בעקבות האכזבה האדירה בימין האידיאולוגי אחרי האופוריה שאחזה בהם אחרי הבחירות, חשוב לשנן יסודות, שיאפשרו לנו להתמודד עם המציאות הנוכחית. כיום קשה להסביר לאנשים, שהסיבה להקמתה של תנועה או מפלגה פוליטית אינה צבירת כוח ומנדטים בכנסת, שמתורגמים לג'ובים, כבוד, תקציבים וכוח, אלא על-מנת להפיץ ולהגשים רעיונות אידיאולוגיים.

הפוליטיקה הפכה לשוק, שבו כל נבחר מקבל כבוד וכוח לפי כוחו הפוליטי. כבר ראינו כאן סחטן שנהיה ראש ממשלה כשהיו לו 6 מנדטים, כי לא היו לו עכבות אידיאולוגיות ואף לא מוסר אנושי בסיסי, כשהונה את בוחריו שלו. כבר משלב פרסום תוצאות המדגמים, מתחילים כולם לספור את הכסף ולתפור חליפות. מתקוטטים במשך שבועות ארוכים על התפקידים השונים, וביום האחרון עוטפים את ההסכם בדיבורים על עקרונות, שלאף אחד אין כוונה להגשימם.

כך נוצר מצב, שבו ברגע שהפוליטיקאי בא על סיפוקו האישי, הוא לכוד למשך כל הקדנציה ולא יפרוש מהממשלה, גם כאשר בכל יום ידרסו את ערכיו .

בפעם הראשונה שנתניהו נבחר, הוא פעל על פי העקרונות שהאמין בהם שהם טובים למדינה – הוא הרכיב ממשלה בת 18 שרים, ערך בחירה ישירה לראשות הממשלה וכן הלאה. לכן, נפל מהר, וגמר כשהליכוד מקבל 19 מנדטים.

נתניהו למד את הלקח, וכשנבחר בפעם השנייה, חילק לכל ח"כ תפקידים שמנים, וכך הם נתנו לו שקט לפגוע במצע האידאולוגי שלהם. הוא ידע, שהם לא יוותרו על הכסא המרופד והמעובה.

תגידו, כך היא דרכה של פוליטיקה, ומי שלא מוכן לכך – שלא יתעסק בענייני ציבור. אבל אני לא יכול לקבל זאת, משום שזכיתי לשמש כעוזרו של הרב מאיר כהנא, אשר גם כיום – מעל שלושים שנה אחר הירצחו – הדמות שלו ממשיכה לעורר ענין בקרב כלל האוכלוסיה, ולא בכדי. זאת בשעה, שאנשים שכיהנו כאן בתפקידים הבכירים ביותר, ירדו אל תהום הנשיה של ההיסטוריה. והסיבה לכך, היא דווקא בשל דבקותו של הרב בעקרונות, וויתורו על המנעמים שהציעו לו.

מה לא הציעו לרב כהנא תמורת תמיכה בקואליציה של הליכוד? הציעו לו להיות שר, תקציבים, מינוי דירקטורים ושאר קופתאות. הרב עמד כנגד כל הפיתויים וסירב. "תנו לי כמה דברים שיחזקו את יהדותה של המדינה, כמו תיקון חוק מיהו יהודי על-פי ההלכה, סיפוח שטחים, חנינה למחתרת היהודית, חוק שיעניק ביטוח לאומי לנאמני המדינה בלבד ועוד".

מלבד עומק תבונתו של הרב והבנתו, שאלו הדברים שבאמת חשובים, ולא הכופתאות, היה באישיותו רכיב, אשר הבדיל אותו משאר הפוליטיקאים. הרב זצ"ל בא מכח אהבת ישראל עצומה, ביטול מוחלט של שאיפותיו האישיות מול חוקי התורה והבנה, שאנחנו בסכנה גדולה ויש לעשות הכל כדי להציל את המדינה.

רבים לא יודעים זאת, אבל הסיסמה 'כהנא צדק' נולדה עוד בחייו. הסיבה שהיא לא תפסה אז תאוצה הייתה משום שהוא עצמו מנע מאתנו להפיץ אותה! הוא התבטא בכעס ואמר לנו "מי זה כהנא? אני לא חידשתי כלום. הכל זה מהתורה".

אבל באמת, כולם יודעים היום, שהרב כהנא צדק, כפי שזועקים הקירות. והוא צדק דווקא משום שביטל את עצמו ושעבד דעתו לתורה, אותה למד מתוך מסירות וכוונה אחת ויחידה, לדעת מה רצון ה' וליישם את זה עבור עם ישראל. זה לא היה ענין של "הגיע זמן כהנא". הרב לא דיבר בלשון "אני", הוא תמיד היה מביא מקורות מהתנ"ך, חז"ל, הלכה, ובגלל שכך כתוב – לכן אני חייב, אנחנו חייבים.

לכן לא תמצאו אותנו אומרים כיום "הגיע זמן מרזל" או "הגיע זמן בן-ארי". אנחנו זועקים – "הגיע זמן האמת", "הגיע זמן אידיאולוגיה". צריך להילחם בשקר, ואפשר גם לנצח את השקר, אבל לא ע"י הצטרפות אליו ו'שינוי מבפנים', אלא רק על-ידי דבקות באמת מבלי לזוז ממנה.

ביום שאיתמר בן גביר אמר לי, שהמטרה שלו זה להיות שר ולהשפיע מבפנים, הבנתי סופית שהוא עזב את הדרך של האמת והפך לעוד פוליטיקאי.

הזהרתי את איתמר בדיוק מכל מה שקורה לו היום ואפילו אמרתי לו שעד שיקבל תפקיד הוא יהיה אהוב בציבור, ביום שייקח תפקיד תתחיל הצלילה שלו. הטעות היחידה שלי הייתה, שלא חשבתי שזה יקרה לו כל כך מהר.

הצעתי לו, שעוד לפני שהוא מצטרף לממשלה, יתמוך בה מבחוץ, יציג רשימת דרישות עקרוניות שלנו, ואז – אחרי שימלאו את הדרישות הללו – אפשר לדון בהצטרפות לממשלה. אבל אצה לו הדרך, והוא היה הראשון לחתום על חבילת כופתאות עם כבוד וכוח, ורק אחרי שחתם וקנו אותו, נזכר ברשימת ההתחייבויות שלו לבוחר וביקש להכניס אותם. אבל בשלב הזה, זה כבר לא היה מחייב מבחינת הממשלה, כי איתמר בן גביר וחבריו היו לכודים במלכודת הדבש שהכין להם נתניהו.

הם לא יכולים היום לעשות כלום, כי כפי שהזהרתי אותו – ברגע שהוא נכנס, הוא לא יוכל להפיל את ממשלת הימין, כי זו תהיה עבורו התאבדות פוליטית.

אני מודה לה' יתברך, שנתן לנו את הכוח לוותר על כל הפיתויים שהציעו לנו כדי לקנות אותנו ושלא נבדל ממנו. יכולנו לעשות זאת ולהתרווח על כל מיני כורסאות, אבל זכותו של הרב כהנא עמדה לנו, ועמדנו בפיתוי. אילולא עשינו זאת, המפעל האדיר שהרב הקים לפני חמישים וחמש שנים היה קורס, ולא הייתי סולח לעצמי.

=======

ברוך מרזל הוא איש חברון וממייסדי מפלגת 'עוצמה יהודית'