בדרך להסכמות? בכאן רשת ב' דווח הבוקר (ראשון) על הצעת פשרה שעלתה בשיחות שהתקיימו מאחורי הקלעים בנושא הוועדה למינוי שופטים, לפיה הרכב הוועדה לא יכלול פוליטיקאים ושופטים. עם זאת, ההצעה עדיין מאפשרת לקואליציה לבחור את רוב הנציגים שיכהנו בוועדה.
לפי הדיווח, הפשרה מציעה שהפוליטיקאים והשופטים יבחרו נציגים משלהם לוועדה, כל אחד מטעמו, על פי קריטריונים מסוימים. עוד הוצע שחברי הוועדה ייקבעו מתוך קטגוריות שונות – ביניהם אנשי אקדמיה, מחקר, שופטים בדימוס, ועורכי דין בכירים.
לפי השיטה המוצעת, ההשפעה של הפוליטיקאים ושל השופטים תהיה עקיפה יותר, כשהם לא ישבו בעצמם בוועדה – אלא רק יבחרו את חבריה. עוד נטען כי לאחר שיבחרו חברי הוועדה לזמן קצוב, חברי הוועדה לא יהיו תלויים יותר במי שבחר בהם.
רעיון מעניין ויצירתי אפשר לתת את הדעת על רעיון זה. אבל, גבירותיי ורבותי, אם תמנו לנו לבית המשפט העליון שופט אחד כנשיא משה לנדוי, שופט אחד כנשיא מאיר שמגר ושופט אחד כמשנה לנשיא מנחם אלון, נוכל להניח להרכב הוועדה למינוי שופטים למשך שנים. אין לנו חפץ בשופטים מריונטות. נהפוך הוא: אנו מתגעגעים לטובים ולמשובחים שבהם.