מצמרר: ליאו די בעלה של לאה הי"ד ואביהם של רינה ומאיה הי"ד, התפלל במהלך החג בבית הכנסת באפרת. במהלך התפילה ניגש אל החזן ולחש על אוזנו מספר מילים שאותם הציבור לא שמע, מיד לאחר הלחישה התפילה נעשתה בשירה גדולה ובשמחה.

לאחר התפילה ניגש מתי לאופר, אחד המתפללים לחזן ובירר מה הוא לחש באותם רגעים.

"התפללתי ליד משפחת די בחג." סיפר מתי לאופר, תושב אפרת. "לאחר שעבר על קהילתנו ימים מאוד לא פשוטים, בעת כניסת החג נכנסת משפחת די לבית הכנסת- זקופי קומה ובראש מורם."

"הלב מתחיל להרגיש את האבלות"

"בבוקר אני מגיע כמה דקות לפני התפילה. משפחת די כבר שם. הרב ליאו רואה אותי, וניגש אליי ומציע לי חיבוק חם ואוהב, ומאחל לי חג שמח. אבל עדיין, בבית הכנסת עדיין מרגישים את המתח שבין העצבות לשמחה. שליחי הציבור מתקשים למצוא את האיזון שמתאים לקהילה. ראבק, זה קשה."

"תפילת הלל, מזמור ראשון – לא שרים. טוב, אולי החזן לא מרגיש שמתאים להתחיל בשירה. אולי המזמור הבא…מזמור שני 'בצאת ישראל ממצרים' – החזן לא שר. הלב מתחיל להרגיש את האבלות, אני מתחיל להבין שאת ההלל האחרון של חג הפסח אנחנו כבר לא נשיר. עצב, כאב, דמעות של ממש."

"באותו הרגע הרב ליאו קם ממקומו, ונע במהירות לכיוון החזן"

"אבל באותו הרגע הרב ליאו קם ממקומו, ונע במהירות לכיוון החזן. הרב ליאו מניח בעדינות את ידו על החזן, מחבק אותו, ולוחש משהו באוזנו."

"החזן, מסתכל על הרב ליאו ומיד פותח בשירה שמרוממת את הנפש לגובהי מרומים. 'מה לך הים, כי תנוס' מכאן והלאה, שרנו. שרנו ביחד. את כל ההלל."

"מה אמר לו הרב ליאו?"

"מה אמר לו הרב ליאו? ניגשתי אל החזן אחרי התפילה, ובקשתי אם הוא מוכן לשתף איתי את מה שענה לו הרב ליאו."

"Please, make it joyous" – "אנא, שהתפילה תהיה משמחת"

"וכן היה, משמח, וקצת עצוב. אבל בעיקר בעיקר – מנחם."