אנחנו שוב מקבלים תזכורת כואבת בשבועות האחרונים, כי אויבנו מחכים לכל הזדמנות לתקוף אותנו, וכי אין לנו פריווילגיה להזניח את נושא הביטחון ולו לשנייה אחת. כי הכוח הצבאי והכלכלי שלנו לא מצליח להרתיע את אויבנו ולא מספיק חזק כדי שנוכל להרשות לעצמנו לשדר חולשה ולו לרגע אחד.
זאת במיוחד על רקע השינוים הגאופוליטיים המתרחשים אל מול עינינו בימים אלה. בעלי הברית הוותיקות של ארצות הברית נאלצות לחפש עוגנים אחרים ומוצאים אותם בדמות סין שלוחצת לשיתופי פעולה עם היריבים הקודמים וזה מהווה אתגר עבור ישראל שלא היה לנו הרבה שנים.
זאת במיוחד כאשר האחדות בעם נפגעת והרי האחדות הזו היא הכוח החזק שתמיד ניצח במלחמות ישראל, ולא הנשק המתקדם שלא היה לנו אז. לכן אין לנו פריווילגיה לסרב פקודה, לאף אחד מאיתנו, מכל סיבה, פוליטית או כלכלית או אחרת, מוצדקת ככל שתיראה לו, אלא אם כן הוא חושב שיש לו ארץ אחרת.
זאת במיוחד כאשר אנו רואים שוב ושוב שאלו שעומדים עלינו לכלותנו גם בדור הזה לא מקבלים את הניצחון שלנו במלחמת העצמאות שלנו מסיבה פשוטה אחת – כי לא ניצחנו בה. כי אנחנו במלחמה. לא שוב. עדיין. תמיד היינו. אין מערכה שבין המלחמות. כי אין בין המלחמות, יש מלחמה כל הזמן ואל לנו לשכוח זאת ולשחרר את האגרוף.
מחאה נגד הרפורמה המשפטית. סוגיה חשובה ליד אחת, היד השנייה חייבת להתעסק בביטחון (צילום: פלאש 90)
ממשלת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לא לעסוק בביטחון בכל רגע, להחזיק שר ביטחון על תנאי או לא להקדיש תשומת לב מרבית לאתגרי הביטחון, במחיר עיסוק בנושא אחר, חשוב ככל שיהיה בעיניה.
מי שחשב שהעולם עסוק באוקראינה ואירן ושכח מהפלסטינים, מוזמן לשים לב כי מזכיר המדינה האמריקני בלינקן ושר החוץ של האיחוד האירופי בורל בהצהרות משותפות בבריסל לפני מספר ימים לא מזכירים את אירן וכן מזכירים את המדינה הפלסטינית.
סביב שולחן הסדר, כאשר נזכרנו שעבדים היינו וכי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, אל לנו לחלום ולהשלות את עצמנו שזה סיפור של פעם. העולם לא השתנה. לא נולד אדם חדש מאז מצרים או חורבן הבית או אינקוויזיציה או אושוויץ. כאש חזרנו שוב על קריאת הגדה, נזכרנו כי יצאנו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, בעקבות המכות האכזריות ביותר שכפו את התנאים של היהודים על פרעה, ולא בעקבות משא ומתן או הסברה של צדק והנימוקים של משה ואהרון, טובים ככל שהיו.
נכון, יש סוגיות חשובות בתחום המשפט והזהות והכלכלה, אבל אנחנו יכולים לעסוק בהם רק עם יד אחת, כאשר יד שניה ממשיכה להחזיק חרב. כל מי שחושב אחרת, עוצם את עיניו וחולם בהקיץ.
הכותב שימש בעבר כיועץ ראש הממשלה בנימין נתניהו, כחבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ומנכ"ל תנועת ביתנו העולמית. מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה, חבר בפרויקט הניצחון הישראלי.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
