ניקיון הבית מחמץ
ביטול חמץ מוציא אותנו מידי איסור בל יראה ובל ימצא. ביטול חמץ הוא החשבת החמץ לעפר (רש"י), והפקרתו לרבים (תוספות).
אנו חוששים שמא נמצא עוגה בפסח בביתנו ונאכל ממנה בפסח בטעות, או שמא לא נבטל בלב שלם. לכן אנו גם מוציאים מביתנו את החמץ
בבדיקה אנו מחפשים חמץ גדול (כזית=נפח קופסת גפרורים), ולא פירורים קטנים, המתבטלים ממילא. מידת חסידות לחפש גם אחר פירורים פחות מגודל כזית (לחשוש לדעות המחמירות בפחות מכזית)
יש דעה בראשונים שעיקר ביעור חמץ הוא בשריפה ולא בביטול. ולכן מברכים לפני הבדיקה, אך כוללים בברכה גם את הביטול
בממוצע, שלושה ימים יכולים להספיק לניקוי הבית מחמץ. אין חיוב לנקות מאבק אלא מחמץ.
גם את הרכב יש לנקות כראוי שכן מכניסים בו חמץ. וכן את עגלת התינוקות, בארגז הצעצועים ובכיסי הבגדים
חצר, גינה, מרפסת פתוחה וגג פתוח שאינם בשימוש יום – יומי, אינם צריכים בדיקה, אלא יש לוודא שאין בהם חמץ ארוז
עלינו להיזהר שניקיון הבית לא יגרום לצלקת רוחנית אצל ילדינו. אלא ניקיונות באווירה נעימה וחיובית, של אהבת השם ואהבת התורה
בדורות האחרונים מנהג נפוץ בישראל למכור חמץ שיש בשריפתו הפסד מרובה. ניתן למכור דרך אתר הרבנות הראשית לישראל
מנקים את ירושלים לכבוד החג (יונתן זינדל/פלאש90)
הכשרת כלים
זה הכלל – כבולעו כך פולטו. על כן, כלי ששימושו באש עם חמץ יש ללבנו באש. וכלי ששימושו בבישול רותח של חמץ (כגון סירים), יש להגעילו. ספרדים – הולכים לפי רוב השימוש (באש או במים), אשכנזים – מחמירים גם אם מעט פעמים השתמשו בכלי באש, ללבנו
יש להמתין 24 שעות בלא שימוש בכלי המיועד להגעלה
במרכזי הציבור יש פינות הגעלה וליבון. הגעלה – במים רותחים מבעבעים. ליבון – ב 'ברנר'
כלי זכוכית – אשכנזים ממתינים יממה ומגעילים ג' פעמים (או משרים במים ג ימים ומחליפים), אך עדיף להמנע משימוש ולקנות חדשים לפסח. למנהג הספרדים מספיקה שטיפה במים וסבון.
שיש – ניקוי, ועירוי רותחים שלוש פעמים. אם חושש שהשיש יתבקע – יכול במקום לערות מים, ליבש את השיש היטב ולכסותו בנייר כסף עב או שעוונית, במקום בו נניח את הסירים בפסח. מקום שלא יונחו בו סירים או מאכלים – אין חובה לכסות, אך יש לנקות במים וסבון
כיור חרס – לקנות גיגית ולהניחה בכיור. או לצפות את הכיור היבש בנייר כסף עבה. או לשפוך מים רותחים שלוש פעמים (באפשרות זו, ראוי שלא להניח בו כלי רותח בפסח). כיור מתכת – הגעלה בעירוי
ליבון עם 'ברנר' (דודי כהן/פלאש90)
תנור – לנקות עם מים וסבון חריף עד שלא רואים פירורי אוכל, להמתין יממה, ולהפעיל חצי שעה על החום הכי גבוה
כיריים אינדוקציה – לספרדים מספיקה שטיפה עם חומר חריף. לאשכנזים יש להכשיר על ידי שטיפה בחומר חריף, ולאחר מכן לגרום להם לרתוח על ידי סיר שיניח עליהם. היכן שהסיר אינו מגיע, יש להעביר ברזל רותח
קומקום – אם השתמש בו רק לקפה ותה, די בשטיפה. ואם השתמש בו לעירוי על מאכלי חמץ (ולאשכנזים אפילו אם עירה על כלי חמץ ריק), אזי יש להגעילו על ידי שיבעבע והמים יגלשו על צידיו
תנור פירוליטי – להפעיל על תכנית ניקוי בחום הגבוה ביותר. לנקות היטב את הגומיות, עם חומר פגום
טוסטר קופץ או טוסטר לחיצה – יש להימנע משימוש בפסח, ואין לסמוך על הכשרו
מנגל – עדיף להמנע. מעיקר הדין אפשר להכשיר על ידי ליבון עד שניצוצות אש יצאו מהמנגל ומהרשת
משטח לייבוש כלים – לשטוף עם מים חמים וסבון חריף
תבניות מתכת – לאשכנזים יש לקנות תבניות אפיה מיוחדות לפסח במקום הרגילות. תבניות שברוב הפעמים בשנה השתמשו בהן עם נוזל כגון שמן, ספרדים יכולים להגעיל. ואם לרוב לא אפו בהן, אלא הניחו עליהן תבנית, לספרדים די בשטיפתן
רשת תנור – אשכנזים צריכים ללבן. לספרדים הדבר תלוי מה רוב תשמישה – אם לרוב הניחו על הרשת תבנית, די בשטיפת הרשת. אם לרוב אפו עליה ישירות, יש ללבן.
מדיח כלים – לנקות היטב, כולל מסננת. להמתין יממה. להפעיל עם סבון על תוכנית מלאה, כשכל חלקיו בתוכו.
כלי פלסטיק – להגעיל. והמחמיר להגעיל 3 פעמים תבוא עליו ברכה. ואם יש בהם חריצים עדיף להימנע מלהשתמש.
כלי קורנינג – דינם ככלי זכוכית.
בקבוק לתינוק – להחליף, ואם אין ברירה – להגעיל כמו כל כלי פלסטיק.
גביע של קידוש – אשכנזים נוהגים להגעיל או להחליף. ולספרדים מספיקה שטיפתו.
מחבת – ליבון קל. ולספרדים די בהגעלה. ואם יש בה טפלון ושימושה ללא נוזלים, אין להשתמש בה בפסח
שולחן אוכל – לנקות ולהחליף מפה
מיחם – אם הניח עליו חמץ, יש להגעיל
מיקרוגל – המחמיר להמנע או לקנות אחד עבור הפסח, תבוא עליו ברכה. הכשר מעיקר הדין – לנקות היטב, למתין יממה, ולהרתיח בו חצי כוס מים עם סבון עד שיתאדו המים. אם יש מגש מזכוכית, אשכנזים – להוציא אותה ולהשתמש ללא מגש, או להגעילה ג' פעמים לאחר יום. ולספרדים די בכך ששוטפים את צלחת הזכוכית. ראוי לחמם בו בתוך כלי סגור.
פלטה – לנקות היטב, לשפוך מים רותחים (בזהירות מהחשמל), לייבש היטב, להפעילה על הכי גבוה לשעה, ולכסות בנייר כסף עב. אם אי אפשר לשפוך מים עליה, אפשר לוותר על שלב זה ולהסתפק בשאר השלבים.
קולט אדים – עדיף להמנע משימוש. מן הדין מותר לאחר שפיכת מים רותחים.
ארון – לנקות עם מגבון לח. ואם זו טרחה רבה, ולא משתמשים בו בפסח, לסגור אותו ולמכור במכירת חמץ
מקרר – לנקות באופן כללי עם מים וסבון, כך שלא יהיה בו חמץ. אין צורך לשפוך מים רותחים
מסננת כיור – לספרדים די בשטיפה עם סבון, ולאשכנזים יש להגעיל
מקלדת ועכבר מחשב – רבים אוכלים לידם במשך השנה ובפסח. לפיכך יש להפוך ולנער, וראוי לנקות עם מטלית לחה
פלאפון – טוב להעביר מטלית לחה על הפיה
שיניים תותבות – מנקים עם מים וסבון, ועירוי רותחים. ואם חושש שיתקלקלו מהעירוי, די במים וסבון
מברשת שיניים – שטיפה בימים עם סבון. אך לכתחילה יש להחליף
מותר ללבן כלים, ולהכשירם בליבון לפסח, בחול המועד
הלכות הכשרת כלים וכשרות המאכלים הינן מפורטות, ולפיכך יש לשאול בכל ספק
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
