כשהיה קטן, עידן רקובסקי (25) נסע עם משפחתו למונטריאול, קנדה בעקבות עבודותיו של הוריו. כבר אז הוא ידע שהוא רוצה לחזור ולהעשיר את חייה של הקהילה היהודית בתפוצות, איפה שרק יוכל.
עוד בדייט הראשון שלו עם פריאל (25) שמשפחתה עלתה מצרפת והמשפחה המורחבת עדיין שם, הם דיברו על הרצון לנסוע לשליחות. "בשנה הראשונה לשירות הלאומי, שירתי בתור מדריכה בפרויקט נעל״ה (נוער עולה ללא הורים) באולפנת אמנה בכפר סבא", מספרת פריאל.
"הקשר החזק עם הקהילות היהודיות בחו״ל היה מושרש אצלנו ורצינו להשקיע כמה שנים בחיזוק הקשר הזה, כל אחד וסיפורו הוא, ופשוט ידענו שבעז״ה נרצה לצאת לשליחות ביחד". לאחר כמה שנות נישואין הם החליטו להגשים את רצונם מהדייט הראשון, עזבו את הבית במשואות יצחק וטסו ביחד לשליחות מטעם תורה מציון היישר אל הקור של טורונטו שבקנדה, שם הם נמצאים כבר שנה שניה.
איך נבחר היעד?
"פנינו לתורה מציון, (עידן זוכר לטובה את הכוללים של הארגון מהתקופה בה חי במונטריאול) ולאחר מספר שלבים של ראיונות ושאלונים הם התאימו לנו את היעד שאליו טסנו- טורונטו. והם בהחלט צדקו בהתאמה".
אוסף אישי
מה השארתם מאחור?
"כל שליח שיוצא מבין שהוא צריך להקריב משהו כדי לצאת לשליחות, בין אם זו התפתחות בקריירה או בלימודים, או אפילו היציאה מהאזור הנוח והמוכר של ישראל. אבל כמובן שמעל הכל השארנו מאחור את המשפחות שלנו, שלמרות שלשלוח את ילדיהם לכמה שנים לקנדה הרחוקה היה להם מאוד לא קל – הם תמכו מאוד ועודדו אותנו לצאת למסע המדהים הזה".
איך נראית השגרה שלכם בשליחות?
עידן מתפקד בתור אברך בבית המדרש הקהילתי ״זכרון דב״ שנמצא בישיבה התיכונית ״אור-חיים״, והוא לומד בחברותות עם חברי הקהילה, תלמידי בית הספר, סטודנטים באוניברסיטה, וכל מי שרוצה לספוג קצת מתורת ארץ ישראל. בנוסף, הוא משמש גם כסגן הרב בקהילת ״שערי תפילה״ בעיר, וכל הכלול בכך (שיעורי תורה, קשר אישי, חיזוק הנוכחות התורנית והציונית ועוד).
פריאל משמשת כשליחה-מחנכת באולפנת ״אורות״ שבעיר, מלמדת עברית ותנ״ך ומרכזת את הפעילויות הבלתי פורמליות התורניות בבית הספר. "כחלק מהתפקיד שלנו בבית הכנסת, פריאל גם לומדת בחברותות עם נשות הקהילה, מובילה תוכנית לבנות מצווה, ומשמשת כתובת לכל פניה ושאלה מנשות הקהילה".
מה גודל הקהילה?
"הקהילה בטורונטו היא ענקית. ההערכות מדברות על יותר מ-200 אלף יהודים בכל העיר, שמשתייכים לכל הזרמים – אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי. על אף גודלה, הקהילה כאן די מאוחדת, ובעשיה שלנו אנחנו עובדים ופוגשים את כל המגוון היהודי שיש לעיר להציע".
עם מי תחגגו את חג הפסח?
"את פסח נחגוג השנה עם חברים שלנו מבית הכנסת שהזמינו אותנו לחגוג איתם את ליל הסדר. יש משהו קסום בלחגוג את פסח עם יהודים ששרים ״לשנה הבאה בירושלים״ ובאמת מבינים במה זה כרוך, וכמה זה לא מובן מאליו שיש לנו את היכולת להחליט ולחגוג שנה הבאה את הסדר בירושלים".
אוסף אישי
איזה הכנות לחג אתם עושים במסגרת השליחות?
"בדרשה האחרונה שלנו בקהילה, עידן דיבר על כך שכמו שמתכוננים פיזית לפסח (קניות, בישולים, ניקיונות…) כך חשוב לא פחות להתכונן נפשית ורוחנית. אז עידן מעביר בשבועות האחרונים שיעור שבועי על ההגדה – לומדים ביחד את הטקסט בעיון. פריאל ארגנה יום עיון באולפנה בנושא פסח, וביחד עם שאר השליחים ארגנו שבת מיוחדת באחת הקהילות בעיר שבה קיימנו שיעורים ודרשות בנושא החירות האישית והכללית".
חג הפסח הוא חג החירות, שמספר על המסע של עם ישראל לארץ ישראל. איך זה מרגיש לחגוג אותו בגולה?
"מו״ר הרב יהודה גלעד כתב פעם שאחד הדברים שמייחדים את עמ״י משאר העמים, בעוד ששאר העמים תהליך התגבשותם לעם הוא שהם מתיישבים על חלקת אדמה ולאט לאט מגבשים זהות ותרבות משותפים, עמ״י עבר בדיוק את התהליך ההפוך – קודם התגבשנו כעם ביציאת מצרים, ורק לאחר מכן נכנסנו אל הארץ המובטחת.
אנחנו לומדים כאן כל יום מחדש על עוצמתו של העם היהודי, שיכול ומצליח לחיות חיי קהילה חזקים ותוססים גם מחוץ לארץ ישראל. אף על פי כן, אנחנו יודעים שהיעד הסופי הוא כניסה לארץ, אך בינתיים – אנחנו מביאים את ארץ ישראל אליהם על ידי השליחות. וזה אולי כל הסיפור כולו".
האוכל המקומי הכי טעים?
"פוטין- לא, לא נשיא רוסיה… אלא המאכל הלאומי של קנדה- ערימות של צ׳יפס עם רוטב ומלא גבינה. כל מסעדה מגישה את הגרסה שלה למנה, וזה פשוט טעים! כמובן שגם סירופ המייפל הוא מצרך בסיס בכל בית כאן".
אוסף אישי
דברים שיש רק שם ואין בארץ?
"שנדבר על החורף? בררר… ידוע שקנדה היא אחת המדינות הכי קרות בעולם, והחורף כאן מתחיל בחודש נובמבר ומסתיים חצי שנה אחרי זה בחודש מאי. המעלות יורדות למתחת לאפס רוב הזמן (השנה שברנו שיא של מינוס 27 מעלות!) ושלג יורד כאן תדיר. בהתחלה זה קסום ונהדר ובהחלט מנצלים את השלג לכל מיני פעילויות שלג כמו סקי, החלקה על הקרח, הוקי ועוד, אבל בשלב מסוים הגוף כבר רוצה להרגיש קצת שמש וחום".
למה אתם הכי מתגעגעים בארץ?
"שוק, מחנה יהודה, חמישי בערב- שום מסעדה קנדית מפונפנת לא יכולה להתקרב לזה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
