שלום לרב יואל בן נון קראתי בכאב רב את האיגרת שלך בסרוגים. כאב לי לראות שהאמון שלך בבית המשפט אפסי (כהגדרתך). כאב לי לראות שאין לך אמון ברעיון הנאצל של הפרדת רשויות (אמיתית, ולא בכאילו), כי זה אומר שאין לך אמון בדמוקרטיה. אין לך, על כן, אמון בחלום הציוני של הקמת מדינה יהודית ודמוקרטית. וזה עצוב, שדווקא אתה, שהפגנת בעבר אומץ לב ציבורי, אולי הוא זה שקורע את החוט האחרון שקשר בינינו.

כאב לי גם לראות שרב גדול כמוך, המשתייך לציבור אולי הכי פריווילגי במדינת ישראל, מרגיש כל כך מסכן ומקופח. וכאב לי לראות את נקודת העיוורון הענקית התלויה מול עיניך, איתה אתה מסתובב בכל מקום אולי כבר שנים רבות, ואשר מזינה כנראה גם את תחושת הקיפוח והמסכנות כאילו בג"צ הוא שמאלני. נקודת העיוורון קשורה בזה שבמשך עשרות שנים בג"צ (זה שיש לך בו אמון אפסי) הכשיר משפטית את מפעל ההתנחלויות, ושמר עליו מפני לחצים בינלאומיים. והנה במקום להודות, להלל ולשבח את בג"צ הימני, החלטתם להרוס אותו. ובשביל מה? כדי להעניק לרוב עוד כח, וכדי להעניק לו בעצם כוח בלתי מוגבל. אבל זה, כבוד הרב, לא דמוקרטי.

אם עוד חשוב לך שנחיה פה ביחד, הרשה לי להזכיר לקוראיך מושכלות יסוד. דמוקרטיה אינה שלטון הרוב אלא שלטון העם (דמוס=עם). זה אומר שעל הרוב שזכה בבחירות לנהוג באחריות במכונית, במדינה, מבלי לדרוס את המיעוט, כי גם המיעוט הוא חלק מהעם. על כן, בדמוקרטיה, לבג"צ יש תפקיד אחד: ללחוץ על הברקס של המכונית. ככה זה בכל העולם הנאור.

אבל עבור הציבור שאתה מייצג, הברקס הזה מיותר. וחבל, כי בזכות הברקסים של בג"צ נפתחו למשל עבור נשים שערי בחינות ההסמכה לרבנות, ובזכות בג"צ הוסרה גם החרפה של הפרדה בין בנות אשכנזיות וספרדיות בבית הספר בעמנואל, ובזכות בג"צ הוגדלו הפיצויים למפוני גוש קטיף, ועוד ועוד ועוד. אלא שלצערי זה נראה כאילו שלאחר שהשגת את כל מה שיכולת מהדמוקרטיה עם הברקס, אתה עכשיו מנסה לחסל את הברקס ובכך להעניק כח בלתי מוגבל לרוב. אלא שזו כאמור לא דמוקרטיה, ובכך, כבוד הרב, אתה למעשה מחריב את החלום הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית.

והציבור הרחב הרי מבין מה קורה פה: לא הצלחת להתנחל בלבבות, ולא הצלחת להגשים את החלום שלך דרך כללי המשחק הדמוקרטי, אז אתה שועט למשטר טוטליטארי. אבל אולי לא מאוחר מידי להזכיר שוב שהחלום הציוני, שלשמו התכנסנו פה כולנו, היה ועדין, מדינה יהודית ודמוקרטית. וזה אומר לא רק שחייבת להיות הפרדת רשויות אמיתית אלא גם שלכל מי שנשלט על ידי המדינה תהיינה זכויות אדם. ולכן אם מדינת ישראל לא תעניק זכויות אדם לפלסטינים בשטחים ותתעקש על עליונות יהודית, היא לא תהיה דמוקרטית. ואם היא תעניק אותן, היא לא תהיה יהודית (כי לא יהיה במדינה רוב יהודי). אז הפתרון הפשוט לדעת רבים היה להיפרד מהשטחים כדי לשמור על החלום הציוני של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. אבל הזרם שאתה מייצג סיכל זאת, קודם בעזרת בג"צ, ואחר כך בשטח. האם אולי זו הסיבה האמיתית בגינה אתה תומך עתה בחיסול בג"צ?

אז נכון, בג"צ לא איפשר להפקיע קרקע פרטית של פלסטינים, אלא רק קרקע שאינה פרטית. ולמרבה הצער אתה כנראה עיוור לעוול של הפקעת קרקע פרטית של פלסטינים ולוקח כמובן מאליו את מה שכן קיבלת מבג"צ. פריווילג שמרגיש מקופח כבר אמרנו?( וזה עוד לפני שדיברנו על זה שבבית המשפט העליון יש לציבור המתנחלים נציגות בשיעור גדול בהרבה מחלקו באוכלוסייה.)

זה גם מייאש שאתה תמה שאנחנו מגינים על בג"צ. בעיניך זה "עיוות מוסרי חמור וכואב מאוד". מסתבר שבעיניך זה חמור שאנחנו נלחמים על זה שלרשות המבצעת לא יהיה כוח בלתי מוגבל. אבל למה? הרי לא יתכן שאתה לא מבין שבדמוקרטיה אסור שיהיה לרוב כח בלתי מוגבל. אז אולי זה כי לא הספיקה לך הפרוסה הגדולה שקיבלת בשטחים (שבעיני היא זו שמהווה "עיוות מוסרי חמור וכואב מאוד"), ואתה עכשיו רוצה את כל העוגה?

ואגב, אם דמוקרטיה והפרדת רשויות היא עיוות מוסרי חמור, אז איזה משטר בדיוק אתה מציע? כזה שבו לצד אחד יש את כל הכוח? או שאולי פשוט משטר, לא ממש משנה איזה, אבל של עליונות יהודית?

שופטי בג"ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ואז אתה עוד מלין על איומי הסרבנות והאיומים הכלכליים ומלחמת האזרחים. אין גבול לצדקנות. כבר חודשיים וחצי שהפטריוטים, שמשרתים בשטחים כבר עשרות שנים, חלקם בניגוד לתפיסת עולמם, ואשר מכספי מיסיהם ממומנים ציבורים שלמים שמחנכים את ילדיהם לערכים אנטי-דמוקרטיים, כולל לתדהמתי חלקים מהציבור החרד"לי שלך, קוראים, מבקשים, ומתחננים, מהממשלה שתעצור, ושנדבר. חודשיים וחצי שהממשלה, וגם אתה כבוד הרב, מתעלמים. אז מה עוד נותר לנו לעשות? מה עוד לא ניסינו? האם אתה באמת מצפה שבנסיבות הללו נמשיך לשרת במילואים ולשלם מיסים?

אתה מסיים באחים יקרים תעצרו רגע- אולי עוד אפשר לדבר ולשמוע איש את אחיו. כבוד הרב, אם באמת היית רוצה לדבר אל הציבור הדמוקרטי (ימין ושמאל, דתי וחילוני), לא היית כותב את המכתב הזה רק בסרוגים. מי שכותב בסרוגים פונה לקהל מסוים של סרוגים. אז מה רצית להוכיח להם בדיוק? שגם אתה מאלה שיודעים לשלם מס שפתיים "לקריאה להידברות"?

הרי אם הממשלה היתה עוצרת את החקיקה לזמן מוגבל (כפי שהמתונים שבינינו, כולל כמה מתלמידך קראו לה לעשות) כבר מזמן לא היתה מחאה. אלא שהממשלה הקיצונית והדורסנית הזו ממשיכה בדהירה. והכי עצוב, הרב בן נון, זה שאפילו עכשיו, שבוע לפני קריאה שלישית, לא אזרת אומץ לקרוא לה לעצור. ובוא לא נתבלבל, כבוד הרב, מי על ההגה? מי צריך לעצור? ומי באמת מוביל למלחמת אזרחים? אם אתה באמת מודאג מקרע בעם אז תקרא לאנשים שלך, שעל ההגה, לעצור.

אבל אני, כבוד הרב, אופטימי. גל המחאות של השבועות האחרונים דווקא לימד אותי (ולא בפעם הראשונה) שרבים ורבות מבני הציונות הדתית נאבקים יחד עם הרוב המתון והדמוקרטי על מערכת שיפוטית חזקה ועצמאית. הם חולקים איתנו את החזון של מדינה יהודית ודמוקרטית ואת המחויבות לערכים ליברליים אשר אותה הם שואבים גם מתוך ארון הספרים ועולם הערכים היהודי. למדתי שיש פה ציבור אמוני גדול וערכי שאיתו אפשר להגשים את החלום של הקמת מדינה יהודית ודמוקרטית.

האם מטרתך היתה שאתפכח מהאשליה שהחלום הזה של מדינה יהודית ודמוקרטית הוא גם החלום שלך?

מה ניסית להשיג, כבוד הרב, אבל מה בדיוק ניסית להשיג באיגרת שלך?

ציון במשפט תיפדה, ושביה בצדקה.

פרופ' רונן אברהם מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב הוא ממארגני מכתב הפרופסורים והרבנים לעצירת החקיקה והידברות.