פרופ' אבי עשור, אנא נסה להבין: בית המשפט 'העליון' שומר ומגן על זכויות האדם שלך ושל חבריך, על זכויות האדם שלי ושל חבריי הוא לא הגן ולא יגן. זו לא 'תוספת לבית', אלה זכויות האדם שגר בבית.

בית המשפט 'העליון' לא היה מאפשר לשום ממשלה לעקור עשרת אלפים ערבים פלסטינים מבתיהם ולהעביר אותם למקומות אחרים בארץ, אבל כל ממשלת 'שמאל' שתחליט על החרבת יישובים יהודיים בארץ אבותינו – בית המשפט לא יעצור בה, אפילו אם זה לא יהיה חלק מהסכם מדיני, כי למתנחלים אין זכויות אדם בבית המשפט שלך, שהוא יסוד אמונתך הליברלית, כנראה מפני שאנחנו 'משיחיים' ומסוכנים לאמונות שלכם.

הנה איגרת שכתבתי לכם אחים שלי מעומק הכאב – אנא נסו להבין.

איגרת לאחים במאבק / הרב יואל בן-נון

רוב שלומות לכם אחים אהובים, ביניכם אחים לנשק במלחמות ישראל.

מן הרגע הראשון למשבר החוקתי ולמאבק, הרגשתי והבנתי את המצב התודעתי שלכם, תחת האיום ש'לוקחים לכם את המדינה', ומחוללים בה 'הפיכה משטרית'. למה הבנתי? כי אני וחבריי היינו במצב דומה מאוד תחת ממשלת רבין-פרס בעידן 'אוסלו', ופעם נוספת תחת הלם העקירה וההתנתקות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנות אולפנת נווה דקלים צופות על גוש קטיף

נותרנו לבדנו במאבקים שלנו! האם אתם מסוגלים להבין אותנו? לצערי הרב אני מסופק מאד.

אחים יקרים, האמון שלי ושלנו בבית המשפט בתור סמכות של 'עליון' דומה לאמון שלכם בממשלה הנוכחית! אני לא הצבעתי עבור הממשלה הנוכחית, ואין לי בה שום נציג, ואילו בבית המשפט העליון יושבים אנשים טובים ויקרים, חלקם מוכרים לי אישית ואני מוקיר אותם, ולמרות כל זה, האמון שלי ב'צדק' של בג"ץ, ובעליונות השקפתו הוא אפסי.

אולי תבינו קצת אם נציב לפנינו אפשרות תיאורטית, לא מוסרית:

למען הסכם 'שלום' בין ישראל לבין הפלסטינים, על כל יישוב יהודי שייאלץ להתפנות, יפנו גם כפר פלסטיני, אחד מול אחד – כמובן, אני יודע שאין סיכוי להסכמה פלסטינית, אבל אני מדמיין לרגע – בכל העתירות שיוגשו לבג"ץ ובכל הרכב שתקבע הנשיאה והדומים לה, יאושר הפינוי של היהודים עם החרבת מפעלם ובתיהם – וייפסל לחלוטין הפינוי של כפרים פלסטיניים, אפילו אחד – ובנימוקים כביכול 'מוסריים'.

גם הסיבות לעיוות המוסרי הזה שקופות והן תוצאה ברורה של 'החוק הבינלאומי', שרואה ב'מתנחלים' בארץ אבותינו, פושעים שמסכנים את 'השלום', בעוד הפלסטינים הם בני אדם בעלי זכויות מלאות, בכל מקום שהם יושבים בארץ הזאת – לכן, אתם שולחים נציגים להבעיר את המאבק נגד ממשלת 'המתנחלים' גם בפריז וגם בברלין, גם ברומא וגם בוושינגטון, כי אתם בטוחים וקל לכם לשכנע בעולם, שבג"ץ יגן על זכויות האדם של הפלסטינים, ולא יגן על זכויות האדם של 'המתנחלים'.

לכן, גם יכולה להתקיים "מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל", שמושיטה יד לשלום לאזרחיה ערביי ישראל (אפילו אם הם נאבקים נגדה בכל כוחותיהם), אבל 'מדינה פלסטינית' צריכה לקום על 'טהרת הערביות', בלי שום יישוב יהודי!

בעיניי ובעיני חבריי זהו עיוות מוסרי חמור, שיסודו ב'גזענות הפוכה'! אין עם יכול להיחשב 'כובש' בארץ אבותיו, במיוחד במרחבי ארץ שמעולם לא היו מדינה אחרת.

לכם אחים שלי, יש זכויות אדם בבתים שבניתם ובמפעלי חייכם כמו לפלסטינים בתוך ישראל, וכמובן במרחבי יהודה ושומרון ועזה וכל ארץ אבותינו – רק לי ולחבריי אין זכויות אדם בבתינו ובמפעלי חיינו לפי השקפת עולמכם והשקפת בג"ץ (בדרך כלל), כי אנחנו 'מתנחלים משיחיים', 'הזויים' ו'מסוכנים', וכד' – כואב לי אפילו לכתוב זאת, אבל זאת האמת לצערי הרב.

לעולם לא אשכח מתי גיליתי זאת – דבר זה התחוור לי (לפני כמה שנים) בשיחה אישית שיזמתי עם אהרן ברק בלשכתו בבית המשפט העליון, כאשר רציתי להבין איך ייתכן פסק דין (קעדאן) בעד זכותו של אזרח ערבי-ישראלי, לרכוש בית ונחלה ביישוב קהילתי יהודי (שאיננו דתי!), ולעומתו, פסק דין (אביטן) שאסר על קצין משטרה יהודי לרכוש נחלה ביישוב בדואי?!

תשובתו של אהרן ברק הייתה, שהיהודים הם הרוב במדינה ובידם הכוח, ולכן 'אנחנו' צריכים להגן על זכויות של מיעוטים חלשים, כלומר, על זכותם של יישובים דתיים או ערביים לשמור על אופיים המיוחד.

אמרתי לו שהיהודים הם המיעוט במזרח התיכון, מיעוט שנתון לאיום מתמיד מצד הטרור הערבי והאסלאמי; לכן המיעוט היהודי זקוק להגנה יותר מכל מיעוט אחר! אמר לי אהרן ברק: 'לשם כך הקמנו מדינה, ואנו נלחמים עליה – זה התפקיד של צה"ל ומערכת הביטחון'.

אמרתי לו, שזה בהחלט לא מספיק לדעתי, ויצאתי משם המום. אז שמתי לב, שבניין בית המשפט העליון נבנה בשיא הגובה הפיזי של בנייני המדינה, מעל לכנסת, ובוודאי לא במקרה.

האמון שלי בצדק ובשוויון של בית המשפט העליון החל להתערער עוד בימי 'אוסלו' הקשים, במיוחד כאשר פרשה ש"ס מממשלת רבין וכל תהליך 'אוסלו' היה תלוי בתפקידי שר וסגן שר שניתנו (לפני כן) בשוחד גלוי לעין השמש לגונן שגב ולאלכס גולדפרב – שום גורם משפטי לא התייצב למערכה נגד השוחד לחברי כנסת שנבחרו תחת דגל 'צומת' לכיוון ההפוך, ושום בג"ץ לא הגן על הצדק – תוכנית 'אוסלו' ב' שהשאירה את 'המתנחלים' ביש"ע במצב קשה, עברה בכנסת למרות כל המחאות וההפגנות. אנו, הציבור האמוני, נותרנו לבדנו, המומים.

כאשר נופלת האות ק' מן ה'צדק', הוא הופך ל'צד', כלומר, מתייצב לצד אחד במאבק הפוליטי ובמאבק הקיומי.

אחר כך ראיתי איך בג"ץ מנע החרבת כמה בתים פלסטיניים שסיכנו את התנועה היהודית לגוש קטיף בציר כיסופים, ומאותם בתים נרצחה אם משפחת חטואל ובנותיה (הי"ד) בדרך לביתם במושב קטיף – מנגד, אישר אותו בג"ץ לממשלת שרון להחריב אלפי בתים בגוש קטיף ולעקור מהם בכוח אלפי מתיישבים, בלי שום הסכם מדיני! לא שמעתי שום מילה על איזון, סבירות ומידתיות, מילים שנשמעו ברמה בפי בג"ץ למשל בשאלות של מתווה הפקת הגז. הבנתי, שלדעת שופטי בג"ץ יש הכרח לנקוט אי צדק מובהק לצד מסוים, ומטרתו היחידה להחליש את כוחו של הרוב היהודי, כי הוא 'הסכנה החמורה בעיניהם'. עד היום אינני שומע שום ציוץ של חשבון נפש מוסרי, לא מבית המשפט 'העליון', ולא מאף אחד מכם, אחים יקרים שלי …

אתם מגנים על בג"ץ כ'שופט עליון' מוסרי וערכי בחירוף נפש, ובעיניי כמו בעיני מרבית חבריי, זהו עיוות מוסרי חמור וכואב מאד. למאבק הזה שלכם אתם עוד מוסיפים איומי סרבנות בצה"ל, איומים כלכליים, וחמור מזה, איומים במלחמת אחים ובקריסת המדינה כולה, חס וחלילה, מבלי לגלות קמצוץ של הקשבה לציבור האמוני –

אחים יקרים, תעצרו לרגע – אולי עוד אפשר לדבר ולשמוע איש את אחיו?