אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

קצרים לסופ"ש: מחשבות על החדשות

כל השבוע אנחנו קוראים את החדשות, ולקראת שבת מוסיף לנו אור יזרעאלי תובנות משלו על האירועים המרכזיים. והשבוע: ממשלת האחדות הפלסטינית, תיקון ליל שבועות והמירוץ לנשיאות

קצרים לסופ"ש: מחשבות על החדשות
  ריבלין ויחימוביץ. בחירות לנשיאות המדינה (פלאש90)

חרב פיפיות

בתגובה להכרת ארה"ב בממשלת האחדות הפלסטינית נתניהו אישר בניית אלף חמש מאות יחידות דיור ביהודה ושומרון. וזה עצוב, עצוב מאוד. כי מה שמשתמע מכך הוא שבנייה ביהודה ושומרון זה כלי טקטי במאבק ולא בנייה מתוך תכנון מדיניות. אין לי בעיה עם כלים טקטיים ואסטרטגיים בתוך תחומי המשחק המדיני, אבל כאן מדובר בבניית בתים שהולכים לגור שם בני אדם. משפחות שלמות הולכות להיכנס לבית שכל מהותו היא כלי משחק בלוח שחמט. ומי שמשמש כלי בלוח שחמט יכל למצוא את עצמו ללא בית כאשר יובילו מהלך אחר לטובת המשחק. נתניהו מודיע שתי מדינות לשני עמים בפה אחד ובפה אחר מורה על בניית יחידות דיור וחרב פיפיות היא דבר מסוכן.

ממשלת אחדות

לעניות דעתי ישראל לא הייתה צריכה להצהיר מראש שהיא לא מדברת עם ממשלת האחדות הפלסטינית, אלא לתת למהלכים לקרות. כעת היא שוב מבודדת בין הצהרות העולם ובמקום שהאשמות יוטלו על הפלסטינים ישראל מוצאת את עצמה שוב לבד במערכה. ואין הדבר בא לנקות את ממשל אובמה שעליו כבר מזמן ניתן היה לראות שאי אפשר לסמוך. ככלל המהלך של ממשלת האחדות מוביל את הממשלה הפלסטינית לנושאת באחריות רחבה יותר על הנעשה ביהודה, שומרון ובעזה. כעת כל קסאם וגראד יהיה לרעת הממשלה הפלסטינית וכבוד הנשיא אבו מאזן.

מזג האוויר

איני יודע אם יש לכך הוכחה מדעית, אך נראה שמזג האוויר נגזר באופן ישיר מעוצמת ההכפשות שמטילים בנט וליבני אחד על השני.

חם בחוץ

אל תשכחו להניח קערות עם פתקים למועמדים לנשיאות.

יש טעם בבית הנשיא?

אחרי שרובי יבחר לנשיאות יש טעם לבחון שוב על ידי ועדה שאינה קמה בדקה התשעים, או הרבה אחרי, האם יש טעם במוסד הזה. זאת לאור מערכת הבחירות האחרונה, הנשיא האחרון ולהבדיל הנשיא שלפניו. אני אדם שמרן שלא ממהר להרוס נדבכים ובכל זאת יש לבדוק זאת ברצינות. עלות אל מול תועלת. ואם המסקנה היא להשאיר את בית הנשיא על תילו, אזי הועדה שתקום תיתקע בו עוד מסמרות של ברזל. כך שלכל כיוון נצא נשכרים. (הערכה שרובי יבחר היא על אחריותי בלבד ואם לא כך, למקרה שאצטרך לאכול את הכובע אני מודיע מראש שאני אוהב כובעים מלבד ומשי בתיבול עדין).

תיקון שבועות

כפטריות לאחר הגשם צומחים להם תיקוני ליל שבועות ובתי מדרש פלורליסטים וישראליים. הדבר כמובן מבורך, אך רציתי לגעת בדרך לימוד אליה נחשפתי שנהוגה פעמים רבות באותם בתי מדרש. לימוד קבוצתי, שוויוני ופתוח. שאין ספק שיש בו הרבה דברים חיוביים, אבל. דרך הלימוד בבית המדרש המסורתי נתונה בהיררכיה מובנת. הטקסט מקודש והלומד מנסה להבין מה התכוון המשורר כשהוא בטל לטקסט ויוצריו. כך גם ישנה היררכיה בין ראשונים ואחרונים, תנאים לעומת אמוראים וכ"ו. בדרך הנהוגה בבתי המדרש הפלורליסטיים, לעיתים נראה הלימוד כפינת הביטוי האישי כשהטקסט הנלמד משמש רק כנקודת ההתייחסות לביטוי הרעיון אותו מנסה הלומד להעביר. וכך בצורה לפעמים מתישה, יש קרב סמוי של השתלטות על השיח דרך הטקסט שמשמש קרדום לביטוי האישי של כל דכפין, כשאין שום היררכיה לא כנגד כותב הטקסט ולא בין מעביר השיעור לתלמידים. אולי עדיין דרך הלימוד הזו צריכה ליטוש וניסיון עד שדברי אלוהים חיים יצאו ממנה.

בימים ההם בזמן הזה

אני חושב שמאז סקילתו של עכן לא עמדו כל כך הרבה מבני ישראל וצפו באבנים מתגלגלות

התנצלות

בשבוע שעבר שיגרתי את הטור ויצאתי מביתי לסוף השבוע. דבר די שגרתי ולגיטימי, מלבד העובדה ששלחתי את הקובץ הלא נכון ובו טור ישן יותר. כמובן שמיד שכרתי צוות האקרים מיומן היישר ממערך לחימת הסייבר בכדי שידוג את הקובץ הנכון מהמחשב שבביתי. אך מלבד שתית כל הכסף מחשבון הבנק שלי הצוות נכשל כישלון חרוץ. פניתי לעורך שיערוף את ראשי על הטעות האיומה, אך הוא טען שזה דוחה אותו כל העיסוק הזה בדם. חרקירי לא היה לי אומץ לעשות ובכלל כל פעם שהצמדתי את החרב לפופיק זה דגדג אותי וזה לא בשבילי למות ככה מצחוק. אז תאלצו פשוט לסלוח לי שהטור לא פורסם.

ונעבור לפרסומות

פרסומת מעל גלי האתר המרכזיים קוראת לתרום לוועד העולמי למען עניי ארץ ישראל והתפוצות. ואותי מעניין אם פרסומת כזו מצליחה לחדור לאוזן הישראלית ולקבץ ממנה מספר שקלים. פעם הייתי בטוח שלא, אך אולי השינויים הדמוגרפיים והתרבותיים שעברו על החברה הישראלית מאפשרת קבלה של קריאה כזו. קריאה שלא נשמעה מאז הדליק משואה הרב שמעון רוזנברג אביה של שליחת חב"ד שקיפחה את חייה עם בעלה במומבאי ובלחץ תנועת חב"ד הדליק משואה לתפארת מדינת ארץ ישראל. אם כן הצעד הבא הוא לעלות פרסומת של שלוחי דרבנן..

ואם כבר פרסומות

"שלום כאן הרב יחיאל אקשטיין"- מלטף אותנו בקולו כבר מספר שנים, כאן הרב?! איך אומרים? פה חשדתי. לא מקובל במחוזותינו שאדם מציג את עצמו, "שלום כאן הרב", זהו תואר שאחרים צריכים לתאר אותך, כמאמר המשורר "יהללך זר ולא פיך". וזאת מבלי להיכנס לוויכוח העקרוני סביב קבלת כסף מהקרן לידידות ובכלל מנוצרים.

וירם קרן לעמו

קצת מוזר שהמדינה נותנת לארגון אחד דריסת רגל במערך קייטנות של כל ילדי ישראל. משרד החינוך נסוג אחורה ונותן כוח בלתי יתואר לגוף אחד, ואין זה משנה אם הכסף לקייטנות מגיע מנוצרים, דרוזים, חב"דניקים, או פילנתרופים בלתי תלויים. דריסת רגל כזו משמעה כוח. רק ראו איך צץ ועלה כאן בחור לא מוכר בשם ארקדי גאידמק פיזר כספים ובנה עיר אוהלים בתקופת מלחמת לבנון השנייה ולאחר מכן ביקש לעצמו עוצמה פוליטית. האחריות על חינוך ילדינו והתאמתו לשוק העבודה הנוכחי נתון בידי המדינה בבקשה שיתנו פתרון.

וללא קשר אקטואלי

פוסטים של אחרים יכולים להיות ארוכים וטרחניים, שלך? אף פעם לא!

חכמה בגויים

גאונים השוודים האלה, קדם הם המציאו מפתח ורק אחר כך את איקאה

שאלת השבוע

אני לא יודע למה אנשים כל כך מוטרדים אם יש עולם הבא או לא, בדייב זה היה כל כך פשוט לעבור עולם.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו