ברוך דיין האמת. הלך לעולמו ד"ר בנימין מזוז, רופא קרדיולוג תושב פסגות (ועפרה) ששימש במשך שנים רופא מומחה בבית החולים שערי צדק.

יצא להשלים מניין ונפל בשבי הסורי

מזוז, יליד באר שבע, למד בישיבת 'כרם ביבנה'. לפני חמישים שנה, לקראת הימים הנוראים של שנת תשל"ג, הוא נשלח כמו הרבה מחיילי ההסדר להשלים מניין ולתקוע בשופר במוצבים השונים. הוא יצא יחד עם מספר חברים מהישיבה, בהם גם יונה מצגר, מי שלימים יהיה הרב הראשי לישראל, לרמת הגולן.

מזוז, היה אמור להשתבץ במוצב ברמת הגולן, אך התחלף עם מצגר, והוצב במוצב החרמון, אליו הגיע ביום חמישי שלפני יום הכיפורים. הוא עוד הספיק להתפלל כל נדרי, שחרית ומוסף, וכשהלך לנוח, העירה אותו ההפגזה האדירה של הסורים על המוצב.

ד"ר בני מזוז מספר על השבי במלחמת יום כיפור

"פינו אותנו לחדרים, ואמרו לשכב על המיטות. את תפילת מנחה ונעילה של יום כיפור, אמרתי בשכיבה", הוא מתאר.

"הסורים נחתו ממסוקים על גבעה ששלטה עלינו, כל מי שיצא מהמוצב נפגע. הם ירו שם כמויות אדירות של אש. הדלת של המוצב הייתה בתיקון בנפח, ככה שלא היה מה שיעצור אותם מלהיכנס. כל המוצב היה מסריח מאבק שריפה".

בשיחה באולפן סרוגים, הוא מתאר את חוויות הקרב על החרמון, את ההשפלה הצבאית בהליכה לשבי. וכיצד ניצל מהעינויים אותם ספגו חבריו לשבי. "הם ראו בי איש דת, ולא נגעו בי. האחרים חטפו מכות רצח".

מוצב החרמון לאחר הכיבוש מחדש (גד בינטר,לע"ם)

רגע ההשפלה הגדול ביותר מבחינתו היה כשחייל סורי העיף לו את הכיפה ודרך עליה ברגליים בצרחות אימה. מאידך, בפעם אחת שחייל אחר חלץ לו את הנעל, הוא נזכר בהלכות עבד כנעני, ובברייתא הרואה בכך סימן שהוא האדון והחייל הוא העבד.

שמונה חודשים שהה בני מזוז בשבי הסורי, עד ששוחרר. הוא הקפיד על תפילות, על שיעורי תורה בכל שבוע, וגם על לוח השנה העברי, כולל יומיים של ליל הסדר ("בגלל טעות שלי בחשבון"). ולא האמין שהוא באמת משתחרר עד שהמטוס נחת בשלום בשדה התעופה בישראל.

שבויי מלחמת יום כיפור חוזרים במטוס של הצלב האדום (סער יעקב, לע"ם)

לאחר השבי, החליט ד"ר בני מזוז ללמוד רפואה, ושימש כקרדיולוג בבית החולים שערי צדק עד צאתו לגמלאות.

הלווייתו תתקיים מחר (יום שישי) בשעה 11:30 בבית העלמין במושב גילת.