יש ציבור גדול שמפחד "שאיראן זה כאן" ומחר הנשים תהיינה שפחות, ותהיה מדינת הלכה עם פקודות למחוק את חווארה ולסקול להטבי"ם ומחללי שבת, ושבעוד ארבע שנים כנראה לא יהיו בחירות.
חובתינו להרגיע – אנו מחוייבים לכבוד האדם וחירותו, גם אנו לא מעוניינים בשום צורה של כפייה דתית וגם במשנתינו אנו לומדים ומלמדים את החובה לכבד את האישה יותר מגופנו; וגם אנחנו מחוייבים למוסכמות בין-לאומיות במלחמה בטרור. דמוקרטיה עם זכויות אזרח וחופש ביטוי ועיסוק זה מושג יהודי וחשוב לנו. איראן זה שם.
זהו. תירגעו. תבינו שזה לא האירוע. אנו רוצים יועמ"שים נבחרים לא על מנת להפעיל דיקטטורה, אלא ליישם מדיניות מתוך מינהל תקין. אנו רוצים לאפשר לבתי הדין הרבניים לדון דין תורה לא על מנת ליצור מדינת הלכה, אלא לממש את זכותנו לדון בינינו לבין עצמנו בהסכמה (ובוודאי על פי משפט עברי, כיאה למדינת היהודים ממש כמו שהיה רק לפני כמה שנים). אנו רוצים לנטרל את היכולת הבלתי מוגבלת של הבג"ץ להכריע בסוגיות חברתיות (ולא משפטיות) כמו חוק הגיוס, חוק החמץ, מסתננים, ייהוד הנגב והגליל, סבירות במינוי שרים, ועוד אין-ספור החלטות פוליטיות וחברתיות המלוות את חיינו הציבוריים והפרטיים.
אנו רוצים להגן על חופש העיסוק שלנו (למשל שלא יכריחו אותנו להדפיס בבית דפוס דברים בניגוד למצפוננו), מעוניינים שבנים דתיים יוכלו לשרת בצבא מתוך צניעות, וגם חופש לנהל אירוע תרבותי בהפרדה מגדרית על פי זכויותינו. די לכפיה החילונית.
מהפגנה להפגנה אני נהיה יותר ויותר נחוש שאסור לוותר, ושאסור לאפשר לקבוצה שמחליטה לשרוף את המועדון לקבוע מדיניות. בזמן גירוש גוש קטיף אמרנו לתלמידים ולחיילים: ברוך ה' שאנו זוכים לחיות במדינה שהצבא והמשטרה יותר חזקים מקבוצת לחץ, ואוי לנו אם חלילה זה היה הפוך.
מתשדיר לתשדיר אני משתכנע יותר שאסור לתת לתקשורת מגוייסת לעצור חקיקה לגיטימית בכנסת. נחזק את ידי לוין ורוטמן להמשיך ולא לעצור לרגע – תוך כדי שמקשיבים לקולות השפויים בצד השני שמוכנים לדבר ולהסביר את החששות ולהתפשר, אבל להמשיך בעוז ובגבורה.
לא נפחד מהאיומים המתנשאים חסרי האחריות וחסרי בסיס ונבואות הזעם – אלא נוסיף טוב מתוך אמונה ש "תם עוונך בת ציון, לא יוסיף להגלותך" – שהקב"ה אוהב את עמו והוא גואל ישראל.
והערה נוספת ואולי הכי חשובה- אין כמו הידברות ישירה בכל הרמות והשכבות. חייבים ליזום בכל הארץ מפגשי היכרות ותקשורת פנים אל פנים.
דבר אל בני ישראל -ויסעו!!
תגובות
יש הבדל בין לא לתת שירות לאדם בגלל מי שהוא או לא לתת שירות לפעולה מסויימת שהוא רוצה לעשות.. זה הבדל מהותי שאני שם לב במחילה שבשמאל לא מבינים את ההבדל העקרוני הזה.. החוק בא ביחס לפעולה מסויימת ולא נגד אדם באשר הוא.. ולדוגמה: אם יבקשו מאדם דתי להדפיס חומר הסברה על להטב או מערבי חומר נגד ערבים אז הוא יוכל לסרב כל עוד יש בתי עסק אחרים אבל סתם לא לתת שירות לאדם עצמו בגלל זהותו הדתית/מינית/גזעית כמובן שאסור! זה פשוט ומי שיכול לחשוב שהימין רוצה לקדם דבר איום כזה, צר לי אבל הוא בור ועם הארץ