אחרי שכל החלק הראשון של הרפורמה המשפטית אושר בקריאה ראשונה, ולקראת פרסום מתווה הנשיא, בפורום קהלת מפרסמים קווי יסוד להסכמות על המשך החקיקה.

בהודעה מטעם מכון המחקר שסייע לשר המשפטים לוין ויו"ר ועדת החוקה רוטמן לגבש את התוכנית לשינוי מערכת משפט נכתב: "יש בעינינו חשיבות רבה להשגת הסכמה רחבה על השינויים הנדרשים. מייד לאחר שהכריז שר המשפטים על הרפורמה פתחנו בשיחות ומגעים עם עמיתים המתנגדים לה בניסיון להגעה להסכמות ולפשרות. עשינו זאת מתוך אמונה שרצוי מאד שמהלך כזה יעבור בהסכמה רחבה, ומתוך הבנה שיש טעם לשפר את הרפורמה שהוצעה באופן שיאפשר את הרחבת מעגל התומכים."

לדבריהם הפערים "ניתנים לגישור" כמו בנוגע לאופן שבו יוסמך בית המשפט העליון לפסול חקיקה רגילה, כך ביחס לשימוש בעילת הסבירות ולמעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי.

לגבי קביעת מנגנון קשיח לחקיקת חוקי יסוד ותיקונם הם מציעים למשל את האפשרות לקריאה רביעית בכנסת עוקבת וברוב של 61 ח"כים בכל הקריאות, לצד ההבהרה כי הם חסינים מביקורת שיפוטית;

בפורום קהלת סוברים שניתן לוותר על רכיב "פיסקת ההתגברות", תוך מציאת פתרון לסוגיות נקודתיות באמצעות כללי אי-שפיטות.

שופטי בג"ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"פשרה ראויה שתגשים את היעדים העיקריים"

עם זאת לגבי סוגיית הרכב הוועדה לבחירת שופטים הם מודים שנותר במחלוקת: "אנו סבורים שניתן להגיע לפתרון שיבטל את הווטו שיש בידי נציגי בית המשפט העליון, יעניק לקואליציה יתרון בוועדה, ויגביר גם את השפעת האופוזיציה. זאת בין היתר באמצעות שימוש במינויי נציגים מקצועיים מטעם הקואליציה".

בקהלת פונים לנשיא הרצוג לאמץ את העקרונות שלהם "שמשקפים לדעתנו פשרה ראויה שתגשים את היעדים העיקריים של הרפורמה, תיטיב מאד עם המשטר בישראל, תעניק מענה לדאגות שמביעים מתנגדי הרפורמה, ותשיב את האמון בין רשויות השלטון ובין כלל חלקי הציבור בישראל".

הנשיא הרצוג (קרדיט: חיים צח / לע״מ)