שר החינוך יואב קיש הודיע על פתרון המשבר בספרייה הלאומית. בשבועות האחרונים איים קיש בהצעת החוק לפיה הוא ישנה את חוק הספרייה הלאומית, כך שהוא ימנה את חברי הדירקטוריון וההנהלה.

הצעת החוק ספגה ביקורת קשה מצד מאות חוקרים, מדעני ואנשי אקדמיה, וגם איומים על הפסקת התרומות לספרייה, שתאבד את עצמאותה, הגיעו הצדדים להסכם לפיו הצעת החוק תיגנז, ולשר תינתן אפשרות למנות 4 חברים למועצת הספרייה הלאומית, למנות חבר דירקטוריון וחבר לוועדת הביקורת של הספרייה.

השר קיש מסר: "אני מברך על ההבנות ומצפה לעבודה משותפת ופורייה".

מהספרייה הלאומית נמסר: "אנו מברכים על הסיכום שהושג עם שר החינוך ומאמינים שהסכם זה יחזק את ההבנה כי הספרייה היא נכס מורשת לאומי ותרבותי של מדינת ישראל והעם היהודי".

בסרוגים פרסמנו את עצומת המחאה עליה חתמו 1,568 חוקרים, מדענים ואנשי אקדמיה, בה נכתב: "השינוי המוצע מאיים על תפקודה, מעמדה ועתידה של הספרייה הלאומית כמוסד הלאומי האוצר את הזיכרון, התרבות והדעת של העם היהודי. הספרייה הלאומית נוסדה כיובל שנים לפני הקמתה של מדינת ישראל והיא עומדת מעל לשלטון זה או אחר, מעל לוויכוחים פוליטיים, ומעל לניסיונות שליטה והכוונה מלמעלה. כל תכליתה היא לשמור בדרך המיטבית על אוצרות העם היהודי ומדינת ישראל לדורותיהם, למען החברה בישראל, העם היהודי והדורות הבאים".

בין החותמים על העצומה נמנים חתני פרס ישראל הפרופסורים סמי סמוחה, אלכס לובוצקי, אולגה קפליוק וניצה בן דב; פרופ' גילי רגב יוחאי מבה"ח שיבא וד"ר חלי דנקנר מהפקולטה לרפואה באונ' ת"א; פרופ' דוד לוי פאור מייסד רשת האקדמיה הישראלית, הסופרים אגי משעול וחיים באר ועוד רבים.

את עצומת המחאה שלח לשר החינוך פרופ' מנחם בן ששון, שכיהן בעבר כנשיא ורקטור האוניברסיטה העברית וגם היה יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בין השנים 2006-2009. "ברור לנו שהיינו זוכים לעוד חתימות רבות לו היה זמן רב יותר עומד לרשותנו. אולם העת דוחקת" כתב. "בטרם ייכנס החוק במתכונתו החדשה לספר החוקים הישראלי אנו מפצירים בך: הקשב לקולות הללו של אנשים ונשים שהתרבות היהודית וזו שנוצרה בארץ ישראל ובסביבותיה כה יקרה לליבם".

פרופ' מנחם בן ששון (צילום: יונתן זינדל\פלאש 90)

העצומה עברה גם לרה"מ נתניהו, שאליו הוסיף בן ששון קריאה אישית: "ראש הממשלה, מי כמוך זוכר את המהלכים המורכבים שהיית מעורב בהם לחקיקת החוק הכל כך מאוזן של הספרייה הלאומית ולמימושו. את הכל עשינו בזמנו בעצה טובה שלך. אנא עצור את המהלך שיהרוס את הספרייה והשאר אותה מחוץ לאינטרסים ושיקולים פוליטיים".

בעצומה גם נכתב כי "לפי החוק הקיים, היעדים המרכזיים של הספרייה הלאומית הם לאסוף, לטפח, לשמר ולהנחיל את אוצרות הידע, המורשת והתרבות הלאומיים ולשמש ספריית מחקר מרכזית בישראל בתחומי מדעי הרוח, ובמיוחד מדעי היהדות, תרבויות המזרח התיכון והאסלאם. הספרייה, נכתב בעצומה, משרתת את קהילת המחקר בכל המוסדות להשכלה גבוהה, כמו גם קהילות של לומדי ישיבות, אמנים וסופרים, תלמידות ותלמידים מתקדמים ואת כלל אזרחי ישראל".

החותמים הזכירו כי "מנסחי חוק הספרייה משנת 2007, שגובש בעקבות המלצתה של ועדה ציבורית בראשות השופט העליון בדימוס יצחק זמיר, הקפידו להציב את הספרייה ומוסדותיה הרחק מכל שיקול פוליטי וממנגנוני הכוח העלולים לחבל בשיקולים המקצועיים הקובעים את תהליכי האיסוף, השימור וההנגשה".

"בין נכסי הרוח והתרבות הלאומיים שאוצרת הספרייה: כתבי היד של הרמב"ם, פרנץ קפקא, ש"י עגנון ואצ"ג. האוספים נבנו בשקידה ובמסירות במשך עשרות שנים, על ידי דורות של חוקרים וספרנים שראו בערכי המחקר והתרבות, ובהם בלבד, את הקריטריונים לאיסוף ולשימור" נכתב. "בנוסף, הספרייה צפויה לעבור בחודשים הקרובים למשכן חדש ורב יופי, שנבנה בעמל רב בסיוע תרומותיהם של נדיבים ותורמים".

הספרייה הלאומית בירושלים (צילום: יעקב נאומי\פלאש 90)

לטענתם, "הצעת החוק של השר קיש בועטת במורשת נשגבת זו. הכפפתם של מועצת הספרייה ושל הדירקטוריון שמחויב לעמוד על משמר פעילות הספרייה למָרותו של שר, תפגע אנושות בעצמאותה של הספרייה ותחבל באוספיה פגיעה ללא תקנה, שכן סופרים ומלחינים יעדיפו להפקיד את ארכיוניהם אצל גופים בלתי תלויים בארץ או בחו"ל והם יבכרו מוסדות יציבים ונטולי פניות. יש חשש כבד שגם תורמים ימנעו מלתרום לביסוסה של הספרייה".

בסיומה של עצומת המחאה כותבים החוקרים כי "אנו קוראים וקוראות לממשלה: השאירי את הספרייה הלאומית בידיהם הנאמנות של החוקרים והספרנים! אַפשרי למועצת הספרייה, לחברי הדירקטוריון ולצוות הספרייה לפעול באופן מקצועי ועצמאי, כדי לבסס את היכל הדעת והמחקר המשותף שלנו, ללא תלות בגורמים פוליטיים חיצוניים! אַפשרי לכלל תושבי ישראל, מכל העדות, הזרמים והדתות לראות בספריה את בֵּיתם הרוחני והתרבותי. השאירו את הספרייה הלאומית מחוץ למגרש הפוליטי ומחוץ לגבולות הכוח והשררה – כמקדש של דעת ותרבות!".