השלב הראשון של הרפורמה המשפטית כבר יצא לדרך, ובוועדת החוקה כבר שבועות ארוכים מתנהלים דיונים סוערים על סעיפי החוק שהקואליציה מנסה לקדם.
אחת הביקורות המרכזיות של האופוזיציה ומתנגדים נוספים, זו העובדה שאין התייחסות לחקיקת "חוק יסוד: החקיקה". מדובר בסוגיה שנמצאת על שולחן הכנסת עשרות שנים, ואמורה להסדיר את המסגרת שבה מאושרים החוקים בכנסת, ומה המדרג שבין חוקים רגילים לחוקי יסוד.
למעשה כיום כל מנגנון החקיקה מסתמך אך ורק על תקנון הכנסת שנחשב יחסית קל לשינוי, אך אין מסד חקיקה רשמי שמגדיר בדיוק את כיצד מתקבל חוק במדינת ישראל, כמו כן האם ומתי מותר לבית המשפט להתערב בחוקים.
כמו כן לא מוגדר באמת מה המדרג החוקתי בין חוק "פשוט" לחוק יסוד, ומה נדרש על מנת לאשרר אותו בכדי שיקבל מעמד מיוחד.
אחרי הביקורת: רוטמן מרכך את הצעת החוק שלו
המטרה: להשאיר את הדיון בכותלי הכנסת
מבחינת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, קיים צורך לקדם את "חוק יסוד: החקיקה" אך לשיטתו הכנסת צריכה לעסוק בכך רק אחרי שהיא תאשר את הסעיף שימנע מבג"ץ ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
הסיבה לכך היא ההבנה של רוטמן שרק סגירת הפרצה המאפשרת לשופטי בג"ץ לפסול חוקי יסוד, יאפשר לנהל דיון ענייני מול האופוזיציה במהלך העבודה על קידום "חוק יסוד: החקיקה".
הקואליציה תקים ועדה מיוחדת לטובת אריה דרעי
החשש של רוטמן היא שאם תישאר האפשרות לעתור לבג"ץ נגד חוק היסוד, ממילא מסגרת הדיונים בכנסת תישאר מיותרת, כי לחברי הכנסת תמיד תיוותר האפשרות לערער לבג"ץ על ההסכמות שיתקבלו.
מבחינת שמחה רוטמן, הסדר הנכון הוא הסדרת מערכת היחסים בין הכנסת לבית המשפט העליון, ורק לאחר מכן להתקדם לדיונים על "חוק יסוד: החקיקה", כך שכל הצדדים ידעו שכל ההליך יתנהל רק במסגרת העבודה הפרלמנטרית.
תגובות
באמת למה ?