אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

דעה: כתיבה תורנית זה לא לוטו

רוב הכסף מושקע בפרסום בעיתונות ומיעוטו בכתיבת מאמרים קצרים, עד חמשה עמודים, על נושא מסוים. דומה שכמעט ואי אפשר היה לחשוב על דרך פחות יעילה לתרום לתחום הכתיבה התורנית מאשר התחרות של מפעל הפיס

דעה: כתיבה תורנית זה לא לוטו
  תחרות מיותרת. לוגו מפעל הפיס

מפעל הפיס הוא גוף ציבורי, חברת הגרלות שהוקמה כדי לתמוך בחברה בישראל. מהות קיומו, כך נכתב באתרו 'הוא גיוס כספים מהציבור באמצעות הגרלות ומשחקי מזל למען הגשמת מטרות ציבוריות ושיפור איכות חיי הקהילה בישראל בתחומי חינוך, בריאות, ספורט קהילתי, אמנות ואיכות סביבה'.

תחום חדש בו התחיל מפעל הפיס לפעול לפני מספר שנים הוא תחום הכתיבה התורנית. בתחילה בחברה החרדית, ובהמשך בחברה הדתית לאומית. הוא עושה זאת על ידי תחרות כתיבה, כל שנה בנושא אחר. השנה למשל הנושא הוא 'פיקוח נפש'. הואיל ומטרת המפעל היא תמיכה בתחום הכתיבה התורנית ומושקעים בכך מאות אלפי שקלים, סכום שהיה יכול לחולל מהפכה בתחום הכתיבה התורנית, דומני שהגיע הזמן לדיון ציבורי בדרך שנבחרה, במניעיה. להצביע על חסרונות ולהציע חלופות. דיון שכזה אינו דיון בכספי נדבן פרטי – זוהי חברה ציבורית. כשם שהשקעה בתחום הספורט (בנייה של מגרשי כדורסל בלבד למשל) אינה חסינה מפני ביקורת על יעדיה ותועלתה, כך ועל אחת כמה וכמה צורת ההשקעה בעידוד הכתיבה התורנית.

אפתח בחסרונות בדרך שנבחרה, תחרות כתיבה, ואחר כך אציע חלופות:

ראשית, רוב הסכום מושקע בפרסום בעיתונות ובאתרים! האם הציבור היה מקבל צורת תמיכה שכזאת בעולם הספורט? מה הייתה התגובה אילו תשעים אחוז מסעיף התמיכה בספורט היה מוקדש לפרסום על בנייה במקום בבניית מגרשים ומתקנים? זה בדיוק מה שקורה בדרך שנבחרה! האינטרס של מפעל הפיס ברור, אבל מדוע ניתנת לדרך זו לגיטימיות על ידי האנשים שמשתפים פעולה עם התחרות? האם הם חשבו על כך? האם הפרסומות הרבות מאוד והיקרות, עמודים שלמים בעיתוני סוף שבוע, הן הדרך הנכונה לסייע לכתיבה תורנית? חשבו מה אפשר היה לעשות במחיר של פרסום בשבת אחת.

שנית, האם תחרות כתיבה אכן תורמת לכתיבה התורנית בצורה משמעותית? למי היא תורמת? לכותבים – הם עוברים תהליך של עריכה? כאשר אדם כותב לכתב עת, הוא מקבל בחזרה את המאמר עם הערות רבות, עם ביקורת מקצועית ותכנית, לאט לאט הוא מתקדם, ומה קורה לכותבים בתחרות? במה הם מתקדמים על ידי כתיבה מאמר קצר של חמשה עמודים?

וחמור יותר, האם התחרות תורמת לתחום? האם התורה מתעשרת כתוצאה מהתחרות? האם ניתן להשוות אותה, על התקציב הענקי שלה, לתרומה של גיליון אחד של כתב עת רציני של הציונות הדתית? עשרות אנשים כותבים מאמרים קצרים על אותו נושא, התחרות מוגבלת עד חמשה עמודים, ואז מה? ככה יוצרים ספרות תורנית? ככה תורמים לתחום? אי אפשר להשוות זאת לכתב עת רציני, עם ועדת קבלה, עם עריכה משמעותית של תלמידי חכמים, שמקבל מאמרים במרחבי התורה השונים, בוחר את המובחרים שבהם, ועובר תהליך משמעותי ומקצועי עם הכותבים. כך תורמים לתחום, לא בעשרות מאמרים קצרים, עד חמשה עמודים, בסוגיה מסוימת.

יתרון נוסף ומשמעותי של כתב עת הוא הרוחב – כתב עת איננו מתמקד בסוגיה אחת בכל שנה, דבר שמאפשר לכותבים לכתוב מתוך לימודם. אנשים עוסקים בנושא מסוים תקופה ארוכה, בצורה טבעית, לשם שמים, כחלק מתהליך רציני של התפתחותם הלימודית, ומתוך כך כותבים מאמר שתורם לתחום ולהם. לא בתהליך בעייתי של כתיבה לשם פרס – כאשר מתחילים לעסוק בסוגיה כדי לכתוב חבורה קצרה שאולי השופטים יאהבו, בבחינת שליחת לוטו.

שלישית, החוקים של התחרות מקוממים. ההגבלה לחמשה עמודים למשל – תראו לי מאמר אחד באחד מכתבי העת של הציונות הדתית בחמש השנים האחרונות שאורכו פחות מחמשה עמודים! צהר, תחומין, אסיף. איך יתכן שתחרות כתיבה שנועדה לעודד את הכתיבה התורנית הדתית לאומית תפעל בצורה כה מנוגדת לרוחה? השופטים שנבחרו כביכול מייצגים קשת רחבה יותר, אך ברוב השלבים הראשונים 'השופטים' מגיעים מבית מדרש מסוים. האם כך צריך להתנהל סכום כסף כה גדול שנועד לעודד כתיבה תורנית דתית לאומית?

אלו החסרונות ואפשר עוד להאריך רבות. מה החלופה? איך מפעל הפיס, חברה ציבורית, יכולה לתרום טוב יותר לתחום הכתיבה התורנית מאשר באמצעות השקעת רוב הסכום בתרומה לעיתונים ואתרי אינטרנט?

אפשר למשל להקים ועדה שתנסח בקצרה כללים לתמיכה בכתבי עת, בשנתונים רציניים ומשמעותיים. בקלות, תוך רגע, אוכל להציע כמה כתבי עת שכאלו שתרומתם לעולם הכתיבה התורנית יכולה להיות גדולה פי כמה מפירות אותה תחרות והכספים שמושקעים כעת בפרסומות היו יכולים לעזור להם רבות – 'תחומין' הוותיק והמפואר; 'אסופות' של ישיבת נתיבות, כתב עת מעולה לאגדה; 'לאמונת עתיך' של המכונים התורניים; הספרים החשובים של מכון משפטי ארץ, כל שנתיים בתחום אחר בחושן משפט; 'אסיף', השנתון החדש של איגוד ישיבות ההסדר.

אפשר לחשוב גם על יעדים אחרים – ועדה שתתן מלגות לכתיבה תורנית רצינית, כזאת שמתחילה במאה עמודים ונובעת מתוך לימוד ומחקר רציני. הכל, רק לא המצב הנוכחי בו רוב הכסף מושקע בפרסום בעיתונות ומיעוטו בכתיבת מאמרים קצרים, עד חמשה עמודים, על נושא מסוים. דומה שכמעט ואי אפשר היה לחשוב על דרך פחות יעילה לתרום לתחום הכתיבה התורנית מזו, תחום שמשווע לכסף ולמעורבות של גופים ציבוריים גדולים כמו מפעל הפיס.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
יישר כוח!
מאיר | 20-05-2014 20:10
2
תמיד יכול להיות יותר טוב
| 20-05-2014 22:15
אבל זה שגוף כמפעל הפיס רואה לנכון לעזור בדרכו ללומדי תורה זהו דבר מבורך.
3
יש עוד כתב עת מכובד ולא מגזרי
אברהם לביא | 22-05-2014 10:05
אכן צודק הכותב הנכבד בכל דבריו אך ראיתי לנכון לציין עוד כתב עת נכבד מאוד קובץ "בית הלל" לעניני הלכה ומנהג היוצא כרבעון וכותבים בו באופן קבוע רבנים מכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל דבר שבתקופתנו חסר מאוד, ובשונה משאר כתבי העת שרובם שייכים למוסד או מגזר מסוים.