הרב אבינר על ההתלהבות ממכבי: זה חילול השם שעוסקים בהבלים כאלה - סרוגים

הרב אבינר על ההתלהבות ממכבי: זה חילול השם שעוסקים בהבלים כאלה

הרב אבינר נשאל האם יש בנצחון של מכבי ת"א קידוש השם ומשיב כי מדובר בהבלים. "מובן מאליו שילדים קטנים זקוקים למשחק ויש לו תפקיד בבניין אישיותם, אבל אנשים מבוגרים?! "

הרב אבינר על ההתלהבות ממכבי: זה חילול השם שעוסקים בהבלים כאלה
  ספורט אישי - כן. ספורט תחרותי - לא. הרב אבינר

שאלה

קבוצה ישראלית ניצחה באליפות אירופה בכדורסל. האם עצם הזכייה מביא כבוד למדינת ישראל? האם יש בכך משום קידוש השם?

תשובה

לצערנו, זהו הבל. לספורט אליטיסטי תחרותי אין ערך. לספורט אישי למען חיזוק הגוף יש ערך מסוים כדברי הרמב"ם שבריאות הגוף היא מדרכי עבודת ד', שכן לאדם חלש וחולה קשה לעבוד את בוראו (הלכות דעות ד א), וכן יש לפעמים צורך להינפש ולהתאוורר (עיין שמונה פרקים ה); אך אין ערך בכך שקבוצה קטנה של אנשים משחקת בכדור בעוד מאה-אלף אנשים צופים בהם.

תופעה זו מתקרבת להגדרה ההלכתית של "מושב לצים" (עבודה זרה יח ב), כלומר, ארגון פעילות חסרת-ערך ותוכן. ודאי שאיננו מלאכי השרת ולפעמים מזדמן לנו לעסוק בדבר ריק מתוכן; אבל ארגון פעילות ריקנית בהיקף רחב ובשיטתיות, זה נקרא "מושב לצים". כבר מימי חז"ל היו אולימפיאדות של יוונים או של רומאים. חז"ל לא גילו התלהבות להשתתף בהם, ויתרה מזאת, כתבו: "כל ההולך לאיצטדינין [איצטדיון] ולכרקום [קרקס] וראה שם את הנחשים ואת החברים בוקיון ומוקיון ולוליון בלורין וסלגורין הרי זה 'מושב לצים'" (עבודה זרה שם).

יש גם בעיות נלוות כגון חילול שבת רבתי, רחמנא לצלן, שכרוך באופן כללי באותה מערכת של ספורט תחרותי וכן אלימות נלווית באופן כרוני במגרש, על-ידי הסתת אוהדי הקבוצות. אין זה דבר חריג אלא מקובל – השמצות ואינטריגות – וזה רחוק מאוד מן הרוח הספורטיבית האמיתית.

אם אדם עוסק מעט בספורט עם חבריו, לפעמים מנצח ולפעמים מפסיד, ומקבל זאת ברוח טובה – מה טוב. מעשה ובתחרות ריצה, אחד האצים נפל ונפצע. חברו עצר לידו וטיפל בו, ובגלל עיכוב זה, הפסיד בתחרות. זו רוח ספורטיבית אמיתית! מעשה נוסף באצן שהגיע ראשון והתחיל לרקוד משמחה. פתאום הודיע הרמקול שחברו הגיע ראשון והוא אחריו בעשירית שנייה. כמובן, כאשר שמע את ההודעה ברמקול, התאכזב לרגע, אך לא הפסיק לרקוד, אלא המשיך ריקודו מסביב לחברו. זו רוח ספורטיבית אמיתית!

לפעמים בספורט התחרותי הכבד, מאבדים את הרוח הספורטיבית. הניצחון נהפך לעיקר ולוקחים ללב באופן חולני כל תבוסה. עצם הספורט הופך למשני והניצחון הופך לעיקר. זה חילול השם שעם חכם ונבון עוסק בהבלים כאלה ובהרחבה. יש לחולל תמורה ולהמיר את הספורט האליטיסטי בספורט אישי ועממי. לצערנו, אנשים אינם עוסקים די בפעילות גופנית ואין זה בריא.

כמובן, ההתלהבות הלאומית מהניצחון היא דבר מלבב, מעצם היותה לאומית, אך גם אותה יש להמיר בנושאים בעלי ערך עצמי – התלהבות מחסד או מתגלית מדעית המועילה לאנושות, וכמובן מקיום המדינה והצבא, במקום התלהבות מדבר חסר-ערך ואפילו עם ערך שלילי במקצת. הגדר של קידוש השם הוא דבר טוב במידה גדולה מאוד. יש דברים טובים רגילים אך אינם דווקא קידוש השם. דבר טוב היוצא מגדר הרגיל הוא קידוש השם. אך קודם חייב להיות טוב. האם יש במשחקי כדור מצווה, חסד, אור, קדושה, טהרה?! במסירות נפש למען ד', התורה והארץ יש משום קידוש השם.

אם אנו מנצחים מדינה זרה במוסריותנו, זהו קידוש השם. אם באים נגדנו במלחמה לאבד להרוג ולהשמיד אנשים נשים וטף, ואנו מקיימים את המצווה הגדולה להציל את העם והארץ ומכים בהם – זה קידוש השם. אבל אנשים מבוגרים הרצים אחר כדור, איפה כאן קידוש השם? מובן מאליו שילדים קטנים זקוקים למשחק ויש לו תפקיד בבניין אישיותם, אבל אנשים מבוגרים?! נכון שיש אנשים מבוגרים שענייני ספורט הם כל חייהם ורוח אפם, לא נכה על קודקודם כדי שיעסקו בדברים טובים ומועילים, אך לא בזה תפארתנו. תפארתנו באדם שעשה חסד, בחייל אמיץ שלחם, באדם שספג עלבון ושתק וכן הלאה. נזכה להרבות קידוש השם שכזה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
9 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
לראות אנשים שאין להם סיכוי ומצליחים למרות הכל- זה מעורר
| 19-05-2014 11:35
השראה. כשזה במשחק מותח כל כך- זה עוד יותר מעורר השראה לא לוותר ולהאמין בעצמך. אז אולי זה לא תורה במובן הצר- אבל יש לזה חשיבות גדולה מאוד. כמובן, מי שלא מתעניין- לא נורא אבל אבל מי שראה הרוויח.
2
עוד הר המורניק שחש עצמו
מאיר | 19-05-2014 12:24
3
מסכים עם הרב אבל..
טל | 19-05-2014 12:49
קודם כל.. נשאלת השאלה מתי הרב נשאל את השאלה הזו. שנית עם ישראל חזר לבמת ההיסטוריה וחלק מקיום של עם כולל בתוכו גם תכנים שהם לא הכי תורניים. קל וחומר שזה מביא הרבה גאווה לאומית, דבר שקצת חסר לנו בשנים האחרונות.. יש בניצחון של מכבי דבר המלכד את העם תחת דבר אחד נכון שהוא לא המוסרי ביותר ולפעמים יורד לרמת ההבל אך הניצחון הזה אם הוא מגלה ניצוץ של שייכות לאומה הוא דבר חיובי.. איך שרו האוהדים אתמול- "והעיקר לא לפחד כלל" ריגש עד דמעות..
4
מי אמר שהרבנים לא רלוונטים?
עמיחי בואר | 19-05-2014 12:58
הרב הפעם הלכת צעד וחצי יותר מדי .תן לנו לשמוח .
5
רק הראי"ה זצ"ל ידע לכתוב על ההתעמלות. תלמידיו הם חרדים
יוסף | 19-05-2014 12:59
שלא למדו ממנו מאומה. כמה עצוב.
6
בדיוק רציתי לשאול את הרב :)
| 19-05-2014 13:04
האם זה שאני לא מרגיש גאווה לאומית מהמשחק אומר שאני לא מחובר לכלל ישראל.. תודה :)
7
ל-5 המתוק הראי"ה קוק בפסקה לד באורות התחייה
מישו | 19-05-2014 13:55
כתב על מי שהולך להיות בן אמיץ כוח לאומה!!כלומר,הולך להגן על האומה-צבא(וכתב את זה בזמנו על הצעירים שהתאמנו להגנה על הארץ וכו' ) ולא על מכבי אז אנא אל תעוות
8
אשרינו! סופסוף דברי שפיות... נמאס לי לשמוע איך הופכים נ
123 | 19-05-2014 14:12
ניצחון בכדורסל ל'קידוש ה''...
9
איש אמיתי
מספיק!!!!!!!! | 27-05-2014 21:45
מספיק כבר לטמא את השרץ באלף ואחד טעמים!!! תאמרו בצורה ברורה שאתם רוצים להיות דתיים עם כיף חילוני, ואל תנסו להסביר מדוע הרב אבינר לא צודק... ובלה בלה בלה...