נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם היום (חמישי) בפני חברי הפרלמנט האירופי לרגל יום השואה הבינלאומי, וכחלק מנאומו נשא את תפילת "אל מלא רחמים" לזכר קרבנות השואה. בדבריו סיפר כיצד סבו, הרב הראשי לישראל יצחק הלוי הרצוג, ניסח את התפילה במהלך ביקורו באירופה ב-1946.

צפו בתיעוד:

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום משידורי לע"מ)

"ב-1946 נסע סבי, שעל שמו אני קרוי – הרב הראשי לארץ ישראל, הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג – למסע הצלה וחיפוש אחר אחיותיו ואחיו היהודים, בכל רחבי אירופה החרבה" סיפר הנשיא. "כשהביט סביבו הוא ראה, לא רק תִּלִּים עֲשֵׁנִים של אבן וחול, אלא זעקה דוממת של עם שנרמס. חייהם של מיליונים, אנשים, נשים וטף, שבאו אל קצם. במקומם נותרו אבנים מתפוררות.

"בוורשה, בה חיו לפני השואה למעלה מחצי מיליון יהודים, היה זה בית הקברות היהודי – שנותר להעיד על החיים התוססים שפעמו לפני בוא הכורת הנאצי. בבית הכנסת היחיד בוורשה שעוד עמד על תילו, בית הכנסת נוֹזִ'יק ברחוב טְוָוארְדֶה, התכנסו עשרות בודדות, אודים מוצלים מאש. ספר תורה מוכתם בדם, הועבר לסבי, על ידי השורדים, לְזכרון עולם בארץ ישראל".

"החזן לשעבר של בית הכנסת הגדול של וורשה, משה קוּסֶבִיצְקִי, נעמד לומר את תפילת האשכבה היהודית המסורתית: 'אל מלא רחמים'. אבל הפעם – נוסח התפילה היה שונה מהרגיל. שונה – משום שסבי ניסח את התפילה מחדש, כדי שתוכל להביע, אם ניתן בכלל להביע, את הכאב, האובדן והיגון בעקבות החורבן המצמית שהתגלה לנגד עיניו" תיאר הרצוג. "הוא ניסח אותה, ופנה אל האל, בבקשה שימצא לאחינו ואחיותינו קורבנות השואה הנוראה, מנוחה נכונה, אחרי אלף מיתות משונות וקשות שידעו על פני האדמה".

"אני עומד בפניכם היום כנשיא מדינת ישראל – מדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי, אבל ליבי ומחשבותיי עם אחיי ואחיותיי שנספו בשואה, שכל חטאם היה יהדותם, וצלם האנוש שבהם" סיכם. "הנאהבים והנעימים, שבחייהם ובמותם לא נפרדו, והעזו לקוות ולחלום גם בלב האבדון. לזכרם אשא את התפילה הזו".