בעולם השקר שאנו חיים בו, אין מילים שיכולות לתאר את תמימותו ואמונתו הפשוטה והזכה של אהוב ליבנו רבי עובדיה חבה זצ"ל.

הוא עלה בילדותו מעיראק לארצנו הקדושה והיה מתגורר תחילה במעברה, לימים גר עם משפחתו בבני ברק, ולצד עבודתו במסעדנות, היה גומל חסדים רבים והיה כשלעצמו מפעל חסד מהלך, עוזר במיוחד לחתנים ברכישת מוצרי יסוד לביתם החדש.

לפני כ-24 שנים הרגיש מאד לא טוב, והיה הולך ובא בין רופאים כדי לנסות להיפטר מהכאבים העזים שתקפוהו. עד שגילו לו את הבשורה המרה, שהוא חולה ומצבו בכלל לא טוב, שמהראש יש גרורות בכל הגוף, ומצבו סופני.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: חיים גולדברג\סרוגים)

"חבל לך להשקיע בטיפולים, לא נותרו לך אלא שבועיים לחיות", אמרו לו הרופאים. "אסוף את בני משפחתך והיפרד מהם". הוא ביקש מבן משפחתו שייקח אותו למירון. על ציון התנא האלוקי אדונינו רבי שמעון בר יוחאי, דרש את הפסוק: "סעדני ואוושעה", והיה בוכה ומתייפח ומתפלל.

הוא נדר נדר שמהיום הוא "עבד עולם לרבי שמעון", כלשונו. מאז לא חזר לביתו, אלא היה מתגורר בתנאים לא תנאים בסביבת ציון הרשב"י. פעם בקרוון נייד, פעמים אצל חברים באזור, פעמים רבות ישן על ספסל בציון הרשב"י, וכל מעייניו למען הזולת, יהיה מי שיהיה. טורח, מתאמץ ומתייגע להכין סעודות לטובת הבאים להשתטח על ציונו הקדוש של אדונינו רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, היה אוסף כספים ומכין סעודות, אוכל טרי, טעים ואיכותי, בלב שלם ונפש חפצה, לכל מי שבא.

בימי חול, בשבתות ובימים טובים, התקבצו סביבו כל מיני יהודים, בהם הרבה חלכאים ונדכאים, שבורי לב ומיוסרים, גם כאלה שמרגישים עצמם "מיותרים". והוא בהארת פניו נותן להם לאכול, ומצייד אותם גם בעידוד ובהארת פנים. ראיתיו קובע עיתים לתורה ועובד עבודת הקודש בחן ובמתיקות.

ראיתי אותו עומד בניסיונות של סבלנות, כאשר שבורי לב דרשו ממנו בשר מתוך סיר מרק ענק שכמעט נגמר, והיה מחפש להם גם אם נגמר, עד שהשביע את רצונם, למרות שהיה ביקוש גדול ותור ארוך.

במשך השנים הופעלו עליו לחצים רבים מצד תינוקות שנשבו לצאת לאדמת ניכר כדי להשתטח על ציוני הצדיקים שם, והוא זכה לעמוד על האמת, ולא עזב את ארצנו הקדושה. לא נפרד מרבי שמעון, למרות הלחץ הגדול שהופעל עליו בנושא.

היה בקיא במנגינות של עולי בבל, "העיראקים". בחזנות המיוחדת מדורות קדומים. משכימי קום מכירים את קולו הרם והנישא לפנות בוקר בהיכלו של רשב"י עם הפיוט הידוע "יה ריבון עולם"… שר ומתפלל בכוונה. תפילתו תמיד בהשכמת הבוקר, עם הנץ החמה, בנגינה במתינות ובנעימה. באמונה פשוטה, בחן ובתמימות שאין כדוגמתו בעולם.

מאותו היום שהיה חולה סופני ונוטה למותו, הרופאים בישרו לו שנותרו לו שבועיים לחיות, אותו יום בו הוא הפך להיות "עבד עולם לרבי שמעון", כלשונו, עברו 24 שנים בהן מסר את כל עצמיותו לטובת העולים להשתטח על ציון התנא האלוקי רשב"י ורבי אלעזר בנו. היו אנשים טובים שהכירו במידת האמת שבו ועזרו לו בהכנת האוכל, בבישולים, בהגשה, בקניות, בהתרמות. ומי שזכה להתברך מפיו זכה באוצר גדול. כי ברכותיו היו מעומק הלב באמת, בלי גינוני סרק של תעתועי העולם הזה לגווניהם.

יומיים לפני שנפטר זכיתי לשמוע אותו בקולו הרם מתחיל בעבודת ה' היומית בהיכלא דרשב"י, בפיוט "יה ריבון עולם" במנגינה העיראקית המסורה לנו מדורות עברו, הלב כ"כ נפתח לשמוע אותו. רציתי לגשת אליו ולא הספקתי. ביום חמישי הסתלק לבית עולמו.

אנשי אמונה אבדו. אין לנו תמורת תמימותו וחן האמת שהייתה בו. אשרינו שזכינו לחזות בזיו פניו, לראות יהודי שחי אך ורק לכבוד ה', נקי לגמרי מכל סיג של דמיון הכבוד והגאווה, עבד עולם לרשב"י. אשריך רבי עובדיה חבה היקר, שזכית לדבוק במידת הכנסת אורחים של אברהם אבינו, ששימשת בקודש אצל אדונינו רשב"י ויצאה נשמתך בטהרה.

=======

הרב אריאל לוי הוא תושב חברון. משמש כראש כולל 'חיבת הארץ' בישוב עתניאל בהר חברון