בית המשפט העליון דחה היום (ראשון) את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בלוד שלא להרשיע את המחבל שרצח את החייל רון קוקיה הי"ד בשנת 2017 בדקירות סכין גם בעבירת ניסיון רצח. יש לציין כי המחבל הורשע בביצוע הרצח עצמו.

בערעור, המדינה טענה כי "צמצום מתחם הניסיון והרחבת מתחם ההכנה עלול להוביל למצבים מסוכנים שבהם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה יימנעו מלסכל פיגועים ועבירות חמורות עד 'לרגע האחרון' ובכך 'ימתחו את החבל' עד קצהו, על מנת שעבריין ייחשב – לפי הגישה המחמירה של בית משפט קמא – כמי שעבר את סף ההכנה והגיע לשלב הניסיון".

לטענת המדינה, בית המשפט המחוזי שגה באופן בו ניתח את המבחנים הקבועים בפסיקה ובמסקנתו כי שני המבחנים מלמדים שלא נחצה הרף שבין מעשי הכנה לניסיון.

כמו כן, המדינה פירטה את השתלשלות האירועים אשר לגישתה מבססים את עבירת ניסיון הרצח באישום הראשון. לטענתה, "מאחר שהמשיב וזאהי תצפתו על חיילים בהזדמנויות שונות לצורך מימוש תוכניתם, כל שנותר על מנת שהתוכנית תתממש היה הגעת הקורבן הפוטנציאלי. על כן, לשיטתה יישום פסיקת בית משפט זה מוביל למסקנה כי התקיים היסוד העובדתי הנדרש".

עם זאת, בית המשפט העליון החליט לדחות את הערעור של המדינה ולא להרשיע את המחבל גם בעבירה של ניסיון רצח.

בפסק הדין שנכתב על ידי השופט יוסף אלרון נקבע כי המבחנים שנקבעו בפסיקה לשם הרשעה בעבירה זו, מבחן 'החד משמעות' ומבחן 'הקרבה המספקת' אינם מתקיימים.

בין היתר נכתב כי במהלך הפיגוע "כלל לא אותר קורבן פוטנציאלי" שאותו ניסה המחבל לרצוח, "וגם לו היה מאותר קורבן, הרי שגם אם נקבל את העמדה כי המרחק היה "מאות מטרים" נדרשה תנועה משמעותית לעברו, בין אם באופן רגלי ובין אם באופן רכוב. נותרה אפוא כברת דרך להשלמת העבירה".

"העדר קביעה ביחס למרחק הפיזי משליכה גם על מישור הזמן. אם מדובר במאות מטרים, הרי שנדרש פרק זמן משמעותי להשלמת הניסיון. משכך, בעוד המשיב התקדם מרחק מה לעבר ביצוע העבירה, נותרו לו מספר צעדים משמעותיים להשלמתה".

בשל כך, קבע השופט אלרון כי המעשים של המחבל נמצאים "בקצה מתחם ההכנה, אולם לא הוכח ברף הנדרש במשפט הפלילי כי הם חורגים לשלב הניסיון. המשמעות היא שיש לזכות את המשיב מעבירות אלו ולוּ מחמת הספק".

בנוגע לחשש אותו העלתה המדינה בערעור, כתב השופט אלרון: "איני סבור כי קביעות אלו מצרות את צעדי גופי הביטחון כהוא זה במאמציהם לסכל פעולות טרור".