מבצע דוגו: שורד השואה דוד (דוגו) לייטנר נוהג לאכול פלאפל בכל שנה בתאריך קבוע, ה-18 בינואר – יום היציאה לצעדת המוות מאושוויץ וזאת בצעד שנועד לסמל את ניצחון החיים. מוריה קור, נכדתו בראיון לסרוגים עם סבא דוגו.
צילום: מבצע דוגו מהבית: מתכון קל לפלאפל משגעצפו: מבצע דוגו בכנסת
בית העדות יזם את "מבצע דוגו", שבמהלכו אוכלים פלאפל אלפי אנשים בארץ ובעולם ובכך הפך את המנהג הפרטי שלו לאירוע ובו משתתפים באופן וירטואלי עם המנהג הפרטי של דוגו.
בשיחה לסרוגים בשנה שעברה דוגו שיתף: "ב-18 בינואר 1945 בצהריים, הייתי ילד בן 14 וחצי צועד במשך 3 ימים יחד עם כ-60 אלף אנשים במצעד המוות מאושוויץ-בירקנאו".
"קור מקפיא של 18 מעלות מתחת לאפס ואני בקושי לבוש, חצי מכנס, חולצה בלי כפתורים ונעליים קרועות. קופא מקור ללא אוכל, ללא הפסקות ושינה במשך 2 לילות ברצף". ברגעים הקשים האלה דוגו לא האמין שיזכה להינצל מכל הסבל ולזכות להגיע לארץ ישראל ולאכול פלאפל חם, אך גורלו הטוב זיכה אותו להפוך את יום הסבל הקשה ליום חג, אליו הוא מזמין מידי שנה את משפחתו המורחבת ואת כל עם ישראל.
"באמצע מצעד המוות נרדמתי ואני חולם על הבית על אמא שנרצחה עם האחיות שלי והחברים שלי מהתלמוד תורה שנרצחו בסלקציות של החגים בירקנאו. אני נזכר שאמא שלי תמיד סיפרה לי על כמה שטוב בארץ ישראל, שמרוב שטוב שם הבולקע (לחמנייה ביידיש) גדלים על העצים בירושלים.
ואני חולם שאני מתחנן לאמא שלי שתתן לי בולקע אחד, והיא אומרת לי דורל (הכינוי שנתנה לו) אני לא יכולה לתת לך בולקע רק כשנהיה בארץ ישראל, בירושלים תוכל לקבל ואני ממשיך לבכות ואז אני מתעורר מהחלום וממשיך לצעוד כשכולי גוש קרח".
משואה לתקומה בדוכן הפלאפל
דוד ניצל ממצעד המוות ולאחר כמה שנים זכה גם לעלות לארץ והוא כמובן הלך לירושלים לחפש את ה'בולקע' על העצים.
"אני מגיע לשוק מחנה יהודה ואני שומע שם את הרשרוש של השמן הרותח ובתוכו אני מגיע ורואה את הכדורים האדומים ששוחים להם בשמן. הרגשתי באותו הרגע שאמא שלי אומרת לי 'דורל' מה שאמרתי לך על הבולקע שגדלים על העצים בירושלים – כאן זה נקרא פלאפל".
צילום: פלאפל בזום: 'מבצע דוגו' חי וקיים גם בסגר!מאז אותו יום כל שנה דוגו הולך ב18 בינואר לאכול פלאפל עם אשתו נכדיו וניניו ואליו מצטרפים מאות אנשים לנקום את נקמת מצעד המוות מאושוויץ-בירקנאו.
תגובות