מחיר ההיסטריה
תג מחיר הוא מעשה נאלח, נראה שלזה יש קונצנזוס. אבל הסופה התקשורתית שיצאה מזמן מכלל שליטה צריכה עיון. "לא חשוב מה יאמרו הגויים חשוב מה יעשו היהודים" אמר בן גוריון והבין שאצלנו חשוב מאוד ובלי פרופורציה בכלל, מה יאמרו הגויים. ואכן הפחד ממה יאמרו ב"עולם הנאור" וכן מה הערבים יושבי הארץ יגידו, מעביר אותנו על דעתנו. המניע השני שמוביל את הטררם סביב תג המחיר הוא ההוכחה הניצחת שאלו שלא מצדדים בהתנחלויות בלשון המעטה- מנסים להוכיח, שהנה העשבים השוטים צומחים להם לפלא בערוגות הימין. "אמרנו לכם", הם רוצים להגיד ואלו לא עשבים אלה ג'ונגל אימתני. והמעגל הזה מזין את עצמו, כי המתנחלים מרגישים את ההתקפה והמרססים למיניהם מקבלים יותר מוטיבציה גם מהסיקור של כל השפרצה זוטא וגם מהתחושה של השנאה שמרחיקה וממאיסה אותם מהקונצנזוס והנה לכם מעגל קסמים.
צבא העם
הרב נתנאל אלישיב תקף את התנהלות צה"ל כלפי חיילים דתיים ובצדק. התנהגות הצבא כלפי חיילים דתיים לאחרונה במקרים רבים מידי היא אינה מכבדת כלל. אבל במקרה הזה יש תרומה למקומות כמו מכינת בני דוד בעלי בה הרב אלישיב מלמד למצב. בחלקים רבים של הציונות הדתית גילו שהצבא הוא מקום להשפיע על דמותה של המדינה. ולכן נשלחו כוחות בכל הרמות להשפיע שם. כל עוד זה היה מרמת הכשרת דור מפקדי העתיד והמילים אחריות, ציונות וכולי היו המילים המובילות זה היה בסדר, אבל לאט לאט חדרו מילים כמו זהות לקחת תפקיד יותר ויותר גדול. התפיסה המרחיבה של תפקיד הרבנות הצבאית הייתה השיא כמדומני.
בגדוד המילואים שלי, על אף אחוזי הדתיים הגבוהים בו הרוב אינם דתיים, ולמרות זאת לאחרונה השיחות שנועדו לכלל החיילים, משיחות מבצעיות ועד דברי התורה לפני ארוחת השבת נראו על גבול ההטפה והאינדוקטרינציה. פעם אפילו מפקד בכיר מאוד מאותו בית מדרש של הרב אלישיב העלה טענות קשות נגד הדמוקרטיה. ואולי הבעיה הקדמונית היא שהצבא הוא גם גוף מחנך כמעט במקום משרד החינוך. כשהצבא נהפך למקום מאבק על הזהות היהודית יכולה להט החרב להתהפך. לכן טוב נעשה אם כל צד ישמור ויכבד את הצד שמנגד. את הגבולות שלו והאמונות שלו והאמת והשלום אהבו.
חראם
ארגון הטרור בוקו חראם חטף עוד שמונה ילדות בניגריה בנוסף ליותר ממאתיים תלמידות בית הספר שחטף לפני כחודש. עכשיו הוא גם מכריז שימכור אותן לעבדות כי על פי האסלאם הנשים הן שפחות. ואני בטוח שכל זה לא היה קורה אם לא היה כיבוש.
מדינה יהודית
לפני כל הפרשנויות, הספקולציות והעיתוי, זה הדבר הכי ברור ומובן מאליו. החזון הציוני שנשען על היסטוריה של כמיהה של דורות לשוב אל הארץ היה להקים מדינה יהודית. שאלת הצביון, מה יותר יהודית או דמוקרטית ובאיזה אופן הן שאלות משניות. אז כדאי במוקדם או במאוחר, בדרך כזו או אחרת לעגן את זה בחוק. ועוד דבר, היא יהודית לפני שהיא דמוקרטית. כי גם אם מדינת ישראל הייתה לא עלינו קומוניסטית, או מלוכנית, היא הייתה מקיימת את החזון של מדינה לעם היהודי ואידך זיל גמור.
סיכום יום העצמאות
אני חושב שחובה להגיד הלל עם ברכה ולו רק בגלל שדתיים לא הקימו את המדינה. תתארו לכם היינו צריכים להעביר אש למנגל, יום הזיכרון היה יום צום (וגם ככה חם בכל הטקסים וחיילים ואזרחים מתייבשים) ולקראת החג היה שלט בכניסה למאה שערים: "אנא אל תיסעו ברחובותינו ביום העצמאות ללא דגלים".
בואו עננים
אני חושב שהעננים הגשומים שפקדו אותנו לאחרונה אלו עננים שנוצרים מעשן של מנגלים.
יאללה מנגל!!!
יש משהו מעט בהמי בדחיסת הבשר לשם בשר הזאת– שלא מתחילה ולא נגמרת ביום העצמאות, אלא היא כבר נחלת כל אירוע חברתי באשר הוא. כבר אי אפשר להיפגש לסושי? ללזניה? או לפתיתים- זכר לבן גוריון? כמויות הבשר והתקרובות הנלוות לו שהולכים לפח ביום הזה והאכילה הגסה וה-יאללה בשר, בשר- מותירה כמעט תחושה שאין האדם מותר מן האנטריקוט.
בואו נכבה אחד את השני
ריגש אותי לראות שיהודים ופלסטינים בנו גשרים של שלום ופיוס וציינו יחד את מאורעות תרפ"ט, הטבח בבית הספר במעלות, ירי בתינוקת שלהבת פס, פיצוץ במלון פארק, מסעדת סבארו, מקסים, שחיטת משפחת פוגל ואלפי פיגועים וטילים כנגד נשים וילדים זקנים שלא חטאו. אהה סליחה בעצם ציינו את הנכבה- הטרגדיה האנושית הכי חמורה שהתרחשה כאן. תשאלו את השואה היא אמרה את זה ביד ושם.
וללא קשר אקטואלי
כשאתם נכנסים לחנות ספרים יש שולחנות עליהם פזורים ספרים ובצדי החנות מדפים עם ספרים. חשבתם פעם למה זה מסודר ככה? אז ככה זאת חלק מהמסחרה של תחום הספרות. אילו ספרים בולטים על השולחנות ואילו על המדפים? מי נכנס למבצעים ומי לא? מי בחזית ומי בצד? כן זהו הקפיטליזם, אבל השאלה למה זה לא יכול להיות אחרת? בחנויות שיצא לי להיות באירופה למשל, הספרים מסודרים לפי שמות הא' ב' של הסופרים, כמו בספרייה. אבל אצלנו הכל מָחִֹיר. והיום אפילו בספריות יש שולחן של מומלצים. במקום שנבחר ונחפש בעצמנו מה מעניין אותנו ומתאים לנו.
שאלת השבוע
גם יחסית למלחמת העולם השנייה כמות המדליות של הוטרנים (ותיקי מלחמת העולם השנייה יוצאי ברה"מ) היא מוגזמת, לא?
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים