מהומה בוועדת החוקה של הכנסת, שדנה בסדרת החוקים לשינוי מערכת המשפט. נציגי האופוזיציה כמובן מתנגדים לכל הצעות החוק והחלו בצעקות על חברי הקואליציה, בתגובה כיבה היו"ר שמחה רוטמן את המיקרופונים של חברי האופוזיציה מה שהגביר את המהומה עוד יותר.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

רוטמן בוועדה, ארכיון (מתוך ערוץ כנסת)

לאחר מכן ח"כ ולדימיר בליאק וח"כ משה טור פז הוצאו מאולם הוועדה, והתרעמו על הנמכת המיקרופונים. ח"כ בליאק: "הורסים את מערכת המשפט, הורסים את הדמוקרטיה הישראלית, לא תשתיקו את האופוזיציה"

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

רוטמן מכבה מיקרופונים (ערוץ כנסת)

היו"ר ח"כ רוטמן הורה להחזיר את המקרופונים והבהיר בתגובה לטענות כי חברי הוועדה נשמעים היטב בשידור ובפרוטוקול הישיבה: "כשהמקרופונים מונמכים התוצאה היא שכולם שומעים אתכם בחדר הוועדה ובבית. אחזיר את המקרופונים ברגע שלא תהיה קקפוניה של צעקות".

חמישה ימי דיון בשבוע

עוד לפני הבלאגן, פתח רוטמן את את ישיבת ההשקה של מה שהוא מכנה "תכנית ציון במשפט תפדה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט". לדבריו הוועדה תקיים דיונים במשך חמישה ימים בשבוע – עניין חריג בכנסת העובדת בדרך כלל רק בימים שני עד רביעי.

"ועדת החוקה בראשותי תקיים דיוני עומק בנושאי הליבה של מערכת המשפט. תזמין את כל המומחים. את ראשי מערכת המשפט, מהעבר ומהווה. את שרי המשפטים לשעבר. את היועצים המשפטיים בעבר, וגם את היועצת המשפטית לממשלה, ואת כל מי שיש לו מידע או רעיונות לתרום לתהליך העבודה ולסוגיות העקרוניות העומדות על הפרק. כולם יישמעו, בנחת ולעומק ויתבקשו לחוות את דעתם לשאלות ולסוגיות שיוצגו להם על ידי ועל ידי חברי הוועדה.

כשנחוש שבשלה העת להתקדם לכיוון נוסחים ופתרונות נעשה זאת, אולם רק אחרי שהדיון ימוצה. אנו נקיים פה סדרה ארוכה של דיונים, חמישה ימים בשבוע, כדי שנקיף את הסוגיות ונוודא שמלאכת החקיקה שתתבצע בסופו של דבר תיעשה אחרי דיון ציבורי ומקצועי מעמיק ויסודי.

הנושא הראשון – חוק היועמ"שים

החוק הראשון שיעלה הוא חוק היועמ"שים, שיאפשר לשר למנות יועצים משפטיים מטעמו, שגם יייצגו את עמדתו מול בג"צ. "בחרתי שנתחיל לקיים את הדיונים בשבוע הבא בנושא הליבה "סמכות הממשלה והשרים לקבוע את עמדתם המשפטית בפעולתם השוטפת ובפני ערכאות שיפוטיות". זאת משתי סיבות עיקריות:

האחת, כי מדובר בנושא שקווי השבר בו, באופן מסורתי, אינם עוברים בין ימין לשמאל. כשהכנתי את הפרק בספרי "מפלגת בג"ץ" העוסק בשאלות אלה, גיליתי קונצנזוס כמעט חוצה מפלגות ועמדות בתיאור הבעיות שממשק העבודה בין היועץ המשפטי לממשלה כיועץ וכמייצג, לבין הממשלה ושריה, מייצר עבור מדינת ישראל.

גם בקרב שופטי בית המשפט העליון לאורך השנים, הובעו בנושא עמדות קוטביות. ולכן חשבתי שטוב שנתחיל לדון בנושא הזה, כדי שנצא מהשבלונה המחשבתית המסווגת הכל לימין ושמאל ולקואליציה ולאופוזיציה.

בנוסף, וזו חוויה שהופתעתי לגלות בשבועות האחרונים, מצאתי את עצמי מתדיין שעות רבות בשאלות בסיס, דווקא עם אנשים שיש ביני לבינם הסכמה כמעט מלאה בדבר הבעיה, ובדבר הכיוון הכללי לפיתרון, כשבאנו להסדיר את התחום שמעולם לא הוסדר בחקיקה בישראל. תפקידו הייעוצי והייצוגי של היועץ המשפטי לממשלה.

וחשבתי לעצמי, כמה חבל שהדיונים האלה שקיימתי, לא נעשו בפומבי בפני הציבור, כשבחדר יושבים אנשים חכמים ומנוסים ממני, שיוכלו להביע עמדות תומכות, מתנגדות, עם דגשים שונים ועם נקודות מבט שונות".