הרב אורי שרקי: חובה לומר הלל בברכה ביום העצמאות

חז"ל לימדונו שישראל היוצאים ממצרים עובדי עבודה זרה היו, ובכל זאת ציותה אותנו התורה לחוג את חג הפסח לכבוד שחרורם הפוליטי של ששים ריבוא עובדי עבודה זרה, ולא להסתפק בחג מתן תורה לבדו. ק"ו לגאולתנו אנו, שהודיעונו נביאנו שאין אחריה גלות, בודאי שנודה עליה בהלל גמור.

חובה לומר הלל בברכה ביום העצמאות
  הלל בברכה גם בלילה. הרב שרקי (ערוץ מאיר)

גדעון בן יואש הרים את מצב הרוח של האומה והביא אותה לידי הכאת האויב המדייני מכה אנושה. בימיו עבדו ישראל לבעלים, עד כדי שכחה כמעט מוחלטת של עבודת ה'. מדיינים פשטו על הארץ ובזזו את כל היבול, ולכן צריך היה גדעון לחבוט את החיטים בגת, להניס מפני מדין.

במצב הזה, נוח היה לומר שכל המפעל של יציאת מצרים וכיבוש הארץ, שהאומה העברית הצעירה זכתה בו לפני כמאתים שנה, הסתיים בכישלון צורב, ושכל הדיבורים על כך שאלה ימי גאולה, חסרי משמעות הם.

אין עוד טעם לקרוא את ההלל על מדינת השופטים, שבה השלטון המרכזי כבר אינו קיים למעשה, ושבו העם מבקש להעמיד למשפט את מנתצי מזבח הבעל.

על רקע זה מובנת זעקתו המרה של גדעון בדברו אל מלאך ה' תחת האלה אשר בעפרה: "בי אדוני, ויש ה' עמנו?! ולמה מצאתנו כל זאת? ואיה כל נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמור: הלא ממצרים העלנו ה'? ועתה נטשנו ה' ויתננו בכף מדין!" (שופטים ו,יג).

מוסרים לנו חז"ל (גנזי שכטר ח"א עמ' 132 וברש"י בשם תנחומא) ידיעה מפתיעה: "פסח היה. אמר רבי לוי: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר 'בצאת ישראל ממצרים'!".

למרות המצב הקשה ממשיכים בני משפחת יואש אבי גדעון, העובד לבעל בדרך קבע, לקרוא את ההלל בליל פסח על העצמאות המדינית.

הלל גם בלילה

שמא תאמר, ראוי להודות על גאולת מצרים בכל מצב, משום שהיו ישראל באותה שעה צדיקים. אך חז"ל לימדונו שישראל היוצאים ממצרים עובדי עבודה זרה היו, ובכל זאת ציותה אותנו התורה לחוג את חג הפסח לכבוד שחרורם הפוליטי של ששים ריבוא עובדי עבודה זרה, ולא להסתפק בחג מתן תורה לבדו.

דברים אלו היו ידועים היטב לגדעון, האומר (במדרש שם): "אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו". את ההלל על יציאת מצרים אמר גדעון בלילה, משום שהגאולה הופכת את הלילה ליום, "לילה כיום יאיר". כך הדין בגאולת מצרים ובגאולה אחרונה (שו"ת חיים שאל למרן החיד"א ח"ב סי' י"א).

אמירת ההלל בלילה דווקא, הינה ביטוי לאמונה בגודלה של הגאולה, ראשונה כיציאת מצרים, או אחרונה כבימינו, והיא ביטוי ליחס הרציני כלפי הנהגת ה' בעולמו. (עי' חוברת "ואמונתך בלילות" שכתבתי בעניין חיוב קריאת ההלל בליל יום העצמאות, ובמאמרי בספר הזיכרון "כלביא שכן").

מובן הדבר, שיחסו החיובי של גדעון לא גרם לו להשלים עם עבודת הבעל בעירו, ולקבל את דין השלטון כשהוא נוגד לדברי תורה, אך לא משום כך התייאש מהמדינה, אלא אדרבה , בא לפני ה' לדרוש את השלמת הישועה, ועל דבריו זכה לדבר ה': "לך בכחך זה והושעת את ישראל" (ו,יד).

והלוא דברים קל וחומר: ומה יציאת מצרים שהיו אחריה גלויות, נותר ההלל עליה לעולמים, גאולתנו אנו, שהודיעונו נביאינו שאין אחריה גלות (כמפורש בירושלמי שביעית פ"ו ה"א), בודאי ובודאי שנודה לה' עליה בהלל גמור, על אף כל הקשיים, שאינם אלא ניסיונות הבוחנים את אמונתנו בגואל ישראל!

==

הרב אורי שרקי הוא רב קהילת "קול יהודה" בירושלים וראש בית המדרש ב"מכון מאיר".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
31 תגובות - 31 דיונים מיין לפי
1
שאלה?
חוכעם | 05-05-2014 18:17
שכחתי לומר הלל בברכה ביום העצמאות שעבר האם יש תשלומים? ומה הדין בחרדי שנהיה ציוני איך יכפר על זדונותיו? ומה הדין בציוני שנהיה חרדי האם נחשבות ברכותיו ברכות לבטלה למפרע?
2
כ-ו-ל-ם היו עובדי עבודה זרה? תמה תמה אקרא!
משה | 05-05-2014 18:55
איך זה מסתדר עם מאמר חז"ל שבזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים? איך זה מסתדר עם הזכות של הקרבת קרבן פסח שהיה העבודה זרה של מצרים? עד מתי יעקמו ויעוותו את מאמרי חז"ל לטובת האידיאולוגיה של הציונות הדתית?
3
ירושלים
צחי | 05-05-2014 19:21
מי שתלמיד חכם יודע שלא ניתן לכתוב חובה בדבר ששנוי בין פוסקים מדורות קודמים במחלוקת המסקנה הרב שרקי לא תלמיד חכםאולי ידען גדול אך רחוק מלדעת לפסוק
4
כמה משעשע ומגוחך ...
נריה | 05-05-2014 20:38
5
למגיבים
דוד | 05-05-2014 21:00
הרב שרקי הוא לא תלמיד שנה א'. הוא תלמידם של הרב צבי יהודה והרב יהודה ליאון אשכנזי- הרב הראשי לאלג'יריה. הרבה תלמידי חכמים כתבו שיש חובה- החל מהרב יוסף משאש ממרוקו והרב יצחק ניסים מעירק והרב עוזיאל ועד לרב שלמה גורן והרב אונטרמן, מי שלא מזלזל בתלמידי חכמים מודע לגודל תלמידי החכמים בדורות הקודמים שכתבו על כך. בנוסף הרב שרקי כתב על כך רבות ומי שבאמת רוצה ללמוד מוזמן לקרוא באתר של תלמידי הרב את יסודות פסיקתו והשקפתו המתבססת על גדולי עולם. ברור שישנם גולשים חרדים רבים שינצלו הזדמנות זו כדי לזלזל בתלמיד חכם רק מפני שהוא לא חרדי, לכם אומר- זכרו את חורבן בית שני, תתחילו לכבד רבנים שאינם חרדים לפני שאתם מבקשים מבנט או מאדם אחר לכבד רב חרדי.
6
בלי להכנס למחלוקת אם להגיד הלל או לא:
| 05-05-2014 21:08
רק לגבי הברכה, לא צריך להיות תלמיד חכם גדול כדי לדעת שאסור להגיד בברכה ולו רק משום סב"ל (ספק ברכות להקל) כלל בסיס בהלכה. אם על פסקי ראשונים אומרים סב"ל אז בטח על ברכה שהמציאו היום
7
תגובה ראשונה למשה (מס' 2)
חיים | 05-05-2014 21:57
"בזכות האמונה נגאלו ישראל ממצרים". המקור בילקוט שעוני הושע (תקיט): "וגדולה האמנה לפני מי שאמר והיה העולם, שבשכר האמנה שהאמינו ישראל - שרתה עליהם רוח הקדש ואמרו שירה, שנאמר: ויאמינו בה ובמשה עבדו אז ישיר משה ובני ישראל. וכן את מוצא, שלא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות האמנה, שנאמר: ויאמן העם." ועתה תן דעתך: 1: נאמר שבזכות האמונה שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה. משמע (והוא גם פשט הפסוקים) שרק בקריעת ים סוף, לא לפניה ולא לאחריה האמינו בה' ובמשה עבדו. 2: הפסוק "ויאמן העם" נאמר בשמות (סוף פרק ד). ההקשר הוא: וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' אֶל-משֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם: וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי-פָקַד ה' אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת-עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ: ועתה תן דעתך: 1: הוצרך לעשות את האותות, ונאמר לפני כן (בתחילת הפרק) וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה': וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' מַה-זֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה: (וכו') לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתָם אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אֱ-לֹהֵי יִצְחָק וֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב: ו וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לוֹ עוֹד הָבֵא-נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג: וכו' ח וְהָיָה אִם-לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן: ט וְהָיָה אִם-לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן-הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת: הרי ראית שאם עשה את האותות (אולי רק השניים הראשונים, אולי שלושתם), הרי שלא האמינו בהתחלה. בנוסף, מה הכוונה בזכות האמונה? בזכות שהאמינו למשה ולאהרן שאומרים אמת! ותו לא! ורק האמינו שה' זכר אותם וראה את עניים, והרי לאחר הכשלון הראשון, אומרים העם למשה ולאהרן (סוף פרק ה) יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת-חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ: האם אתה עדיין כל כך בטוח בקריאתך השטחית שבזכות האמונה נגאלו ממצרים? (וכל זה בלי להזדקק לשאר המדרשים שאומרים בפירוש "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז" וכדומה).
8
ל-3
פסיקת הלכה | 05-05-2014 21:58
אם מגיע פוסק למסקנה שצריך לברך אזי לדעתו-ודאי שחייב לברך! אם הוא מסתפק בין הדעות -אז יאמר סב"ל. דעת הרב ברורה שצריך לברך במקרה דנן ואם צריך אזי חייבים לברך. אם הרב הנ"ל אינו רבך ואינך הולך לפי פסיקותיו אזי זכותך לא לקיים פסיקותיו ואף להתווכח עם דעתו אך לאמר שאינו פוסק או שאינו יודע לפסוק...זה מעיד עליך שאינך יודע את מקומך ומקום הרבנים ת"ח... וחבל
9
הלל על צרה שנגאלים ממנה
זלמן | 05-05-2014 22:12
בספר שנקרא גמרא, פסחים (קיז א) ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן. עד כאן. ולא על שחרורם הפוליטי. עוד הערה האיומים עלינו עודם קיימים. אין חלקנו עם שאמרו שעראפאת רוצה שלום וכדומה
10
תשובה למשה (מספר 2). חלק שני
חיים | 05-05-2014 22:22
הקרבת קרבן פסח שהיתה הע"ז של מצרים. אם תעיין במקור, תראה בדיוק הפך דבריך! המקור: מכילתא דרבי ישמעאל: מסכתא דפסחא, ה: והיה לכם למשמרת וכו' מפני מה הקדים הכתוב לקיחתו של פסח לשחיטתו ארבעה ימים? היה רבי מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דורים (יחזקאל טז ח) הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו ולא היה בידם מצוות שיתעסקו בהם כדי שיגאלו שנאמר שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה וגו' (שם ז) ערום מכל מצוות. נתן להם הקדוש ברוך הוא שתי מצוות: דם פסח ודם מילה שיתעסקו בם כדי שיגאלו שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגומר (שם ו) ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו (זכריה ט יא) לכך הקדים הכתוב לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים שאין נוטלין שכר אלא על ידי מעשה. הרי ראית שהיו "ערומים מכל מצוות"! ורש"י לאחר שמביא את המכילתא הזה (בשינויים קלים, פרק יב פסוק ו) מוסיף "ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה אמר להם (פסוק כא): משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה". הרי זה מפורש!!! מכאן תשובה לשאלתך: "עד מתי יעקמו ויעוותו את מאמרי חז"ל לטובת האידיאולוגיה של הציונות הדתית?" תשובה: עד מתי אתה ושכמותך יעוותו את מאמרי חז"ל לטובת אידיאולוגיה נוצרית/חרדית? ועד מתי פתיים יאמינו לכל דבר ויעזו לחלוק על רבנים (כנראה מתוך זלזול בהם כי אינם לובשים מגבעת וחליפה וכיפה שחורה) בלי לעיין במקורות שמלעיטים אותם בהם?
11
תגובה לצחי (מספר 3)
חיים | 05-05-2014 22:32
דבריך: "מי שתלמיד חכם יודע שלא ניתן לכתוב חובה בדבר ששנוי בין פוסקים מדורות קודמים במחלוקת המסקנה הרב שרקי לא תלמיד חכם אולי ידען גדול אך רחוק מלדעת לפסוק". הערות: 1: אתה וודאי לא ת"ח שהרי אפילו לקרוא אינך יודע! בכל המאמר לא כתובה המילה "חובה" (רק בכותרת מוזכרת חובה, אך אני מקווה שאני לא מחדש לך שלא כותבי המאמרים כותבים הכותרות). 2: מניין לך שלא ניתן לומר חובה על דבר שיש פוסקים (מדורות קודמים???) שחולקים? מי שאומר מים אחרונים חובה אינו ת"ח??? הלא בעלי התוספות אמרו שלא! לא ידעתי שכשיש מחלוקת, אסור לפוסק להכריע! 3: המסקנה: כנראה שאתה בור ועם הארץ בעל הערכה עצמית גבוהה מדיי, שמרשה לעצמו לחלוק על רבנים שלא הגעת לקרסוליהם.
12
הבהרה אודות תגובותיי למשה וצחי:
חיים | 05-05-2014 22:37
אני בעצמי איני חסיד של הרב שרקי שליט"א, ואני בעצמי איני מברך על ההלל ביום העצמאות וגם לא אומרו בלילה. רק שגדלתי ב"ה על ערכי תורתנו הקדושה שמחייבים אותנו לכבד כל ת"ח, וח"ו לא לזלזל בו, וגם לעיין במקורות ולא לסמוך בכל דבר על מה שגננת או "רעבע" אמרו בלי לבדוק. משיח לא מגיע בגלל אנשים כמוכם (ואין צורך להזכיר את ועקנין וחוכעם שכתבו דברי ליצנות) שלא מכבדים רבנים, ובגלל אנשים כמוכם, נוהגים מנהגי אבלות בתקופה זו.
13
תגובה ל- 10
משה | 06-05-2014 0:45
כל ספרי המפרשים בעלי הנגלה ובעלי הסוד מלאים מזה שיציאת מצרים לא הייתה גשמית בלבד ("פוליטית" כלשונו "הזהב" של הרב שרקי), אלא יציאה רוחנית מהמצרים וההגבלות הרוחניים בהם היו נתונים וכבולים בני ישראל במצרים ("מצרים" מלשון מצר וגבול). ברגע שהם קיימו משכו ידיכם מעבודה זר מחד, והקרבת הכבש-טלה ששימש כעבודה זרה של מצרים מאידך, נפקע מהם הגדר של עובדי עבודה זרה. מה שנאמר "ואת ערום ועריה" זה מתאר את מצב בני ישראל ל-פ-נ-י הקטע של "משכו וקחו לכם". ברם לאחריו, בזכות דם הפסח ודם המילה - נגלה עליהם ממ"ה הקב"ה וגאלם. משמעות הדברים, שבאתערותא דלעילא הם נשלפו מטומאת מצרים וזכו לחירות רוחנית. הדברים מבוארים היטב במהר"ל מפראג, בעקידת יצחק עה"ת במו"נ ועוד ועוד. עד הרב שרקי עוד לא נשמע מרבותינו ראשונים ואחרונים שמפיהם אנו חיים כי יציאת מצרים הייתה "פוליטית". די, לעקם ולעוות מאמרי חז"ל לטובת אג'נדה שאין לה יסודות.
14
הלכות יום העצמאות לטובת המדקדקים במצוות.
חיים | 06-05-2014 4:14
דיני הנפת הדגל והלכות נפנוף המנגל ביום העצמאות מהדורה בתרא בעזה"י הלכות הנפת הדגל ובו י"ז סעיפים א. מצוות הנפת הדגל, מצווה חביבה ואהובה היא על ישראל, וראוי להתאמץ בה עד מאוד, שנאמר "ודגלו עלי אהבה". ב. נהגו רוב ישראל, לתלות דגל כחול לבן, על בתיהם, שלוש אמות מצד פתחי המרפסות, לפרסם כינון מלכות ישראל בא"י. יש שנוהגים לקבוע את עץ הדגל בכלונסאות של ברזל ודיבלים, ויש שנוהגים לתלות הדגל באטבים על חוטי המרפסת, ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לאביו שבשמים ולראש ממשלתו שבארץ. ג. המניף בתוך ביתו לא יצא ידי חובה, ויש לו לשוב ולהניף מחדש מחוץ לביתו, שהרי כל ענינו של דגל להתנופף בחוץ על נס, כנאמר "על נס להתנוסס". ד. נשים חייבות להניף, שאף על פי שדרכו של איש לכבוש, ואין דרכה של אשה לכבוש, אף הן היו באותו הנס. ה. חסידים ראשונים נהגו לתלות הדגל מערב ראש חודש, ואנשי מעשה מערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, ויש להקל לכל הציבור, להניף את הדגל בו ביום, וזמנו עד יום ירושלים, וכל המשהה את הדגל לאחר מכן עובר על בל תוסיף. ו. מעשה באשה כשרה אחת ב"קריית משה" שתלתה דגל בו ביום, ועף ברוח, ולאחר שעיינתי רבות, נוטה דעתי לומר שיצאה ידי חובת ההנפה, ואינה צריכה לחזור ולשנות כשם ששנינו בפרסום נס חנוכה שההנפה עושה מצווה. ז. שיעור הדגל לכל הפחות, אמה על שתי אמות, מטעם פירסומא ניסא והמהדרים נהגו לתלות דגל שגודלו שתי אמות על ארבע אמות, ומעשה באחד מגדולי הדור, שתלה דגל שגודלו כחצי מרפסת, ושיבחוהו חכמים. ח. צבע הפסים והמגן דוד בין תכלת לכרתי, ואם צבעם בצבע אחר הדגל פסול, ויש לגונזו. אמנם רוחב הפסים והמגן דוד בדגל שיעורם כעשרים סנטימטרים. דגל ארוך שתולים על הבנינים, אעפ"י שאין לו מגן דוד - כשר, מכיוון שניכר בו שנעשה לשם מצוות דגל, הרי הוא בכלל דגלי ישראל הכשרים. ט. יוצאים ידי חובה בדגל פלסטיק, והמהדרין בדגל בד צבוע, והמהדרין מן המהדרין בדגל בד רקום. י. ועכשיו רווח המנהג, לתלות דגלון על המכונית, ומנהג ישראל דין הוא, ואין לפרוש מהציבור ויש לתלות בחלון ימין שכל פניות שאתה פונה יהיו לימין. אמנם, יש להסתפק האם גם אוטובוסים ומוניות חייבות בדגל, והמחמיר להניף דגל ישראל באוטובוס תבוא עליו הברכה, ובלבד שלא יריב עם הנהג, ולא ירבה מחלוקות בישראל. ומעשה בחסיד אחד שקנה מכונית ביותר מחומש, להניף עליה דגל ישראל, והעני. יא. מי שיש לו שתי מכוניות, רבו התנאים ויש לו לעשות שאלת חכם, באיזה ראוי לתלות את הדגל. על אופניים או אופנוע, אין להניף דגלון, מפני שאינם ראויים לישיבת קבע. 12. בעניין דגל שאול, כבר פסקו שיוצאים ידי חובה, שנאמר "ואנחנו בשם אלוקינו נדגול", ואעפ"כ יש לכל בן ישראל להחמיר ולקנות דגל משלו בעשרה שקלים, לקיים את הפסוק "איש על דגלו". בדין דגל שנעשה ע"י נוכריים, נהגו להקל ובלבד שיעמוד אצלו ישראל, בזמן רקימת המגן דוד. דגל עם מגן דוד של חמש צלעות, מנהג עובדי כוכבים ומזלות הוא, ויש לשורפו. 13. נשים צדקניות נהגו לתפור שמלות מדגל ישראל, לקיים מה שנאמר "ודגלו עלי אהבה". ויש למחות בהם, ומכל שכן שאין לתפור בגד-ים מדגל ישראל, מפני ביזוי המצווה. ברם, נהגו לכסות את ארונות הרוגי המלכות בדגל ישראל, ויש למנהג זה שורשים עמוקים בספרים הקדושים. 14. יש שנוהגים לתלות דגל עמא-ריקא לצד דגל ישראל ומנהג שטות הוא. ברם, בעניין תליית דגלי עכו"ם על מבני ציבור, יש להקל משום דרכי שלום. 15. נהגו לתלות תמונות ראשי המדינה וסמל המדינה ודגלונים קטנים במרפסות, וכל המרבה הרי זה משובח, וכן נהגו גבאי בתי הכנסיות לתלות שרשרות נייר, ובהם תמונות הדגל וסמל המדינה,וחילות צבא הגנה לישראל לקיים מה שנאמר: "כוחי ועוצם ידי" בליל התקדש חג. ומנהגים אלו יש לו שורשים עמוקים בקבלה, כידוע ליודעי ח"ן. 16. דגל שנפל יש להרימו ולנשקו מפני קדושת המצווה. דגל שהתבלה יש לגונזו, ודבר פשוט הוא שאין לעשות עימו כל תשמיש בזוי, מפני כבוד המדינה. ואלו המבזים את הדגל, הרי זו דרך מינות וכל אלו המפרישים עצמם מן הציבור, אפילו הם כמשה וכשמואל, לא יראו בנחמת הציבור. וכל הרואה עובדי כוכבים ומזלות רשעים שורפים דגל ישראל, יש לו להוריד פלגי דמעות על חילול ד' ולקרוע בבגדו, ויאמר "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך, כי אכל את יעקב ואת דגלו השמו". 17. מי ששהה בחו"ל בשהיית ארעי יש לו להניף את הדגל במקומו, ובלבד שלא יתגרה בגויים. אמנם, אלה היורדים להשתקע, שדרים בגלות המרה בדירת קבע, אין להם להניף הדגל, מכיוון שפרשו מהציבור שוב אין עליהם חובת הנפה, עד שיעשו תשובה ויקבלו עליהם עול מלכות ישראל. ברם, אחרי שעיינתי רבות בדבר חשבתי שמא אוחזים הם בתשובת המשקל, כלפי אלו המכונים חרדים היושבים בארץ הקודש ואינם מניפים, ואילו הם נמצאים בגלות ומניפים, ויבואו אלו ויכפרו על אלו, וד' יעשה הטוב בעיניו. הלכות נפנוף המנגל ובו י"ט סעיפים א. נהגו ישראל לצלות בשרים על האש, ביום העצמאות והוא הנקרא מנגל בפי העם. הגה: ויראה לקנות בשר בהמה, ואם אין לו יקנה בשר עוף. ונהגו להציג בפתחי המרכולים והסופרמרקטים מערב ראש חודש, פחמים, דגלונים ושאר כלים למצות החג, והרי הם בכלל מזכי הרבים שאין חטא בא על ידם. ב. אין לבשל או לאפות, לא בתנור ולא בסיר, ומכל שכן לא במיקרוגל, ומי שלא צלה על גבי גחלים, לא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצות המנגל לקורבן הפסח שעליו נאמר: "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ". ג. נהגו למנות אדם חשוב לעמוד אצל המנגל ולנופף, והוא הנקרא "מנופף", לקיים את מה שנאמר בהפטרת היום "עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו". ד. כל הבא בצבא ישראל ראוי לבוא בקהל המנפנפים, כנאמר: "דגל מחנה יהודה לצבאותם", והוקשה מצוות מנגל למצוות דגל. לכתחילה ראוי למנות אדם שבא בקשרי המלחמה, ובדיעבד אפשר למנות אפילו טוראי ובלבד שעושה מילואים דבר שנה בשנה. בעניין נוכריים, כל ששירת בצה"ל ראוי לנופף, ואין להסתפק. ה. נשים ששרתו בצבא הקודש רשאיות לנפנף, שאף הן היו באותו הנס, ובלבד שינפנפו בצניעות כיאה לבנות ישראל כשרות. ובנות שירות לאומי, כבר הוקבע ע"י גדולי הדור, שדינן כשירות צבאי לכל עניין, וכל המפקפק הרי הוא מהמקצצים בנטיעות, שמעיז פניו כנגד גדולי הדור. ו. מצווה מן המובחר לעשות מנגל בגולן ובירושלים שנאמר: "עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים". ז. נהגו ישראל לנפנף בקרטונים ובפלסטיקים, ומנהג בישראל דין הוא ואין לשנות. אמרה לי צדקת אחת שראתה גבר מנפנף במטריה והסתפקתי בדבר, ולעניות דעתי בדיעבד יצא, אבל אין לעשות כן לכתחילה. ח. בעניין מאוורר חשמלי ומייבש שיער הנקרא "פן", ראיתי בכמה קהילות שמדליקים מאוורר חשמלי למול המנגל, ולא יפה הם עושים שנאמר "ינופף בידו". אמנם אם המאוורר קטן ומחזיקו בידו, ראיתי בשו"ת "שמושא דרבנן" שנוטה להתיר, וכש"כ מייבש שיער ידני. ט. המנפנף אל ינופף פחות מ-20 נפנופים ולא יותר מחמש מאות, בגלל ספק פיקוח נפש. ועל אלו הנוהגים להחמיר היכן שיש להקל כבר אמר הנביא: " למה לי רוב נפנופיכם, יאמר ד'". י. החכם עיניו בראשו, וישים משקה קל אצל המנופף, לבל יתייבש בשמש ובחום המנגל, משום "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ועל אלו שלא עושים כן נאמר, "והנה בא היום בוער כתנור". יא. בזמן הנפנוף נהגו יראי ד' לומר: "לשם מנגל מצווה", ומנהג יפה הוא וכן כתב ב"ספרא דחרטא". יב. יש לעמוד בזמן הנפנוף, שנאמר "לעמוד ינופף ידו". ובדיעבד היושב בזמן נפנוף יצא ידי חובה. יג. בזמן הנפנוף יש לנגן בכלי שיר וזמר לקיים את מה שנאמר: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכם" ומי שאין לו כלי נגינה, יצא בשעת הדחק, בשירי עבריים שנהגו הציבור לשיר, ואין להקל. וראיתי כאלו שמדליקים הרדיו, ומשמיעים משם שירים, ולא יפה הם עושים. יד. במנגל חשמלי רבו הספקות, ועיין בספר "נפנופי מצווה" להרב המופלג בחכמה מורנו הרב י. מאנגאלוויטש, שנוטה לאסור מנגל חשמלי מפני שאינו מעלה עשן, ואינו עושה פחמים, ולהלכה נראה לי לאסור, גם מטעם שאינו אש אמיתית. טו. פחמים ונפנפנים שעשה בהם מנגל, צריך לנהוג בהם כבוד, ואל יזרקם לאשפה. ונהגו אנשי מעשה, להדליק בהם מדורת ל"ג בעומר ובלבד שהנפנף אינו עשוי פלסטיק, שאז ריחו רע לבריות ורע לעולם. טז. מי שעשה מנגל מטופו ושאר ירקות, הרי הוא בכלל "המבזה את המועדות" ולא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצוות מנגל למצוות קורבן פסח. ועוד שנאמר "והיית אך שמח", ואין שמחה אלא בבשר ויין. הגה: ונהגו קהילות הטבעונים והצמחונים לעשות מנגל מטופו, לקיים מה שנאמר "מה טובו אהלך יעקב", אל תקרי טובו אלא טופו. והנח להם לישראל, ובלבד שישרו את הטופו במים מבעוד יום. יז. יש לעשות מנגל תחת כיפת השמים, בגנים, בשמורות, בפארקים הציבוריים, ובכל במקום שנהגו קהל ישראל להתאסף בחבורה גדולה. ומי שעשה מנגל בדירתו כאילו לא עשהו ולא עוד, אלא שמוסיף חטא על פשע, ומזיק את השכנים בעשן, ועושה את ישראל טרודים ובעלי טרוניות בחג, ועליו נאמר "ויקטרו באהליהם, ויוציאו דיבת הארץ רעה". יח. כל מי שלא יצא ידי חובת מנגל ביום העצמאות, יתגבר כארי, ואל יבוש מפני המלעיגים, ויעשהו ב"יום עצמאות קטן", הוא יום ירושלים ויכוון לצאת ידי חובתו. יט. נהגו לשיר את שיר המעלות במנגינת המנון התקוה ואין לשנות. הלכות כלליות ליום העצמאות ובו י"ג סעיפים א. יש להתגלח ולהסתפר לקראת החג, ואין להכנס אליו מנוול, אף שימים אלו ימי הספירה, שבהם מתו תלמידי רבי עקיבא, יום תשועה גדולה הוא לישראל, שהוקמה סוכת דוד הנופלת, במפלאות תמים דעים, המשיב שבות עמו. וכל אלו המסתפקים בכך שעיניהם טחו מלראות הרי אלו מקטני אמונה, ועליהם קרא אחד מגדולי הדור את הפסוק - "הכרת פניהם ענתה בם". ב. בענין שנהגו בני ובנות ישראל להכות בפטישי פלסטיק על קדקודי הבריות, אמר כבר הנביא ישעיה: "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק, וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּיש אֶת הוֹלֶם." וכן כל דבר שמוסיף אחוה ורעות בישראל, רוח חכמים נוחה הימנו, ובלבד שלא יכו מכה, שיש בה ספק פיקוח נפש. ג. ברם, בעניין תרסיס שלג, אף שנאמר "וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין", יש לאסור באיסור חמור, וכבר צווחתי על דא, שאין לעבור על דברי המלכות שאוסרת ומחרימה תרסיס מסוכן זה, וכן שאין לעשות את ישראל מלוכלכים בחג, ועוד שמרבים מדון וריב בעיצומו של החג הקדוש הזה, ועל אנשים חטאים אלו קרא החכם מכל אדם את הפסוק: "כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד" ד. מיד לאחר תפילת ערבית של חג, נהגו אנשי מעשה שבירושלים תובב"א, למהר ולעלות על הגגות, כנאמר "כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת" בכדי לראות זיקוקין של הר הרצל, ואין מזרזים אלא למזורזים. והמהדרין נהגו לצהול בעת חזיון הזיקוקי די נור. וכל שלא ראה שמחת זיקוקי יום העצמאות, לא ראה שמחה מימיו. ה. נוהגים לאחר סעודת החג לצאת לרחובה של עיר ולשמוח עם העם בבמות לקיים מה שנאמר: "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ", ואף שמביאים קוסמים וזמרים ומוצאים דמים רבים, נוחה רוח חכמים מהם שמשמחים את הבריות. והחסידים נוהגים לשוטט בעיר הבירה לקיים מה שנאמר: "סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ: שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן." ו. בו ביום, יש לצאת ולראות במצעדים, במטסים, במשטים ובמפגנים של צבא המלך, ולבקר במחנותיהם באשר הם, ואין לחשוש מפני "כוחי ועוצם ידי", שסברא זו דחויה היא, ולהפך, כל המרבה לראות הרי זה משובח, שנאמר: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עשה ד'." ולא עוד אלא שמערכות ישראל קרויים מערכות ד' שנאמר: "כי חרף מערכות אלקים חיים". וכל הרואה במערכות ישראל, מובטח לו שיקראו לו למילואים דבר שנה בשנה. ז. נהגו ותיקין ואנשי מעשה להשכים בבוקרו של יום, ולצאת בחבורות של בחורים ובתולות שהגיעו לפרקם, לשוח בשדות, בכרמים, בערוצים ובואדיות של ארצנו הקדושה, לקיים מה שנאמר: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ". ומנהג יפה הוא, שאוחזין במעשה האבות כנאמר: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה". ואף שכמה מגדולי ישראל אין דעתם נוחה מתערובות של בחורים ובתולות ביחד, ואף שאין ממנהגי להכניס ראשי בין הרים גדולים, אני הדל אומר להקל היכן שיש צורך גדול, והנח להם לישראל שאם אינם נביאים הם בני נביאים הם. ח. אחד הנוסע ברכב ואחד ההולך ברגל יצא ידי חובת המצוה כנאמר: "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה." ואין הליכה אלא ברגל ואין נסיעה אלא ברכב. ויש לטייל במרחבי כל ארצנו הקדושה כפי שציוה ד' את אברהם אבינו: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ." וכל המקיים מצוה זו כהלכתה, מובטח לו שבזכות המצוה הגדולה, שיזכה להכיר את ארץ ישראל, בחוריה ובתוליה, ויזכה לבית נאמן, אמן כן יהי רצון. ט. ועתה נהגו מקצת אנשים סכלים מאחב"י לעשות מחלוקות עם הציבור, ולהתאבל על כינון המדינה, ויוצאים בלבוש שחורים שק ואפר לרשות הרבים, בעיצומו של היום הקדוש הזה, ובודאי מנהג השוטים הוא. ועליהם קראתי את הפסוק "חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם, לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת". בתחילה סברתי שמא אינם מהעם היהודי כלל, והם צאצאי הערב רב שעלו ממצרים, ולאחר שעיינתי רבות בדבר, סובר אני שהם בני בניהם של אלו שפרשו מהציבור ולא ראו בצרתו, ועל כן אינם יכולים לראות בנחמת הציבור. ואני אומר שהם כתינוקות שנישבו בן הגויים, שמחזיקים מעשה אבותיהם בידם, שיש לקרבם לדת האמת בעבותות של אהבה, לבקש רחמי שמים עליהם, ולעשות שלום בינם לבין אביהם שבשמים ואחיהם שבארץ, בנועם, במתק שפתיים ובדברים רכים המשברים גרם. וכל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם ומלואו, ועליו נאמר: "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים". י. בשנת היובל נהגו לעשות שני ימים טובים של יום העצמאות. אחד כנגד זכור והשני כנגד שמור. ואם יצא יום שני של יום העצמאות ביום ששי, הרי הוא יום עצמאות משולש, ומקצת דיני יום העצמאות נוהגים בשבת, כמו שראיתי לצדקת אחת שהדליקה נרות שבת בצבעי תכלת ולבן ויפה עשתה, וכל הרוצה להוסיף בדברים אלו - הרשות בידו. יא. דבר פשוט הוא שאין לעשות מלאכה ביום העצמאות, וכל העושה מלאכה הרי הוא בכלל "המבזה את המועדות" ואינו רואה סימן ברכה בעמלו. ברם, ביום עצמאות שחל בערב שבת, יש להקל לבעלי החנויות לפתוח חנותם, בכדי שיוכלו אחינו בני ישראל, לקנות כל צרכי שבת ולקיים ו"קראת לשבת עונג". יב. כבר נהגו מקדמת דנא כל אלו שיש בהם ריח של תורה, לעלות לרגל ביום העצמאות לראש המדינה, ואל השרים היושבים ראשונה במלכות, ואל שרי הצבא. ויש לעם ללמוד ממנהגיהם הטובים וללכת בדרכם. וכל הזוכה לראות פני ראש הממשלה עין בעין ולדבר איתו פנים בפנים, מעלה עליו הכתוב כאלו ראה פני שכינה, ומובטח לו שניצול ממרעין בישין ומדינים קשים בכל אותה שנה, ולא זו בלבד, אלא שזוכה לדברים הרבה, ועליו אמר ישעיה הנביא בנביאותו: "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ". יג. נהגו ישראל לקיים חידון תנ"ך עולמי ביום העצמאות, לתינוקות של בית רבן שהגדילו, ולחלק להם פרסים ומתנות כדברי הרמב"ם, ומנהג החכמים הוא, שמרבים, מגדילים ומאדירים תורה בישראל, וכל הרואה את החידון לפחות שלוש פעמים בחייו, ואפילו בטעלעביזיא רחמנא ליצלן, ד' ישמרנו, מובטח לו שהוא מנוחלי עולם הבא. וכן נהגה המלכות לחלק פרסים בטקס רב רושם בתיאטראות ירושלים, לעוסקים עם הציבור באמונה, ואף על פי שנאמר שהקב"ה ישלם שכרם ולא בשר ודם, מלכות ישראל שאני, שכן נאמר בשלמה "וישב שלמה על כסא ד'". ממני, נאום הקטן, הצעיר והזעיר באלפי ישראל,אסקופה נדרסת, עפר ואפר, אפרים פישל בוקובזה בן לאאמו"ר זכריה רבינוביץ רב הגלילות והעמקים בעל מחה"ס "עצבי אפרים", "נדנודי אפרים", "שכורי אפרים", "שעשועי אפרים" ו"חירטותי אפרים" רב בית הכנסת "משכנות אפרים", כאן עיה"ק ירושלים תובב"א אכי"ר.
15
הלל בברכה ל 6 ולכלום
ציוני | 06-05-2014 6:02
אם יש ספק ברכות אז אומרים לא לברך. ברגע שאין ספק ברכות ואומרים יש חיוב גמור להגיד הלל, תלוי ברב, בהלל בבוקר זה דיי מוסכם על הציבור הדתי לאומי, אז אין פה ספק ברכות... חוץ מזה שכמעט בכל הלכה יש אומרים ככה ויש אומרים ככה אז לא נברך על כלום? לא נעשה מצוות?? בגלל זה יש פוסקים שכותבים מה לעשות ועם זה שיש אחרים שלא סוברים ככה, בגלל זה יש פוסקים שיגידו מה ההלכה מכל מה שאומרים...
16
בכותרת המקורית הושמט העיקר הלל לא על שחרור פוליטי
זלמן מ-9 | 06-05-2014 18:03
כשמביאים ראיה צריך לכתוב רק את שנובע ממנה ובשום אופן לא את שמתחשק לפי רעיונות זרים
17
תגובה ל13
חיים (לא הליצן שכתב מספר 14) | 06-05-2014 22:30
המדרש (מובא במדרש תהלים א, כ; טו, ה, זוהר תרומה קע:, ילקוט ראובני בשלח סי' פב, פט) שאומר הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה אינו עוסק במצב שלפני יציאת מצרים אלא בזמן קריעת ים סוף, דהיינו אחרי יציאת מצרים, הרי לך שלא משכו ידיהם לחלוטין מן העבודה הזרה. תודה על ההוגים שמנית, אך לא כתבת מקורות, לכן איני יכול להתייחס, ואפי' אמרו כפי שאתה אומר, ללא ספק נמצא בקלות הוגים אחרים, או אפי' אותם הוגים במקום אחר שאומרים להפך. ועדיין לומר שהרב עיוות מקורות בשביל "אג'נדה", זו חוצפה!
18
תגובה ל-17. הנה המקורות שביקשת!
משה | 06-05-2014 22:42
המקור היא התורה עצמה שמספרת שבני ישראל מלו את עצמם והקריבו קרבן פסח. קרבן הפסח היה מה-טלה שהיה עבודה זרה של מצרים. אגב, כל ספרי החסידות המבארים את הפסוק בשיר השירים "משכני אחריך נרוצה" מבארים כי ביציאת מצרים התקיים ה"משכני", כלומר, שהקב"ה ביציאת מצרים שלף והוציא אותנו באופן של אתערותא דלעילא מהטומאה בחצות הלילה, וזאת, בזכות דם מילה ודם קרבן פסח שנתנו בנ"י על המשקוף ועל 2 המזוזות. אם אתה מתערב בנושא המדובר,אתה אמור להיות מספיק תלמיד חכם כדי לדעת מה המקורות לכך (כפי שהזכרתי: עקידת יצחק, מורה נבוכים, מהר"ל מפראג על הגדה של פסח).
19
ועוד (למגיב 13)
משה | 06-05-2014 22:52
המקור שהבאת מהזוהר, משמעותו כי מצד האתערותא דלתתא עם ישראל עוד לא תיקן את מידותיו (ולכן זקוקים היו ל-49 יום של ספירת העומר לצורך חינוך עצמי כדי שנהיה ראויים לקבל את התורה בסוף תקופה זו), ולפיכך באו המקטרגים ואמרו שבנ"י עדיין לא תיקנו את עצמם מה'עבודה זרה' שדבקה בהם ב-ע-ב-ר (!). במילים אחרות: המקטרגים טענו שחסר באתערותא דלתת! אבל מצד האתערותא דלעילא הקב"ה אכן שלף אותם מ"הקליפות" ב"חצי הלילה" של ליל ט"ו בניסן. בזמן הכרזת המדינה, למיטב ידיעתי, בן גוריון לא שלף אותנו מ"הקליפות"...
20
ברכת ההלל
| 07-05-2014 1:13
השאלה היא מנין לו שכל זה דוחה אבלות
21
פלסטיקה
אביתר | 07-05-2014 1:54
בטח שצריך לומר הלל בברכה, בנט וחבר מרעיו תפסו את השלטון בבריונות פוטליטית, יש תקציבים למוסדות הד"ל, יש תיקים למקורבים, והכל נראה ורוד, צריך איזה התנתקות או הסכם "שלום" עם רוצחים פלסטיניים, יבוש המוסדות הדלי"ם מתקציבים, כדי לפסוק שאין לומר הלל. הכל לפי מצב הרוח והחשבון בבנק. כך מתנהלת הלאומיות הדתית כך נראית ההלכה הגמישה המתכופפת לכל עבר.
22
להלן תגובתו של הגר"י אריאל לדבריו של הרב שרקי
משה בן דהאן | 07-05-2014 2:01
נתפרסמו בספר זכרון כלביא שכן " ויש להעיר על סגנון דבריו של הר"א שרקי שהפריז על מידותיו בכך שקבע שכל מי שאינו אומר הלל ביום העצמאות מתכחש לאופיה של הגאולה ומעכב את שלמות הופעת אור ה' עלינו אמונתו של אדם לא נפגמת חלילה בגלל דבקותו בהלכה הצרופה אדרבה ומעידני על מו"ר הרצ"י קוק זצ"ל שלא אמר הלל בלילה ולא בברכה בשנים לאמו"ר הרצ"י קוק זצ"ל שלא אמר הלל בלילה ולא בברכה בשנים הראשונות של המדינה ואמונתו בגאולת ישראל לא נפגמה עקב כך".
23
הרב שרקי הכשיל רבים בסידורו ליום העצמאות
ציוני גאה | 07-05-2014 8:50
בסידור נוסח ספרדי ישנה טעות קשה בספירת העומר (אין התאמה בין הימים לשבועות)- מה שגרם לרבים לברך ברכה לבטלה וגם לא לשים לב שלא ספרו נכון באותו היום- וממילא עד סוף ספירת העומר יספרו בברכה לבטלה כיוון שפספסו את היום הנ"ל ואף שמצווה לממני יומי ולכאורה יצא יד"ח- מכ"מ הנ"מ שלא מזכיר שבועי, אבל ודאי שמזכיר שבועי והם סתרי ליומי לא יצא כלל. ידע הציבור וישמר מהסידור!!
24
צריך לומר קינות בברכה על מדינת פשע ורשע שהביאה לשואה רו
יוחנן | 07-05-2014 12:45
רוחנית ולכפירה ומרידה באלוקי ישראל
25
למגיב 23
משה שפיר ק. | 08-05-2014 12:44
יש לי את הסידור בית מלוכה. למעט הטעות בספירת העומר. הסידור הזה הוא נפלא ואני ממליץ לכולם להשיג אותו. הנימוקים ההלכתיים לברכה על ההלל השלם (גם בלילה) מבוססים דבר דבור על אופניו. אישית אני נוהג ככל הכתוב בסידור זה.
26
הרב הפנתאיסט, שאמר ב"הרב והפרופסור" שאין
עידן | 08-05-2014 17:33
א-לוהים (עפרא לפומיה) כשנשאל על כך, הוא יורה הלכה ויטיף מוסר?!
27
הכרת טוב
יואל | 08-05-2014 18:34
ברצוני לנצל בימה זאת לכבוד "הרב" שרקי שלאחר ששמעתי אותו בשיעוריו במכון מאיר. ובו הוא הצליח להדהים אותי בסגנון המזלזל כלפי גדולי הפוסקים כגון "שולחן ערוך" משנה ברורה וכיוצ"ב. שלדעתו ה"רחבה" טעו בכל מיני מקומות. כשהוא מדגיש בציניות. הבנתי שמקומי לא כאן וחציתי את הקווים לאחינו החרדים. עלי לציין לזכותו שהוא לא היחיד במכון שנקט עמדה מזלזלת כלפי מאורי ישראל. בכל אופן "לא מנעתי טובה מבעליו"! ולאחר שנה ניגשתי אליו כשלראשי כיפה שחורה והודיתי לו על שפקח את עיני. כפי שאמר שהגאולה דווקא תגיע מאלו הרחוקים
28
הכלבים נובחים והשיירה עוברת
ככ | 11-05-2016 22:38
בזמן שהתווכחתם ויכוח סרק עמ''י הגיע באלפיו לתפילה בראשות הרב,תפילת הלל בברכה
29
26 הרב מודה שיש נבואה אז כנראה שאתה צריך לשמוע את דבריו
בני | 11-05-2016 23:39
שוב ולא ליפול לפופוליזם רדוד.
30
מוחה על ביזוי מו"ר.
| 11-05-2016 23:51
השם ירחם על המגיבים כנגד דברי מור הרב אורי שרקי. מהכירות עם הרב מובן שהמתנגדים אליו כלל לא נמצאים באותו רובד שבו הרב חי. זכינו שרבנו מעמיק ומחדש בכל חדרי התורה ונודעה למרחוק בקיאותו העצומה בעומק רבדי פנימיותה וסודה. מור שימש את גדולי וענקי רבותינו ואנו הקטנים זוכים שהוא דולה לנו כטיפה מן הים מתורתם הרחבה מני ארץ ועמוקה מני ים.השם ירחם כיצד מעיזים לפעור את פיהם כנגד רבינו עמי ארצות שטרם הגיעו בכלל לרמתו. מומלץ לשאול את הרב פנים בפנים ולקבל מתשובותיו המשמחות לב ומאירות עיניים בדרך תורתנו השכלית לאור רבותינו וקדמונינו ולזכות להתרחק מדרכים שונות ומשונות בעבודת ה' שלא שערום אבותינו. חג שמח שנזכה בקרוב ממש לגאולה שלמה עם כל בית ישראל.
31
הבעיה אינה רק ע"ז, אלא שהשלטון חטף תינוקות ועשה שמד
אורי | 12-05-2016 8:38
1. אני אומר הלל לה' על הנסים שעשה. למרות שלטון השמד שהיה פה. 2. בכל מקרה לא לברך. למה להיכנס לספק ברכה לבטלה? והרי רוב גדולי הדור פוסקים לא לברך! 2. הלוואי שהבעיה היתה שהשלטון כופר ועובד ע"ז. הבעיה הייתה שהשלטון חטף אלפי תינוקות וגזז פיאות וגרם לשמד של יהדות ספרד. 3. תבין. גם כשאני אומר הלל לה', זה מתוך כאב נורא על האחות שלי שבן גוריון וחבריו חטפו בגיל חודשיים ועל השואה שעשו להורי. איך אתה מצפה שיהודי בכלל או יהודי ספרדי בפרט ישמח ביום שחטפו את בניו וגרמו לשמד? 4. לכן זו מציאותצ מורכבת. הלל רק לה' ובלי ברכה תוך הבנה שעדיין השלטון ומערכותיו מורדים בה' ובכי על כך. זה המקסימום האפשר.