הבוקר (רביעי) התפרסם מדד הקול הישראלי לחודש דצמבר 2022, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.
המדד, המתפרסם אחת לחודש, בוחן את עמדות האזרחים בסוגיות מרכזיות. עורכי המדד, פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, מציינים כי הסקר מצביע כי עם הקמת הממשלה בציבור הישראלי התחושה רווחת היא של אי ודאות מעורבת בחשש לגבי העתיד במגוון תחומים, לא רק בקרב מי ששייכים לשמאל ולמרכז, אלא גם בקרב מצביעי הימין.
(צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
עיקרי הממצאים:
אופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל
כשמדובר בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הרי שכחודשיים אחרי הבחירות התמונה אינה מזהירה: בכלל המדגם ניכרת ירידה (מ-46% בנובמבר ל-40% בדצמבר). בקרב היהודים נמצאה ירידה מ-48% בנובמבר ל-42% במדידה האחרונה, ובקרב הערבים, שם שיעור האופטימיים היה נמוך יותר מלכתחילה, לא הייתה תזוזה (34% בנובמבר, 33% בדצמבר).
פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה בכולם ירידה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, כאשר הירידה הגדולה ביותר היא במחנה המרכז והקטנה ביותר – במחנה השמאל, שמלכתחילה שיעור האופטימיים בו היה נמוך בהרבה מאשר בשני המחנות האחרים.
מליאת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת)
אופטימיות לגבי בטחון הפנים והחוץ של ישראל
פילוח התשובות לשתי שאלות לגבי ביטחון פנימי וחיצוני לפי מחנות פוליטיים מעלה הבדלים גדולים, אם כי בכולם שיעור האופטימיים לגבי הביטחון החיצוני גבוה מאשר לגבי הביטחון הפנים. ואולם, בעוד שבימין יש רוב לאופטימיים בשני התחומים, במרכז ובשמאל רק מיעוט קטן אופטימיים לגבי ביטחון הפנים.
לא מן הנמנע שמיעוט אופטימיים במרכז ובשמאל באשר לעתיד ביטחון הפנים קשור לפחות חלקית למינוי של איתמר בן גביר לשר הממונה על התחום.
השפעת הממשלה החדשה על מעמדה הבינלאומי של ישראל ומעמדם האזרחי של הערבים אזרחי ישראל
בשני הנושאים השיעור הגבוה ביותר של המרואיינים בסקר צופים השפעה שלילית.
בנושא השינוי הצפוי במעמד הבינלאומי של ישראל הפער בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הוא עצום: בשמאל 85% צופים שינוי לרעה ובמרכז 74%. לעומת זאת בימין רק 36% מעריכים כי מעמדה של ישראל ייפגע בעקבות הקמת הממשלה החדשה. בנושא זה ההבדל בין מדגם היהודים למדגם הערבים קטן – כמחצית בשני הציבורים צופים שינוי לרעה (בהתאמה 52% ו-49%).
בנושא מעמדם האזרחי של הערבים בישראל שיעור הסבורים שהקמת הממשלה החדשה תרע את מצבם בקרב היהודים ובקרב הערבים הוא דומה (47% ו-53% בהתאמה). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שוב רוב הצופים הרעה בשמאל ובמרכז (בהתאמה 78% ו-61.5%) לעומת מיעוט של כשליש בלבד בימין (36%).
שימור אורחות חיים
למעלה ממחצית כלל המדגם (51.5%) מוטרדים מאיום על אורחות חייהם בעקבות התחזקות קבוצות אחרות בחברה הישראלית, לעומת 42% שאינם מוטרדים. פילחנו את התשובות לשאלה זו לפי מיקום עצמי של המרואיינים על הרצף חרדים-חילונים ומצאנו כי החילונים הם הקבוצה המוטרדת ביותר בשאלה זו:
השפעה פוליטית של קבוצות מיעוט
שלושה רבעים מהמרואיינים העריכו כי השפעת החרדים על הפוליטיקה הישראלית היא גדולה מאוד או די גדולה ביחס לחלקם האוכלוסייה. הרחק מאחור נמצאות כל שאר הקבוצות, לגביהן רוב המרואיינים ציינו כי השפעתן על הפוליטיקה הישראלית קטנה מחלקן באוכלוסייה – נשים 57%; להט"ב 57%; ערבים 55%.
פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי פחות ממחצית מהמרואיינים החרדים ציינו כי השפעת החרדים גדולה מחלקם באוכלוסייה, לעומת רוב גדול משאר הקבוצות הסבורים כך (דתיים: 85%; מסורתיים דתיים: 70%; מסורתיים לא דתיים: 76%; חילונים: 88%).
(צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
מדד הקול הישראל דצמבר 2022 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.
בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 26-28/12/2022, רואיינו 601 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
