הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון, סופד לרב חיים דרוקמן, ואומר כי הבחירות האחרונות היו נצחון של תורתו של הרב דרוקמן ובני דורו.
ההספד המלא של הרב חגי לונדין
לא זכינו והרב חיים דרוקמן זצ"ל, עמוד ההנהגה של הציבור הדתי-לאומי, הסתלק מעימנו. לא במקרה באור שמיני של חג החנוכה, היום שמעל הטבע.
הזוהר הקדוש מתבטא ש"צדיקיא איתנהו בתר חייהון יתיר מבחייהון" (צדיקים קיימים אחרי חייהם יותר מבחייהם). בעת שהנשמה מצויה בגוף באופן טבעי היא מוגבלת בהשפעתה, ישנם כאלה שמתנגדים לה; לעומת זאת, בעת שהגוף מסתלק – ההשפעה הרוחנית הולכת ומתפשטת יותר ויותר.
בפרשת ויחי, בה מתואר מותו של יעקב אבינו, דורשים חז"ל: "יעקב אבינו לא מת – מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"; כאשר אדם מותיר חותם וזרע בעולם – בנים, תלמידים והשפעה – הוא ממשיך לחיות עימנו. כאשר לומדים את תורתו של הצדיק וממשיכים את דרכו – "שפתותיו מדובבות בקבר".
תלמידי החכמים שהנהיגו את הציבור שלנו החלו את דרכם לפני עשרות שנים. באותו זמן הציבור הדתי-לאומי היה קטן וזניח; כעת הם נפטרים מן העולם הזה בעת שהולכים אחר מיטתם עשרות אלפי תלמידים במעגל ראשון ומאות אלפי תלמידים במעגלים נוספים.
החברה הישראלית – רובה שלא במודע – מיישרת אט אט כיוון עם "תורת ארץ ישראל": מסורתיות מצד אחד והשתלבות במערכות המדינה מצד שני.
הבחירות האחרונות הוכיחו שתורתם של הרב דרוקמן זצ"ל ובני דורו עלתה בידם והכתה גלים במציאות באופן עצום; ומה בן אדם יכול לבקש יותר מחייו בעולם הזה?
תגובות
נו טוב. כנרא לא שמעת על הדרישות של עוצמה יהודית ושל הציוניות הדתית.