איסור בירקות מנכרים

שאלה

קראתי שהרב יעקב אריאל אמר שמי שקונה יבול נכרי בשמיטה עובר על איסור דאוריתא. האם כל החרדים עוברים על איסור דאוריתא? ואם כן, האם אסור לקנות מחנות שמוכרת רק יבול נכרי, גם שאר דברים, כמו מחנות שמחללת שבת?

תשובה

הגאון הרב אריאל לא התכוון מסתמא שעוברים על איסור תורה ממש, משום שודאי יכול אדם לומר קיימא לי כראב"ד וכרשב"א (בשו"ת סימן ה) והב"ח (בדעת הטור חו"מ רמט), שהתירו לא תחנם בגוי שאינו עובד ע"ז, וכך נוהגים חלק מגדולי הדור (וגם על סברא זו התבסס מרן הרב זצ"ל בהיתר מכירה). אלא התכוון שיש מעלה גדולה לקנות מיהודי, ומצווה רבה, ויוצאים בזה לכתחילה (ע"י אוצר בי"ד), ואין סיבה לסמוך על עניינים דחוקים ובעייתיים כקנייה מנכרים וחששות לא תחנם. אך לומר שיש ממש איסור, אי אפשר.

מונקאפ

שאלה

האם מותר להשתמש במונקאפ? זה כלי קטן מפלסטיק גמיש שנשים שמות ושם מתנקז הדם במקום תחבושות.

תשובה

אין מניעה הלכתית להשתמש בזה

 אכילה בבית לא כשר

שאלה

שלום הרב, אני קצין בצנחנים ועושה ביקורי בית כחלק מהתפקיד שלי. לא פעם ולא פעמיים הגישו לי החיילים בבתים אוכל ושתיה, כשרים (עם תעודה) וקרים, אבל בכלים שאני בטוח במאה אחוז שהם לא טבולים. וגם מי יודע מה בישלו בהם. אין לי אפשרות לסרב כי חלק מהם יפגעו מאד, ויש עדות שאני יודע שהחייל לא ידבר איתי אם אני ירמוז אפילו שיש שם בעיה בכשרות בבית שלו. הרב יכול לעזור לצאת מזה?

תשובה

מכיוון שאין ברירה כלל, ואם תסרב יגרם קלקול, אזי יש לסמוך על דעתו הדחויה של הב"י (יו"ד ד"ה כתב סמ"ק) שהעלה סברא שאם כלי היה של גוי והוא מכרו ליהודי סוחר, אזי יהודי קונה שירכוש מהיהודי הסוחר הנ"ל, לא יתחייב בטבילת כלים אלו. משום שהיהודי הראשון לא התחייב בהם מצד זה שקנה לסחורה ולא לאכילה. ואמנם שם בב"י כבר דחה דעת עצמו מפני שכנראה הראשונים סברו אחרת. אך בשעת דחק של אונס, אין ברירה אלא לסמוך על דעה דחויה זו. ולגבי הטריפה הבלועה בכלים- מכיוון שיש בזה ספק אם בכלל בלעו טריפה, וגם אם בלעו, המאכל הנוכחי קר.

מקווה כשר במסלול

שאלה

איך מזהים במעיין או בבריכה בגבים במסלולי הליכה במדבר, אם זה מקווה כשר או פסול?

תשובה

לטהרת אשה יש להקפיד ביותר, ולא לתת שום מקום לספקות. אלא לודא שיש ארבעים סאה מים (קרוב ל 600 ליטר), ושאינם שאובים, וגם אינם זוחלים כלל, וגם אין פקק של כלי בתחתית המקום שעוצר את המים, ויש בזה עוד הלכות רבות וצדדי תקלה. או במעיין, ושם יכולים לזחול מימיו, אך צריך מ' סאה במצטבר, ובלבד שגופה נכנס כולו במים. אולם כאמור, אם יש ספק אפילו רחוק בכשרות המקום לטהרת אשה- לא לטבול שם. וכן אם יש חשש אפילו רחוק שמישהו יראה אותה- לא לטבול שם. ולכן אין לטבול במסלולים וכד', משום שיש מטיילים וקשה לדעת הלכות מקואות אם לא בקיאים בכך.

ולטהרת גבר מצד מידת חסידות, אפשר לטבול אפילו אם המים שאובים, משום ששאובין דרבנן לרוב הראשונים, אך מדאוריתא כשר, ובייחוד אם הם ספק שאובים כגון שיש צינור שלא ברור אם משם באו המים, או שיש מיעוט שאובים. אך במים אגורים שיש מהם זחילה אין ערך לטבול, משום שזוחלים פוסל את המקוה אפי' מדאוריתא לדעת רוב הפוסקים, ואינו מטהר דבר גם מצד מידת חסידות (אלא אם המים נופלים על האדם ט' קבין, ולא שטובל בהם).

תספורת בגלל כינים בספירת העומר

שאלה

מצאתי לבת שלי כינים לפני שבוע, מספרים בגן שלה שיש מגיפת כינים… היא מגרדת בלי להפסיק, ולא משנה כמה אני מסרקת ושמה תכשירים, נשארים ביצים וכל יום היא חוזרת מהגן מגרדת. לפעמים היא קמה בלילה המסכנה, כי יש לה שיער ארוך וכמעט בלתי אפשרי להרוג את כל הכינים והביצים כל יום מחדש כשהיא חוזרת מהגן. במצב כזה, מותר להסתפר בספירת העומר?

תשובה

במציאות כזו, מותר לספר את הילדה, שהתספורת היא לצרכי רפואה.

לא תקיפו מול לא תשחית

שאלה

מדוע על הקפת הראש כתוב בלשון רבים "לא תקיפו פאת ראשכם", ועל גילוח עם תער בלשון יחיד "לא תשחית פאת זקנך"?

תשובה

עיין אוה"ח הקדוש, שהסביר שאם היה כתוב בהקפת ראש לשון יחיד, היינו אומרים שזה חל רק במי ששייך בו כבר פאת זקנך לא תגלח, אך מי שטרם צמח זקנו, יהיה פטור גם מהקפת הראש (בדומה למה שדרשו על נשים בגמ'). ולכן קמ"ל בלשון רבים, שכולם חייבים על הקפת הראש, אפילו מי שזקנו טרם צמח.

סוכריות לפני קידוש

שאלה

אני מחלק טופי בתפילה לילדים שמגיעים, כבר שנים רבות. יש ילדים בני מצוות באים לקבל, אבל אוכלים לפני קידוש באמצע התפילה. יש עלי עבירה אם אני מחלק להם?

תשובה

זה גורם ליידישקייט בריא לנוער. תמשיך לחלק, ולמי שמעל גיל מצוות תגיד בלחש ובחיבה שזה מיועד לאחר הקידוש, ובע"ה יחזיקו מעמד

==

הרב ברוך אפרתי הוא יו"ר ארגון רבני דרך אמונה.

שאלות נוספות ניתן להפנות באמצעות כתובת הדוא"ל befrati@gmail.com