המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כרמית יוליס, פרסמה את חוות דעתה לגבי היקף הזכות של מיזמי בינה מלאכותית לעשות שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה.
השוק של למידת מכונה מוערך בכ-15.7 טריליון דולר עד 2027. כל מדינות העולם מבקשות להן נתח נכבד מ"עוגה" זו. מדינת ישראל נמצאת בחוד החנית של פיתוחי למידת מכונה.
צילום: המשנה לראש לשכת עורכי הדין: תומך בחוק היועמבכדי לאמן מכונה במיזמי בינה מלאכותית נדרש לחשוף את המערכת למליוני תכנים מהם היא "לומדת". הבעיה היא שתכנים אלה מוגנים לרוב בזכויות יוצרים ולכן עד עתה לא ברור היה לשוק אם ובאילו תנאים מותר לעשות בתכנים אלה שימוש לצורך אימון המערכת.
חוות הדעת נועדה להתמודד עם אי ודאות משפטית זו כדי למנוע ממנה להפוך לחסם בשוק בינה המלאכותית וכדי לייצר את האיזונים המיטביים בין הגנה על זכויות היוצרים לבין קידמה טכנולוגית ופיתוח.
על פי חוות הדעת, מלבד מצבים חריגים, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ואינו מהווה הפרה.
ראש וראשית, שימוש בתכנים מוגנים מהווה במרבית המקרים שימוש הוגן. שנית, בחלק מהמיזמים ללמידת מכונה יחול ההיתר לשימוש אגבי ביצירה. שלישית, במקרה הלא-תדיר שבו הנתונים נמחקים בתום תהליך הלמידה, יחול ההיתר לעשות שימוש ארעי ביצירה מוגנת.
לצד קביעה עקרונית זו, חוות הדעת כוללת גם סייגים. בפרט, אין חוות הדעת משתרעת על מקרים בהם מאגר המידע ללמידת המכונה אינו כולל מגוון רחב של תכנים אלא מורכב מיצירות של יוצרים בודדים, ומייצר מערכת בינה מלאכותית שתתחרה ביוצרים אלה בשווקים בהם הם פועלים.
מסקנת חוות הדעת מתיישבת עם המגמה העולמית בנושא. אך בניגוד למדינות אחרות, ההסדרה שמשרד המשפטים בחר בה היא רגולציה "רכה", דינאמית, ולא חקיקה נוקשה. הסדרה זו מודעת לקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה ולצורך להסדיר את השוק ולייצר ודאות מחד אך בלי לפגוע בדינאמיות של השוק וביכולת של המשפט להתאים את עצמו לנסיבות משתנות מאידך.
תגובות