השופט איתי הרמלין מבית משפט השלום בתל אביב זיכה את רחמים אלקובי מכתב אישום שהוגש נגדו, תוך שמתח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה בתיק.

אלקובי נאשם כי פרץ לדירה וגנב ממנה שעון, מצת עשוי זהב ומכונת גילוח. כאשר המשטרה חקרה את האירוע, נלקח DNA מפיה של בקבוק שהיה בדירה שנפרצה.

במהלך המשפט, התובעת ציינה כי אין בידה מסמך המתעד העברה של הדגימות מאדם אחד לאחר, מה שיצר טווח זמן של שלושה ימים בהם לא היה ידוע מה נעשה בראייה. בשל כך, השופט החליט לזכות את אלקובי מהאישום נגדו.

בהכרעת הדין נכתב: "המשפט המקובל קבע מימים ימימה מנגנון בטיחות למניעת הרשעתם של חפים מפשע על בסיס מוצגים שנתפסו על ידי המשטרה. מנגנון זה מכונה "שרשרת הראיות". הכוונה היא שכל מי שמעורב בתפיסתו של מוצג, העברתו, שמירתו והטיפול בו, צריך לתעד בכתב את שעשה במוצג".

"למנגנון תיעוד זה חשיבות כפולה. ראשית, הוא נועד להבטיח שהמוצג המוגש לבית המשפט או נבדק במעבדה הוא זה שנתפס בשטח. שנית, הוא נועד להבטיח שהמוצג לא שונה, חובל, שובש או זוהם בדרך שבין תפיסתו בשטח לבית המשפט או למעבדה".

השופט הרמלין כתב כי במקרה הנוכחי "לא קיימת שרשרת ראיות כלשהי". כיוון שבמשך שלושה ימים בין נטילת דגימת ה-DNA לקבלתה במטה הארצי, "לא ידוע היכן היה המוצג, מה נעשה בו ועל ידי מי".

"בהיעדר שרשרת ראיות כלשהי לא ניתן לקבוע ברמה הנדרשת במשפט הפלילי כי המוצג שנבדק במטה הארצי הוא המוצג שנתפס בשטח והוא לא זוהם בדרך".

לסיום, קבע השופט הרמלין: "לנוכח חור שחור ראיתי זה, אני קובע שלא הוכח ברמה הנדרשת במשפט הפלילי כי ה-DNA של הנאשם נמצא בביתה של המתלוננת, ומכאן שלא הוכח שהתפרץ לבית וגנב מתוכו תוך הפרת מעצר בית, ולכן אני מזכה אותו מכל העבירות המיוחסות לו".