היום בהיסטוריה: תל עמל – הישוב הראשון של חומה ומגדל

תֵּל-עָמָל, דַּבְּרִי שִׁיר

הַמִּגְדָּל הָרִאשׁוֹן אֶת הַנֵּדֶר נָדַר,

עֵת חָרַגְתְּ חֲמוּשָׁה וּמוּנֶפֶת,

לַעֲמֹד מוּל הָרִים שֶׁאָמְרוּ "אַל מָטָר"

וְצָרִים שֶׁהִגִּידוּ – "אַל נֶפֶשׁ"

כתב נתן אלתרמן, בשירו "המגדל הראשון", לעליית "תל עמל" הנחשב לראשון יישובי "חומה ומגדל".

השומר הצעיר יוצא להקים ישוב

הימים ימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כמעט מדי יום נפגעים יהודים ברכוש ובנפש. שלטונות המנדט התעלמו מהפגיעות ובנוסף הטילו הגבלות על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

בתגובה למאורעות, יזמו אנשי היישוב בארץ מבצעי עלייה מהירים לקרקע בשיטת "חומה ומגדל". בין לילה או יום הקימו המתיישבים מגדל מתנשא אל על ומסביבו חומה מעץ, והיישוב היה לעובדה מוגמרת. בשיטה זו הוקמו כ-52 ישובים למרות הכול ואף על פי כן.

המגדל בתל עמל (1939). (זלוטן קלוגר/לע"ם)

בשנת תרצ"ג (33') הקימו בוגריה הראשונים של תנועת השומר הצעיר גרעין בשם הקיבוץ הארץ ישראלי א'. אל חברי הגרעין, הצטרפו חברים נוספים ולגרעין המאוחד קראו "תל עמל".

חברי תל עמל, יצאו לסייר בעמק בית שאן, ונדהמו מהעזובה שבאזור. הם פנו למחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית על מנת שתפעל לרכישת קרקעות. המחלקה נענתה באהדה, אך באזהרה מפני שאין מספיק כסף, והבדואים מקשים על גאולת הקרקעות. החברים לא הרימו ידיים ופנו אל אנשי הפדרציה הציונית בדרום-אפריקה לתרום לרכישת קרקעות. אלה התנו תנאי, שהיישוב הראשון בבקעת בית-שאן ייקרא על שמו של דוד וולפסון, נשיאה השני של ההסתדרות הציונית. ולתל עמל יקראו ניר דוד. נציגי קק"ל חיים שטרומן, משה גולדברג ויוסף וייץ, עשו לילות כימים באוהלי הבדואים לגאולת אדמות הבקעה.

להקים ישוב מבוצר בין יום אחד

במהלך שנת תרצ"ד (תחילת 34') יצאה קבוצה של ארבעה מחברי תל-עמל, לחרוש את האדמות שנרכשו. ברור היה שכל עוד לא תחרוש המחרשה העברית, לא תהיינה אדמות אלה לקניין ולנחלה לעם-ישראל. במשך שנתיים ימים עד לפרוץ המרד, חרשו ועיבדו חברי הגרעין את האדמות העמק ואף יבול מסוים צמח להם. עם פרוץ המרד בניסן תרצ"ו, (אפריל 36') החלו התנכלויות לעובדים בשדות, הוצתו יבולים ורכוש, הגישה לשדות הפכה מסוכנת, כל עמלם ירד לטמיון.

דגם של חומה ומגדל בתל עמל (משה מילנר לע"ם)

אנשי תל עמל נשבעו לעלות לקרקע ויהי מה על אפם וחמתם של הבריטים והערבים.

ועדת חברים תכננה את העלייה. להקים ישוב מבוצר בין יום אחד.

החומה והמגדל נבנו מספר ימים קודם לכן וביום העלייה הועמסו מפורקים על משאיות ובשעת העלייה, נבנו בזריזות בטרם יופרעו.

ביום כ"ו כסלו תרצ"ז (10.12.36) הועמסו החלקים על המשאיות בבית אלפא ועם שחר יצאו אל נקודת התיישבותם בתל עמל.

לקראת סוף היום הועמדו המגדל והחומה והיישוב היה לעובדה. היה זה הניסיון הראשון להקים ישוב בדרך הזו. ומכאן הפכה לשיטת התיישבות.

תְּבֹרְכִי, תֵּל-עָמָל,

בְּמָטָר וּבְטַל.

סיים אלתרמן.