באופן מקומם, הרב אמנון בזק, מרבני ישיבת הר עציון, מנסה להלביש ארומה חסידית על הרב ליכטנשטיין, ואפילו אולי נטייה כזו, ומעודד את המגמה של 'קומה רגשית' נוספת, כלומר חסידות, להם זקוקים בחורי הישיבות הציוניות.

בניגוד מוחלט לדברי הרב בזק, הרב ליכטנשטיין היה כן 'שחור לבן'. ועוד איך. שנים למדתי אצלו, באינספור שיעורים יומיים וכללים ושיחות, ומעולם לא שמעתי ממנו מילה על חסידות בכלל ועל הרבי מלובביץ' בפרט. בכל ישותו הלמדנית, הוא גילם את האנטי חסידות.

גם באישיותו של האיש הענק הזה, הוא היה הפוך מהדמות החסידית הסטריאוטיפית: מופנם, ממעט בדיבור, רציני, מיושב, מעמיק ובעיקר מתמיד עצום ולמדן. הוא לא מאלה שיהיה מרגיש נוח על פרנצ'ס, ולא בהתוועדויות שהוא בוודאי היה רואה בהם ביטול תורה אם לא הרבה יותר גרוע מזה. התמדתו לא הייתה בכתבי חסידות, אלא בקלאסיקה הליטאית. הוא היה אך ורק למדן ליטאי, בשיטת בריסק.

משתתפים בהתוועדות של חב"ד (צילום: אריה לייב אברהמס, פלאש 90)

דווקא את החכמה החיצונית, בעיקר הספרות והשירה העולמית, הרב ליכטנשטיין העריך. זו לא בדיוק סגה חסידית. בעיקר בשיחות בליל שבת ובהזדמנויות אחרות, הרב היה מצטט ממילטון, פרוסט ואחרים. וכן רבות בכתביו ההשקפתיים. דווקא אותם אהד והעריך. בהם ראה הרב קומה נוספת ליראת שמים.

ההתוועדות האקסטטית בישיבת הר עציון, היא לא חד פעמית. היא ביטוי להלך רוח. לרפיסות. לרגשי נחיתות. לפינוק בטלני. מה לחסידות בבית המדרש הליטאי? הייתי מתלבט אם היה עדיף שבאותו ערב יחגגו את נצחונו של מסי, ולא יעוותו לעצמם ולאחרים את השכל עם מגמות אנטי למדניות, משיחיות, ואנטי ציוניות.

בכלל, הרי חב"ד רואים ברב ליכטנשטיין אדם שלא ראה את האור מימיו. הנטייה החסידית אצל בני הציונות הדתית, היא בבחינת אופיום למי שלא חשקה נפשו בלימוד. כל התהליך הזה של המגמה החסידית שם ובקרב בני הישיבות הציוניות, היא בושה, שנובעת מחוסר רצון ללמוד ומרגשי נחיתות.

אגב, למה שחב"ד לא יציינו בכפר חב"ד את עלייתו של הרב ליכטנשטיין לארץ ישראל? האם מישהו מתלמידי ישיבת הר עציון חושב שהרב ליכטנשטיין היה פחות מהרבי מלובביץ'? לא, הרב בזק.

משתתפים בהתוועדות של חב"ד (צילום: אריה לייב אברהמס, פלאש 90)

במקום לעודד את השקיעה בלימוד, אתה מרבני הישיבה, מעודד את המגמה הרופסת. את החיפוש המתסכל והמחלן של קומות רגשיות חדשות. המגמה החסידית שלך, מתנגדת לחלוטין לאתוס הלמדני שלי. היא משקפת פיחות אדיר שחל בעולם הישיבות הציונות.

אצלי אין שום מקום לחסידות. לכן, הרב ליכטנשטיין שלך, הוא לא הרב ליכטנשטיין שלי. ישיבת הר עציון שלך, היא לא ישיבת הר עציון שלי.