פרשת הסוהרות הביאה להקמת ועדה שבחנה את הצבת החיילים בשירות בתי-הסוהר, מסקנותיה שהוגשו לשר הביטחון גנץ ולשר לביטחון הפנים בר לב ממליצות להפסיק את השימוש בחיילים בבתי הסוהר.

הצוות ממליץ על הוצאת חיילי צה"ל מבתי הכלא הביטחוניים והחלפתם בסוהרים מקצועיים בתהליך הדרגתי. הצוות התרשם כי שב"ס שיפר משמעותית את הטיפול במשרתות ומשרתי החובה, בדגש על מניעת הטרדות מיניות. הצוות ממליץ כי משימת כליאתם של אסירים ביטחוניים תוטל על סגל סוהרים מקצועיים – כפי שקורה בטיפול באסירים פליליים.

עוד ממליץ הצוות – להקפיד על הצבת חיילים רק בתפקידי אבטחה וליווי, בהתאם לקבוע בחוק ולהעביר חיילים המשרתים באגפים ביטחוניים בבתי כלא רגילים (שם מספר החיילים המוצבים נמוך) לשירות בבתי הכלא הביטחוניים הגדולים (שם מוצבים רוב החיילים)

בראש הצוות שמינה מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, בהנחיית שר הביטחון, בני גנץ ובתיאום עם השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, עמד סמנכ"ל וראש אגף התכנון במשרד הביטחון, איתמר גרף. הצוות כלל גורמי מקצוע בכירים מצה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, שירות בתי הסוהר ונציגת ציבור – תא"ל (מיל') יהודית גריסרו.

עיקרי הדו"ח:

ההסדר של שירות חיילים בשירות בתי הסוהר הביטחוניים, נחקק במקורו ב-2005 כהוראת שעה בעקבות ההחלטה על העברת האחריות על הפעלת בתי הכלא הביטחוניים מצה"ל לשב"ס.

כלל חברי הצוות התרשמו שהחיילים המוצבים בשב"ס מרוצים מתפקידם ומתנאי שירותם, גאים בשירות, חשים תחושת שייכות עמוקה לשב"ס ("גאוות יחידה") ותחושה כי הם מבצעים תפקיד משמעותי לביטחון המדינה. רובם בחרו להישאר בו עד לסיום תקופת שירותם וחלק ניכר אף ביקש להתגייס לעבודה בשירות בתי הסוהר.

עם זאת, הצוות ממליץ על חיזוק הקשר שבין צה"ל לחיילים המוצבים בשב"ס, על בסיס עבודה שנעשתה בצה"ל.

התרשמות כלל חברי הצוות הינה שהשב"ס, כיום, רתום ומחויב למתן טיפול מיטבי בחיילים בכל ההיבטים: הן בהיבטי ההכשרה, החינוך, תנאי השירות, הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות ועוד. מהשיחות שקיימו חברי הצוות עם המשרתים נראה שקיימת שביעות רצון רבה מיחס המפקדים ומהאווירה המשפחתית, החמה והמכילה ששוררת בין אנשי הסגל בכל הדרגות.

אסירים ביטחוניים אצל סוהרים מקצועיים

יחד עם זאת, בראייה מערכתית, לדעת חברי הצוות משימת כליאת האסירים הביטחוניים, על כלל היבטיה, לרבות אבטחתם וליוויים, צריכה להתבצע על ידי סגל סוהרים מקצועיים, כפי שמבוצע ביחס לאסירים פליליים. המצב הקיים בו השב"ס תלוי בקבלת כוח אדם חיצוני מצה"ל אינו המצב האידאלי.

ברור כי לא ניתן באבחה אחת לבטל את ההסדר הקיים. לכן, הצוות ממליץ להאריך את ההסדר הקיים, שמסתיים ב-15 בפברואר 2023, זמן קצר לאחר כינונה של הממשלה החדשה למשך 3 שנים לפחות. במהלך השנה הראשונה לתקופת ההארכה תגובש, בתיאום עם משרד האוצר, תכנית הדרגתית וסדורה להוצאת החיילים המוצבים בשב"ס והחלפתם באנשי קבע במתווה של הפחתה מדי שנה של מספר המוצבים בשירות זה. בנוסף ממליץ הצוות כי שב"ס, בתיאום עם צה"ל ומשרד הביטחון, יבצע עבודת מטה דחופה לצורך טיוב רשימת התפקידים, בהם ישובצו החיילים. על שב"ס להקפיד כי החיילים ישובצו רק בתפקידי אבטחה וליווי אסירים, בהתאם לקבוע בחוק.

בשלב הביניים, על צה"ל, בתיאום עם שב"ס, לבחון באם הליכי המיון המתקיימים כיום בשלב המלש"ב נותנים מענה על היבטי החוסן למשרתים בשב"ס. לדעת כל חברי הצוות, אין מקום לאבחנה על בסיס מגדרי. אף שמשימות מסוימות (כגון חיפוש על אסירים/מבקרים) מחייבות התאמה מגדרית, מעבר לכך אין שום מקום או הצדקה לאבחנה בין המינים. עצם העלאת הנושא עלולה להביא לפגיעה בדרך הארוכה שעשו נשים בעולם ובמדינה בכלל, ובצה"ל וביתר גופי הביטחון בפרט, לקידום השוויון.

על השב"ס להקפיד כי נהליו יקוימו בכל הדרגים – הן על ידי המפקדים והן על ידי החיילים – כך שבהתאם לנהלים לא תהיה סיטואציה בה סוהר או סוהרת ישהו ביחידות וללא פיקוח עם אסירים ביטחוניים. כן יש לפעול להפחתת האינטראקציות בהן נוצר מגע ישיר בין הסוהר/ת לבין האסיר הביטחוני. בנוסף, יש למסד את תפיסת המוגנות ולהטמיעה בקרב המשרתים בשב"ס, כבר בשלבי ההכשרה ולחזק את הקשר עם יוהל"מ צה"ל.

ככל ובעתיד יקודם מתווה "השירות לכל" אותו יזם שר הביטחון גנץ, כך שייפתחו אפיקי שירות בגופים שונים למי שלא יתגייס לצבא (ותוך מתן קדימות לגיוס לצה"ל), הרי שלדעת חברי הצוות יהיה מקום לבחון את השירות בשב"ס כחלק מאפיקים חלופיים אלה.