שר המשפטים גדעון סער נשא דברים הערב (שלישי) בטקס הענקת כתבי מינוי בבית המשפט העליון, ותקף את הרפורמות המתגבשות במערכת המשפט. בדבריו אמר כי הוא תומך בחקיקת פסקת ההתגברות – אך רק ברוב מיוחס וכחלק מחוק יסוד נרחב יותר המכיל איזונים פנימיים.

"הסדרים משטריים הם דבר רציני. למרבה הצער – בישראל אין חוקה, בוודאי לא חוקה שלמה ולא חוקה קשיחה. זאת הכרעה שגויה שהתקבלה בראשית ימי המדינה ותוצאותיה ניכרות עד ימינו אלה" אמר. "הכנסת כרשות מכוננת לא סיימה את מלאכתה. כללי המשחק היסודיים בין הרשויות – חלקיים וחסרים".

לדבריו, "החברה הישראלית היא חברה מאוד מגוונת, הטרוגנית ומקוטבת. יש בכך גם יתרונות בהיבטים מסויימים. אך הצורך החברתי בכללי משחק מוסכמים, בעקרונות יסודיים חוקתיים מאוזנים ומקובלים הוא רב. הסדרים אלה רצוי לקבל תוך הסכמה פרלמנטרית וציבורית רחבה ככל שניתן – דבר שיבטיח את יציבותם וימנע שינויים תכופים בשיטת המשטר בהתאם לשינויים הפוליטיים".

"ההסדרה החוקתית, שליבה חייב להיות חוק יסוד: החקיקה, חייבת לקחת בחשבון את שיטת המשטר שלנו ומאפייניה" הבהיר. "לא ניתן 'לייבא' משיטות משטר אחרות רכיב אחד 'בהזמנה' תוך התעלמות ממכלול האיזונים והבלמים הקיימים בהן. לא נכון לייבא את שיטת בחירת השופטים או היועצים המשפטיים בארה"ב תוך התעלמות מההגנות החוקתיות החזקות והקשיחות הקיימות בה: שני בתי נבחרים שונים, כוחות מאזנים בין הנשיא לבתי המחוקקים; האיזונים בין השלטון הפדרלי למדינות; העדרה של 'התגברות' על פסיקת ביהמ"ש העליון ועוד".

"כל חיי הציבוריים תמכתי בהשלמת חוקה לישראל. תמיד תמכתי בחקיקת חוק יסוד: החקיקה, גם תמכתי ואני תומך עד היום בפסקת ההתגברות – אך ברוב מיוחס כחלק מחוק יסוד: החקיקה ובו איזונים פנימיים והגיון פנימי" אמר סער. "במה אינני תומך? בשינויים שכל תכליתם הסרת כל מגבלה על הכוח השלטוני וביצירת שיטת משטר שבה יש רק רשות אחת אפקטיבית: הממשלה. ואני אומר זאת כמי שנטל חלק בממשלות רבות: בשלוש כשר, בעוד שתיים כמזכיר ממשלה, וגם בתפקידים רבים אחרים נוספים בזיקה לעבודת הממשלה".

"מה שמטריד אותי הוא שכל ההצעות שנזרקות לחללו של עולם חותרות ליעד של שלטון המסיר מעליו כל מגבלה. רשות מבצעת עם כוח בלתי מוגבל ובלתי מאוזן. זוהי התכלית המשותפת של מחיקתה המוחלטת של עילת הסבירות מהמשפט המנהלי שלנו, ביטולה של עבירת המרמה והפרת אמונים, ביטול חוות הדעת המחייבת של היועץ המשפטי לממשלה והפיכת היועצים המשפטיים למשרות אמון, פוליטיזציה מלאה של בחירת שופטים, וביטול דה-פקטו של הביקורת השיפוטית החוקתית באמצעות שילוב בין רוב קיצוני לפסילת חוק בלתי חוקתי לצד רף נמוך של רוב מינימלי להתגברות על הפסיקה השיפוטית".

"מה המשמעות של משטר שבו יש רשות מבצעת כל יכולה אשר שולטת למעשה על הרשות המחוקקת באמצעות שיטת הבחירות הקיימת והרוב הקואליציוני יותר מאשר מפוקחת על ידה; ושולטת במידה רבה על הרשות השופטת באמצעות השתלטות על בחירת השופטים ויכולת לבטל בקלות כל פסיקה?" שאל סער. "רשות כזאת יכולה בקלות רבה לנצל את כוחה ולפגוע בזכויות האזרח או בזכויות המיעוט – ולא יהיה מי שייתן לאלה סעד".

"אני מקווה שנוכל להתקדם ביצירת הסדרים משטריים בעלי יסודות קבועים" סיכם. "יהיה זה טרגי – אם לאחר שנים רבות בו הכנסת לא קיימה את תפקידה כרשות מכוננת – יקבעו בה הסדרים שלנוכח אופיים יתבררו כזמניים וישתנו עם חילופי שלטון. חשוב לקבוע הסדרים כאלה בהסכמה רחבה כל הניתן וכך להבטיח גם את המשכיותם וקביעותם.