בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה ודחה את הערעור שהגיש אושייר באחיט, שהורשע בתקיפת אחות, בגין חומרת העונש וגובה הפיצוי שנגזר עליו.

באחיט, תושב סודן, היה בעל רישיון זמני לישיבת ביקור בישראל. במהלך תקופה בה שהה בארץ, אושפז באחיט מספר חודשים במרכז הרפואי "שמואל הרופא".

במהלך אשפוזו, באחיט ניסה להתאבד וכתוצאה מכך אושפז בבית חולים אחר שם נאלצו לכרות את כף ידו הימנית. בעקבות הטיפול הרפואי, באחיט כעס על הצוות הרפואי, כיוון שסבר שלא היה צורך בכריתת כף היד שלו.

לאור כך, ומתוך בכוונה לפגוע בעובדי בית החולים, הגיע באחיט לבית החולים כשהוא מצויד בסכין, התעלם מקריאות המאבטחים לעצור, נכנס למחלקה בה היה מאושפז וצעד לעבר עמדת האחיות.

באחיט דקר את האחות ששההתה בעמדה בבטנה בעוצמה רבה. כתוצאה מהדקירה נגרמו מספר רב של פגיעות והיא הובלה במצב קשה לבית החולים שם עברה שני ניתוחים וטיפולים רפואיים נוספים והיתה מאושפזת תקופה ממושכת.

בגין מעשיו הורשע באחיט בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה ובית המשפט המחוזי מרכז בלוד גזר עליו עונש של 8 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לאחות.

באחיט ערער על גזר הדין. המדינה טענה כי העונש שנגזר הולם את נסיבות המקרה הקשות, שבגדרן נפגעה אשת צוות רפואי באורח קשה מאוד, והיטלטלה בין חיים למוות.

על פי עמדת המדינה, "פגיעה באנשי רפואה – כמוה כפגיעה בציבור כולו. אינטרס חברתי ראשון במעלה שאנשי רפואה יהיו בטוחים לבצע את מלאכתם, שליחותם, בצורה בטוחה".

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה דחה את הערעור וציין כי "בעבירות של אלימות כלפי צוות רפואי נדרשת ענישה מחמירה במיוחד, אשר תבטא את הגמול הראוי למבצעיהן, ותרתיע אחרים מביצוע עבירות".

השופטים כתבו כי דברים אלה באים "בייחוד על רקע המציאות בימינו, בה נוכחים אנו לצערנו כי איומים על רופאים ואחיות ואף תקיפתם של אנשי צוות רפואי – הינם חזון נפרץ".