בית המשפט העליון לא עומד ביעדים הנדרשים בחוק לייצוג הולם של אוכלוסיות חלשות, כך עולה מנתונים אותם אנחנו מפרסמים כעת לראשונה.

סעיף 15א לחוק שירות המדינה קובע את החובה לייצוג הולם של שני המינים וכן "של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים".

החוק קובע כי ישנה חובה כי 5% מהעובדים יהיו בעלי מוגבלות. החלטת ממשלה מכוח החוק קבעה כי ישנה חובה לתת ייצוג הולם של 7% לבני החברה החרדית. לשאר השכבות החלשות אין הגדרת יעד ברורה, אך נדרש ייצוג הולם – כפי שמשתמע מהמילה "הולם".

עם זאת, נראה לכאורה כי בית המשפט העליון האמון על פרשנות ואכיפת החוקים כלפי רשויות המדינה והאזרחים, אינו עומד בדרישות החוק בעצמו.

מתוך 209 עובדים של בית המשפט העליון, רק 10 עובדים נכנסו אל כותלי בית המשפט באמצעות מכרזי "ייצוג הולם".

כך, בבית המשפט העליון כולו עובדים רק 7 חרדים, 2 ערבים ובן אחד לעדה האתיופית. בכל בית המשפט העליון לא ניתן למצוא לרפואה אף לא אדם אחד בעל מוגבלות או שהנו עולה חדש.

עינת צבאג מהיחידה לחופש המידע של הנהלת בתי המשפט ניסתה לתרץ את הנתונים בכך ש"המידע בנוגע להשתייכות עובד או עובדת לקבוצת ייצוג הולם מבוסס על נתונים שמוסרים עובדים בטופסי קליטה לעבודה. הואיל ואין חובה למסור נתונים כאמור (אלא במכרז ייעודי לייצוג הולם), אפשר שהמידע שלהלן אינו מדויק, ואינו מייצג את כלל העובדים הרלוונטיים".

עם זאת, נתוני ייצוג הולם נמדדים במכרזים המיוחדים הפתוחים רק לבני האוכלוסיות המוחלשות וקשה לקבל את העמדה כי בידי הנהלת בתי המשפט אין נתונם מדויקים מכיוון שהעובדים, שהיו יכולים לקבל העדפה בעת קבלתם לעבודה, הסתירו את הנתונים.

בתנועה למשילות ודמוקרטיה מסרו: "הציפיה מגוף כמו בית המשפט העליון, שאמור להיות מגדלור של צדק ושמירה על הוראות החוק היא להקפיד הקפדה יתירה בכל נושא ובכל עניין. בבחינת ׳קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים׳".

"כיצד יתכן שדווקא בבית המשפט העליון נראה זלזול בחובת הייצוג ההולם עד למצב בו אין כלל עובדים בעלי מוגבלויות ועולים חדשים ותת יצוג לחברה הערבית וליוצאי אתיופיה?"

בתנועה למשילות ודמוקרטיה הוסיפו כי "הדרך לשיקום אמון הציבור במוסד החשוב הזה מתחילה קודם כל בכך שהוא יראה עצמו כפוף לחוקים ולנורמות הציבוריות שהוא דורש מאחרים".

 

מי שאחראי על האכיפה של הייצוג ההולם, הוא נציב שירות המדינה. בתגובה לבקשת סרוגים, הנציב סרב למסור מידע על האמצעים בהם נקט לאכיפת החוק על בית המשפט העליון ומסר כי "הנושא נמצא בעבודה בין הגורמים המקצועיים בנציבות שירות המדינה לבין הנהלת בתי המשפט".

עוד נמסר מהנציב כי "בנוגע להבהרות על הנתונים ואי עמידתם ביעדי ייצוג הולם כפי שנקבעו – יש לבקש הסברים מהנהלת בתי המשפט".

מהרשות השופטת נמסר בתגובה: "הרשות השופטת מייחסת חשיבות רבה לגיוון של כלל עובדי המערכת, לרבות השופטים, העוזרים המשפטיים והמתמחים בערכאות השונות. נושא זה מצוי על סדר יומה של המערכת, וכל העת נעשות פעולות שונות לקידומו. למעשה, בשנה האחרונה עלתה הרשות השופטת ב-18.6 נקודות במדד הגיוון התעסוקתי של נציבות שירות המדינה, ואנו פועלים כל העת להוסיף ולשפר מדד זה".

"יצוין כי הנתונים אודות אוכלוסיית הייצוג ההולם נאספים על סמך סימון שמבצע העובד עצמו בטופס הרלוונטי, ככל שהוא בוחר לעשות כן, במסגרת הליכי המיון לעבודה. עובדים רבים בוחרים שלא לסמן את השתייכותם לקבוצה זו, ולכן אין ברשותנו מידע מהימן ומדויק על מספר האנשים מקבוצות ייצוג הולם. ייתכן, אפוא, כי מספר העובדים מקבוצות ייצוג הולם גדול יותר".

ברשות השופטת הוסיפו כי "הנושא הוכנס לתוכניות העבודה של בית המשפט העליון לשנת 2023 בכל הנוגע לקידום איוש תקני מתמחים ועוזרים משפטיים בבית המשפט העליון מקרב אוכלוסיות הייצוג ההולם. בהקשר זה, הוחלט כי לצד קיום מכרז ייעודי לאוכלוסיות ייצוג הולם למתמחים בבית המשפט, יתבצעו פעולות נוספות שמטרתן מיפוי וזיהוי החסמים העומדים בפני אוכלוסיות הגיוון, והסרתם של חסמים אלה, ככל הניתן. בין היתר, הוחלט על קיום שיחות עם דיקני הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות לצורך זיהוי חסמים והסרתם; קיום הכשרה ייעודית לעוזרים המשפטיים בבית המשפט העליון לקראת מועדי הראיונות להתמחות ועוד".