אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

ספרו את הסיפור, אל תפחדו מהחוויה

אחיי העבדים המשוחררים. לא נהפוך את ערב הסדר ל'סדר ערב' ואת הלילה הקדוש ליום עיון. אמצו כל מנהג מעדות ישראל שנראה לכם: תלבושות מיוחדות, שירים קצרים, סיבוב קערה וגניבת אפיקומן. כל הדרכים כשרות להשגת המטרה

ספרו את הסיפור, אל תפחדו מהחוויה
  העיקר הוא "והגדת לבנך" (פלאש90)

התכונה הכי בולטת של חג הפסח היא החובה להתכונן אליו. אנו מוצאים במקורות חובה לעסוק בהלכותיו ולהשיב לשאלותיו במשך השבועות שקודמים לו, אימותינו הקדושות הוסיפו לכך את הניקיונות המרובים וסידור הבית שההזדמנות היחידה להימנע מהם היא בתורים הארוכים בחנויות המזון והביגוד. אבל לפעמים, מרוב השוואת המחירים ברשתות, הויכוחים על הקטניות והרהורים על הזמנת הדודה שוכחים את הסיפור כולו.

בליל התקדש החג, הלילה הזה שכולו סדר פעולות ולוחות זמנים, מוטלת על כולנו אחריות עצומה. בחושך האדיר ובשעות המאוחרות, לצד שולחנות עמוסים ופרחים מלאי ניחוח, אנחנו מעבירים לפיד. אנו המבוגרים אוחזים ברכות בידיהם של ילדינו, שמים בכפם את המוט הכבד ובראשו להבה וסוגרים ברכות את האצבעות הקטנות לבל ישמטוהו.

אמונתנו, לדעת רבים מגדולי הדורות, נשענת על העברת הלפיד הזו. הסיפור רווי הפרטים והתיאורים שעובר מאב לבן ממחיש את נכונותה של המסורת והאמונה. הראִיה של המעמד האדיר שראתה השפחה על הים הפכה ברבות השנים לראָיה ניצחת בפיהם של נביאי האומה. את המידע הזה לא שמרנו בכתבים סודיים ומוצפנים, הידיעות הללו סופרו לכל ילד וילדה כדי שיעבירו אותם הלאה ברבות השנים. 'הטלפון השבור' הזה לא נכשל, הצלצול שלו הדהד בכל מרחבי הזמן והמקום של העם מרעש מרכבותיו של מלך מצרים ועד לפעמיו של מלך המשיח.

אל נאבד את ההזדמנות הזו, אחיי העבדים המשוחררים. לא נהפוך את ערב הסדר ל'סדר ערב' ואת הלילה הקדוש ליום עיון. נכון, לדעת חלק מהפוסקים מקיימים את מצוות הסיפור בלימוד הלכות אבל העברת ערב שלם בפלפול הלכתי בדין מצה בשיטת הרמב"ם יעלים את העלילה כולה. היד המתפלפלת בתנועת אגודל למדנית לא תצליח להעביר את הלפיד באופן בטוח. אמת, המושגים של חירות ולאום מקבלים נופך במחשבת ישראל, אבל דיונים פילוסופיים על חירות אישית ישכיחו את ההיסטוריה עצמה. זרועות מנופפות בפאתוס על לאומיות חופשית לא תוכלנה לאחוז בלפיד מבלי להפילו. אם נאבד את הלילה בבדיחות פנימיות של המשפחה, בויכוחים פוליטיים על הסכם השלום או בשיחות סלון על המצב הכלכלי, לא יהיה לילד מה באמת לספר בבית הספר בסוף החופשה ומה לספר לילד שלו בעתיד.

הסיפור הוא אותו סיפור, אבל הדרך יכולה בהחלט להשתנות. את השינוי נעשה באופן מחושב, בהתאמה לפי כבודו של המספר והשומע. בית משפחה צעירה וילדים מתרוצצים אינו כביתם של מבוגרים הניצבים בגיל העמידה. היכול להציג הצגה יכין תפאורה, בעל כושר הדיבור יתאר את התסריט במילותיו ומי שכישרונו אינו בתחומים אלו יביא מדבריהם של אחרים הקרובים לליבו. אמצו כל מנהג מעדות ישראל שנראה לכם: תלבושות מיוחדות, שירים קצרים, סיבוב קערה וגניבת אפיקומן. כל הדרכים כשרות להשגת המטרה, ללא חשש קטניות ושרויה.

אל תשמיטו את הקרקע מתחת לתוכן ואל תפחדו לנסוק לשמיים באופן העברתו. אז תגלו פרטים חדשים במכת ערוב שמעולם לא הכרתם, אז הילד ישאל באמת למה סילקו את הקערה ולא ישלוף את התשובה שלמד בגן, אז גם המלומד המבוגר יחוש את המשחית שממש חלף על דלת הבית בדרך לשכונה המצרית.

לא נפחד מהחוויה, זו שנערינו מעולם לא למדו עליה וזקנינו שכחו מזמן. נעצום עיניים, בזמן אכילת המצה ובשעה שהדוד קורא את הקטע שלו. נראה את האנוס הספרדי אוכל שברי מצה במרתף, את האמורא הבבלי סועד ליד שולחנו הקטן, את הירושלמי שלועס את בשר הכבש שהוקרב בערב ואת העברי שאוכל מצה בחיפזון כשלידו המקל. המקל איתו יצא ממצרים ואותו העביר לאבותינו כפי שאנו עושים ממש הלילה, המקל שעובר במרוץ השליחים האינסופי של עמנו שצועד על במת ההיסטוריה בדרכו הארוכה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מאמר מקסים, מי זה הרב הזה ? נשמע שהוא מבין עניין ובריא
יוכי | 08-04-2014 22:27