צפיתי בסרטון החייל המכה בחברון ובכיתי. בכיתי והתביישתי. אני מלאת אהבה והערכה לחיילי צה"ל. אני מתפללת לשלומם ולהצלחתם. הם החיילים שלנו והם מסכנים את עצמם כדי שאנחנו נחיה פה בשקט. אבל הסרטון הזה לא נותן לי מנוח.

איתמר בן גביר (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

חייל צה"ל לא נותן אגרוף בפנים ומפיל אזרח ישראלי. גם אם הוא ביקר את פעילותו כחייל, כי לאזרח מותר להעביר ביקורת. החייל יכול להרחיק אותו אם יש בכך צורך מבצעי אבל אסור לו להכות. אסור לו לאבד עשתונות. נקודה.

חייל צה"ל לא משוויץ בשר לביטחון פנים שכביכול יבוא לעשות סדר. גם אם פעיל השמאל מעצבן אותו מאוד בנוכחותו, לחייל אסור להתבטא באופן פוליטי. נקודה.

טוב עשה הרמטכ"ל שהבהיר את הדברים.

עלינו לתת את הגיבוי לחיילינו גם אם טעו בשדה הקרב. אבל אסור להתבלבל. הגיבוי אינו אוטומטי. חייל שחש איום וסכנה לחייו או חיי אזרחים ופעל, גם אם טעה והשתמש בכוח מוגזם – עלינו להגן עליו. אבל חייל שפוגע באזרחים שעיצבנו אותו בדבריהם לא ראוי להיות חייל. אין לו זכות ללבוש מדי צה"ל.

אני מקווה שיש על כך הסכמה גורפת ללא קשר לעמדה פוליטית. אבל באוירה שיש בארץ מאז הבחירות האחרונה, לצערי, אני לא בטוחה בכך. אני קוראת לחברי הימנים להבהיר שהם מתנערים מהתנהגות פסולה כזו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

התקרית בחברון (צילום: עיסא עמרו וטל שגיא)

יש לי חברה שהייתה חיילת בתקופת ההתנתקות. האמירות הקשות והקללות שספגה אז צרובים בבשרה עד היום. לא שמעתי אז את בן גביר קורא להזמין לחקירה את האנרכיסטים שמפריעים לחיילי צה"ל לבצע את משימתם. או שרק בשמאל יש אנרכיסטים, כשהם בימין הם מתיישבים וצריך להבין את כאבם.

טוב היה אילו אזרחים מימין ומשמאל היו מניחים לחיילי צה"ל לבצע את משימתם, ובאים בטענות לא אליהם אלא לממשלה ששלחה אותם.

אבל כשאזרחים בכל זאת מגדפים את חיילי צה"ל, החיילים צריכים לדעת להתמודד. איך אמרו אז – בנחישות וברגישות.

הכותבת היא מנהלת לשעבר של תיכון דמוקרטי, יהודי-פלורליסטי, כיום מלווה מנהלי בתי ספר, מורה למחשבת ישראל ומטפלת ב-Li.c.b.t. בוגרת האולפנא בכפר-פינס ומדרשת לינדנבאום.