קשה להאמין שחלפו יותר משלושה שבועות מאז התפרסמו התוצאות הברורות של בחירות 2022, וסיומו של המשא ומתן להקמת ממשלת נתניהו עדיין נראה רחוק.
שנה וחצי של אופוזיציה מאוחדת וחזקה, היו לכאורה אמורות להיות בסיס מספיק טוב לחתירה מהירה להחלפת השלטון, "סילוק" השרים הקודמים והתחלת שינוי המדיניות של ממשלת בנט-לפיד היוצאת.
אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד, ואם לשפוט על רקע הימים האחרונים – הממשלה הבאה אולי תקום, אבל יחסי האמון בה לא מתחילים מנקודה גבוהה.
למעשה נתניהו חילק את השותפות שלו לשניים: את ש"ס הוא מקרב ומחבק, ואת השאר הוא פחות או יותר משאיר על ממתינה.
ההרגשה אצל חלק מהמפלגות האחרות היא שיש למעשה מדרג: קודם מה שדרעי מבקש ואז רק מה שנשאר לו ביד הוא מחלק לשותפים האחרים, כאילו היו מטרד בדרך של נתניהו לכבוש מחדש את בלפור.
עיקר הזעם נמצא בסיעת הציונות הדתית, שלמרות שבתחילת השבוע התפצלה רשמית מבן גביר, עדיין טועות שצריך לחשב אותה כאילו היו 14 מנדטים יחד, ולפיכך לקבל יחס הולם.
אך נתניהו כהרגלו, רואה את נציגי המגזר הדתי לאומי בתור "האח הקטן" שלא מסוגל לדאוג לעצמו ומפריע למבוגרים לנהל את המדינה ומתייחס אליהם בהתאם, ובזלזול.
מספיק לראות את רף התדרוכים האישי של הליכוד המכוון נגד סמוטריץ', כמעט אותם מסרים שהיו עד לא מזמן נגד בנט ואנשי ימינה, ומופנים כיום בכל העוצמה למי שמיועד לתפקיד שר בכיר בממשלת נתניהו השישית.
נתניהו פשוט לא סומך עליהם
הבעיה היא שסמוטריץ' (וגם בן גביר) דורשים לקיים את ההבטחות שלהם לבוחרים ולקבל עמדות השפעה אמיתיות, בכדי לוודא שיש להם את הכלים לממש את המדיניות שלהם.
למרות הביקורת: נתן אשל מעורב במו"מ הקואליציוני
נתניהו לא מפחד באמת להיסחט על ידי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, והעובדה היא שהוא העניק כמעט 'חצי מלכות' לאריה דרעי בממשלה הבאה. את נתניהו מפחיד להעניק לסמוטריץ' ובן גביר את יכולת ההשפעה.
למעשה, ראש הממשלה המיועד לא סומך עליהם ולא מעוניין לאפשר להם לצמוח (ובכך להצליח) ולכן דוחק אותם לתפקידים "מגזריים" ונישתיים.
לדאבון ליבו, הפעם שלנתניהו אין שום גמישות אלקטורלית או מרווח תמרון פוליטי. בלי הצמד סמוטריץ'-בן גביר אין לו ממשלה, והוא נתקל בעמידה איתנה על העקרונות, שבשמם הם זכו לאמון נרחב מהציבור הישראלי.
הדבר כמובן נכון גם לדרישות של נציגי יהדות התורה, שמרגישים שוב איך נציגי החרדים הספרדיים זוכים בתהילה, בזמן שהם חשים זלזול אישי מצד נציגי הליכוד.
הקשיים במו"מ: יהדות התורה זועמים על הליכוד
הגיע הזמן שגם יו"ר הליכוד יכיר טובה לשותפיו החדשים הבכירים, ויבין שאי אפשר להשתמש בהם במידת הצורך ולזרוק אותם כשמתחשק.
ראש ממשלה אחד ולא ארבעה וחמשה... בימיה העליזים של ממשלת בנט לפיד עבאס ראינו איך זה מתנהל... יש 2 ראשי ממשלות רשמיים (רגיל וחליפי) ובנוסף לכך גם ראש ממשלה כלכלי (ליברמן) גם ראשת ממשלה תחבורה (מרב מיכאלי) גם ראש ממשלת משפטים (גדעון סער)... ובכלל ראש הממשלה האמיתי (מנסור עבאס) הוא בעל הבית שחייבים לעשות כל מה שבא לו... הממשלה הזו הייתה בדיחה מהלכת ולא החזיקה מעמד...