אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

פרס מוסקוביץ' משכיח את מפעל החיים של הרב אליהו אביחיל

את כל חייו הבוגרים הקדיש הרב אביחיל לגילוי שרידי עשרת השבטים. משום מה אנשי פרס מוסקוביץ' החליטו להעניק את הפרס למיכאל פרוינד והשכיחו את מי שפעל עשרות שנים בנושא

פרס מוסקוביץ' משכיח את מפעל החיים של הרב אליהו אביחיל
  בלי יח"צנות. הרב אביחיל

יש אנשים שפועלים במסירות נפש למען מטרה, ובסוף מושכחים מההיסטוריה.

אלו אותם אנשים שקמים ומתחילים לפעול ולעשות מעשה. משהו בוער בהם בפנים, בקישקעס, והם רוצים לשנות, לתקן עולם בעניין מסוים שנראה להם חשוב ביותר. הם לא בעלי אמצעים, לא עשירים. לא מפעילים את כל העולם ואשתו בעזרת המעמד שרכשו לעצמם וכסף, אלא פועלים בעצמם, עם כל הכוחות שיש להם, ורותמים לכך גם את המשאבים הכספיים הלא-רבים של המשפחה.

אחד האנשים שעשה מעשה מהפכני בעם ישראל בזכות מסירות הנפש שלו, הוא הרב אליהו אביחיל. עדיין זכור לי שהוא הגיע אלינו לפני יותר מ-30 שנה לאולפנא להרצות על עשרת השבטים. הוא היה נשמע לנו הזוי, איש חינוך שהלך לקצות העולם, בעצמו, בכספו. יש שראו בו משוגע. כמו שאמרו גדולים בעבר – לולא המשוגעים לדבר, לא היה הדבר מתקיים. הוא היה המשוגע לדבר. הוא מצא את השבטים האבודים במזרח הודו, והעלה אותם לישראל.

מבצע שדרש ממנו הכל – לא רק כסף, לא רק כוחות נפש וגוף להגיע לכל המקומות הנידחים האלה, לא רק תעצומות נפש לעמוד מול המלהגים, המלגלגים, הביורוקרטים שלא מזיז להם, לא רק לגייס את פוסקי ההלכה לטפל בענייני קבלת קבוצה כזו לעם ישראל, למצוא להם מקום מגורים מתאים שיקרב אותם לחיי תורה בארץ ישראל, ללמד אותם, ללוות אותם בכל שלבי הקליטה בישראל – הגיור, מגורים, מקומות עבודה, פתרון בעיות אישיות, שידוכים, ומה לא. מבצע שדרש ממנו את כל חייו.

הרב אביחיל, בסך הכל היה איש חינוך, לא איש שיושב על מטמון גדול, לא איש תקשורת או פוליטיקה בעל קשרים ענפים. יהודי שהיה אכפת לו עד כדי כך – שהוא הקדיש את כל חייו הבוגרים למימוש שיבת ציון של עשרת השבטים. "בני מנשה" קוראים להם היום, הם שכנים שלי, חברים שלי, ואני מחבבת מאוד את הקהילה הזה, שנמצאת כאן בזכותו.

לא רק בהם הוא טיפל: יש גם קהילות מדרום אמריקה כמו פרו, ועוד מקומות בעולם. כולם עברו דרכו, הגיעו לישראל, עברו הליכי גיור, והפכו להיות חלק אינטגרלי בעם ישראל השב לארצו בארץ ישראל.

לארגון שהקים הרב אביחיל קראו "עמישב". לאחר שנים של פעילות, נוצר קשר בינו לבין יהודי ציוני פעיל, צעיר ממנו בדור, שרותם את נכסיו למען מטרות יהודיות וציוניות חשובות. שמו מיכאל פרוינד שהתגייס לעזור במשימה הייחודית הזו, ונרתם לעזור.

מה שקרה ביניהם לא ידוע לי, ולא ממש מעניין אותי. מוצדק או לא מוצדק, זה לא העניין. קורה פעמים רבות שבין האידיאולוג שלא מבין בניהול, לבין איש המשאבים והניהול מתגלעות מחלוקות, עד לפיצוץ. גם הפרש השנים והבדלי מנטליות תרמו את שלהם, מן הסתם. אולי לא מסכימים על דרכי עבודה, על אסטרטגית פעילות.

השורה התחתונה היא שהרב אביחיל נוטרל מהעמותה שלו, פרוינד הקים את "שבי ישראל", והיום – הוא קוטף את כל התהילה על פועל חייו של הרב אביחיל. אין לי מילה רעה להגיד על פרוינד, שעושה עבודת קודש. פרוינד הוא בעל אמצעים. הוא גם דואג ליחצ"ן את העבודה שלו, וזה חשוב. הרב אביחיל לא היה בעל ידע וכישורים לעסוק ביח"צון (בעיה אינהרנטית של הדור הקודם של הסרוגים…), ורק אנשים מהמגזר הכירו אותו. ואני עוקבת אחרי הפרסומים: כתבות, סרטים, ראיונות ועוד. חסר לי שם משהו מאוד חשוב. חסרה לי ההתייחסות לרב אביחיל.

אני רק אומרת דבר אחד: איפה הרב אביחיל בכל הסיפור? למה לא ראיתי קרדיט לפועלו של הרב אביחיל? צפיתי בסרטונים ביוטיוב, קראתי ראיונות, וכאילו – לא היה הרב אביחיל. לא קיים. פועל חייו נמחק. למה?? מישהו ירק דם במשך שנים. מישהו הקריב את כל חייו כדי לחרוש תלם באדמת בור. את כל הכסף שלא היה לו הוא השקיע בפרוייקט מציאת עשרת השבטים והעלאתם לישראל.

כבעל השפעה ציבורית, אני פונה אליך – תן לו הערכה. תן לו קרדיט ציבורי. מגיע לו. מגיע לאשתו, מגיע לילדיו. לפני כחצי שנה יצרתי קשר עם המשפחה, לאחר שפנו אלי מקהילת "בני מנשה", לעורר את תודעתי למצבו הרפואי המידרדר של הרב אביחיל. ביקשו ממני רעיון מה לעשות למענו. הרב, שלא רצה לקלקל את מה שנעשה לטובת קהילת בני-מנשה, שמר על שתיקה כל השנים. השאיר את הכאב האישי שלו בבטן. הוא לא שיתף אחרים.

היום הוא כבר בשנות השמונים לחייו, ומצבו הידרדר בשנים האחרונות. עלה לי אז רעיון: להציע את מועמדותו לפרס ישראל, על מפעל חיים. יצרתי קשר עם בני משפחתו, הקדשתי כמה שעות טובות לעניין במשך כמה שבועות. הפניתי אותם לאן שצריך, ואני לא יודעת מה קרה עם זה בפועל. לא יודעת אם הגישו את מועמדותו.

בשבוע שעבר פורסם, שמיכאל פרוינד זכה בפרס מוסקוביץ, על פעילותו ב"בשבי ישראל". אני מברכת את מר פרוינד הנכבד, פעילותו, כהמשך לפעולו של הרב אביחיל, ברוכה בעיניי, והוא עושה את העבודה בצורה נהדרת ומעוררת הערכה. אני רק מבקשת ממך דבר אחד: תן לרב אביחיל את מה שמגיע לו. הוקרה, הערכה הציבורית. עמוד על הבמה הציבורית המכובדת בליל יום ירושלים – והבע הערכה והוקרה לפועלו של הרב אליהו אביחיל, שלולא מסירות נפשו של הרב ובני משפחתו – אף אחד לא היה שומע על יהודי מזרח הודו ו"בני המנשה", והם לא היו כאן איתנו בישראל.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
11 תגובות - 11 דיונים מיין לפי
1
התבלבלת
מאיר | 06-04-2014 15:20
כל מילה אמת. אבל במקום לשלוח מכתב אישי למר פרוינד פירסמת ברבים, ובכך הפך הקרדיט המתבקש למאולץ וכמעט חסר ערך.
2
לפני למעלה משלושים שנה שמעתי ממנו הרצאות על השבטים הללו
ג. ש. באר שבע | 06-04-2014 16:23
זה עוול נורא מה שנעשה כאן.
3
תודה חני לוז
יהודיה | 06-04-2014 22:39
גם אני הרגשתי רע כשפורסם זוכה פרס מוסקוביץ, לא הבנתי איך זה יכול להיות שהרי אנו יודעים מי גילה לנו את אחינו מעשרת השבטים, הרב אביחיל. גם אני הייתי האולפנא ובמכללה כששמענו אותו ואת מסעותיו.
4
הרב אביחיל
אליהו | 07-04-2014 12:58
צודקת במאה אחוז. מכיר אותו אישית ממקום המגורים כבר עשרות שנים. אדם צנוע ישר דרך ועשה הכל לש"ש. חבל שהיום הכסף מדבר....
5
בלי כל קשר, נכדו של הרב אביחיל
מוישה | 07-04-2014 23:19
נרצח בפיגוע בישיבת 'מרכז הרב'
6
חני לוז, כל הכבוד שהזכרת מיהו הראשון שהתמסר
סתם אני @ | 08-04-2014 18:05
למציאת נידחי ישראל. זכור לי גם הספר שכתב או נכתב אודותיו לפני שנים רבות. זו לא פעם ראשונה שועדות פרס נוהגים כך. וזה זועק לשמים.
7
חפשו ב"אוצר החכמה" את ספרו "שבטי ישראל האובדים והנדחים"
| 09-04-2014 20:24
חפשו ב"אוצר החכמה" את ספרו "שבטי ישראל האובדים והנדחים" (220 עמודים, מרגשים ביותר)
8
מפרסמין עושי מצוה כדי לחזקם,
| 09-04-2014 21:01
וביחד זאת לזכור שעיקר שכרו וכבודו של הרב אביחיל צפון לו לעתיד לבא, אף אחד לא יקח לו את הכבוד והשכר הגדול שמחכה לו על כך שיש לו חלק בהשבת נדחי ישראל.
9
גיסי אליהו אביחיל הצדיק
מרים אביחיל | 11-04-2014 15:03
כל הכבוד לכתבה הנ"ל כל הקרידיט מגיע לאליהו שלצערי חולה ולא יכל להגיב וחוץ מזה הוא צנוע ןלא אוהב פרסום אך בני מנשה אומרים שהוא המשיח שלהם. יישר כח והמשיכו בדרכו .
10
פרס מוסקוביץ בחלק מהמקרים-פארסה
אלדד שמואלי | 12-05-2014 3:42
הגיע הזמן לומר -הגיע הזמן לסגור אותו. שאנשי הצוות של פרס מוסקוביץ -יתפזרו. ההעדפות וזרות וחוסר הבנה של ועדת הפרס -הופכות למשל ושנינה. הם גם מבזות את הגברת מוסקוביץ ומשפחתה.דבר אחד ניתן לומר - אין שם פרוטקציה. רק טיפשות... כי הרב אביחיל הוא החותן של אחד מהאנשים הכי קרובים למוסקוביץ. אותו איש צדיק ומקורב אפילו לא דיבר איתה כנראה או שהצדקת משאירה את ההחלטות בידי הועדה ומזכירתה . וכך זה נראה.
11
אות כבוד לצדיק
יונתן חפץ | 22-05-2015 1:22
הכרתי את הרב אביחיל בבית הכנסת "אוהל אבשלום" שבקריית היובל ואף זכיתי להסתופף מעט בצלו. דמותו עשתה בי רושם שיישאר לכל החיים. הוא סיפר רבות על פעלו למען בני מנשה, צאצאי אנוסי ספרד ושאר הנידחים. אני בטוח שאם כל מי שזכה להכיר את הרב אביחיל יעלה את מה שהוא זוכר עליו, הרי זה יהיה אות כבוד גדול יותר מכל פרס.