אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

האוצר שבחורבן: הקשר שבין פרשת מצורע לליל הסדר

דווקא כשנראה שהמשברים עומדים חס ושלום לנתץ את הבית, בעומק טמונות מטמוניות נפלאות שמתגלות דווקא לאחר הנתיצה והשבירה. הרב מאיר טויבר מקשר בין פרשת מצורע לבין ליל הסדר

האוצר שבחורבן: הקשר שבין פרשת מצורע לליל הסדר
  להבנת מתוך החורבן. הרב טויבר (יח"צ)

רש"י על הפסוק "כי תבואו אל ארץ כנען ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם", מביא את המדרש כי "בשורה היא להם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן" [ויק"ר יז,ו].

קשה היה לרש"י מדוע מוזכרת כאן הארץ, כארץ של כנען ומדוע מודגש כאן כי כעת הארץ היא אחוזתנו – ומשום כך הוא מבאר כי טעם הצרעת כאן הוא לגלות מטמוניות אשר מועברות בדרך זו מן הכנענים אל ישראל.

נראה כי בעומק הפרוש המדרשי הזה ישנה ראיה גדולה –  זווית רחבה מאוד של מבט משמעותי על מהלך החיים הכללי ובוודאי בארץ אחוזתנו.

האדם המגיע אל הכהן ואומר "כנגע נראה לי בבית", ניגש בדחילו ורחימו לבטא תחושה של צרה ומצוקה שנקלע אליה. ביתו נמצא בסכנה, נגעים פושים בו והוא חש כי ישיבתו בבית בצרה. הכהן מצוה עליו לפנות את הבית והוא וכליו מסתלקים ממנו ולאחר מכן הכהן מסגיר את הבית שבעת ימים. אלו שבעה ימים מלאי חרדה וציפייה. לאחריהם יתכן והנגע ממשיך ויש צורך "לדרדר אמצעים" ולהוציא את אבני הבית הנגועות ולהחליפם. יכול להיות שאז, תתרחש ההפתעה ויימצא האוצר הכנעני ואולי יידרש שבוע נוסף אם הנגע חוזר גם לאחר החלפת האבנים.  אך לבסוף – כאשר נותצים את הבית והצער נראה כגדול – מתהפך הגלגל ומתגלה אוצר במטמוניות הבית – זהבם של הכנענים שהטמינו אוצרותיהם שם.

אולי העניין הזה הוא משל לתהליכים אישיים וגם לאומיים, ובוודאי בענייני ישובה של ארץ ישראל. כי דווקא כשנראה שהמשברים עומדים חס ושלום לנתץ את הבית, בעומק טמונות מטמוניות נפלאות שמתגלות דווקא לאחר הנתיצה והשבירה.

בימים אלו של "שואלין ודורשין בהלכות הפסח" אנו מבינים שזהו עומק העניין של "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" שפירושו הפשוט הוא שככל שנבין יותר את עוצמת החיסרון והגנות, כך נדע להודות ולהעצים את גודלה של הגאולה.

אמנם ניתן להוסיף ולומר – כי יתכן שכחלק מה"סדר" שאנו עושים בליל החג עלינו להפנים ולראות כי הנהגת הקב"ה איתנו היא "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע". מתוך הצרה דווקא צומחת הישועה וגם כשנראה כי המהלך נסוג – מתוך התנועה הזו ובמעמקיה צומחת גאולה ומתגדלת הישועה.

אמונת אומן זו, היא אשר מהווה את החוסן והכוח הלאומי והאישי שלנו כעם וכיחידים, מדור לדור, כאשר תמיד עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם ואמונה זו היא אשר נותנת נקודת תצפית לכל איש מאמין אשר מודה וחש כי "כל דעביד רחמנא – לטב עביד".

==

הרב מאיר טויבר הוא ראש ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו