מפעל פרס מוסקוביץ' לציונות הכריז על זוכי פרס "עוז ציון" אשר יוענק לשלושה תושבי המדינה שנבחרו על ידי ועדת הפרס. הזוכים הם ד"ר גבי ברקאי, מיכאל פרוינד והרב יוסף צבי רימון. פרס מוסקוביץ' נוסד על ידי ד"ר ארווינג וצ'רנה מוסקוביץ', כביטוי לתמיכה במגשימי הציונות בחברה הישראלית של היום, הפועלים לטובת צרכי הכלל, וכדי להבטיח את חוסנו של הבית הלאומי היהודי.
בחירת הזוכים בפרסים נעשית על ידי ועדה ציבורית מיוחדת החברים בה: הגב' צ'רנה מוסקוביץ'- יו"ר, השר לשעבר, פרופ' משה ארנס, תא"ל (מיל.) אביגדור קהלני, השגריר יורם אטינגר, הרב ידידיה אטלס, הרבנית אסתר יונגרייז, הרב פסח לרנר, הרב דניאל מוסבקוביץ', פרופ' ישראל אומן – יועץ מיוחד לוועדת הפרס והגב' רות ליברמן – מנהלת הפרס.
אל ועדת הפרס הוגשו מאות מועמדויות ולאחר תהליך ארוך נבחרו הזוכים, בהם ראתה את השתקפות מיטב העשייה הציונית, במציאות הישראלית המורכבת כל-כך שבתחומי החברה, החינוך וההתיישבות. כספי הפרס, 100,000 $ מחולקים בקרב הזוכים ומוענקים בטקס מיוחד שיערך ביום שלאחר יום ירושלים, בגן הלאומי עמק צורים שלמרגלות הר הצופים.
מיכאל פרוינד
מייסד הארגון שבי ישראל, השבת אבודי ישראל לעם ולארץ, סיפור של הזדהות ועליה
מיכאל פרוינד הקים את ארגון 'שבי ישראל' בשנת 2002 במטרה לחזק את הקשרים בין ישראל ויהדות התפוצות לבין קבוצות ממוצא יהודי וקבוצות שאינן יהודיות המבקשות להיות חלק מהעם היהודי.
בשנת 1995 עלה פרוינד ארצה מניו יורק, כאשר בשנה שלאחר מכן בקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה, שימש פרוינד כסגן יו"ר אגף ההסברה. באביב 1997 קיבל פרוינד מכתב מבני המנשה, בבקשה לחזור לארץ אבותיהם – פה בארץ ישראל והמכתב שנגע לליבו גרם לו לענות להם ולנסות להביאם ארצה. פרוינד נפגש עם בני הקהילה שחיים פה בארץ והתרשם מאישיותם ורצונם להיות חלק מהעם היהודי בארץ ישראל ולנהל חיי תורה ומצוות. הוא לא היסס, עלה על המטוס לצפון מזרח הודו והשתכנע לעזור ולהגשים את חלומם. תוך תקופה קצרה הצליח להסיר להם מכסת עליה שנתית לארץ דרך משרד הפנים.
בשנת 1999 כשנתניהו סיים את הקדנציה, פרוינד עזב גם הוא והחל להתעניין בקהילות שונות ברחבי העולם כדוגמת בני האנוסים והיהודים הסינים – תוך כדי ביקורים שונים בקרב קהילות המצויות ברחבי הגלובוס.
ארגון שבי ישראל תחת חסותו עמד בשנים האחרונות מאחורי מספר התפתחויות ופריצות דרך משמעותיות: זמן קצר לאחר שממשלת אולמרט הקפיאה את עליית בני המנשה פתח פרוינד במסע שתדלנות אינטנסיבי מול שרים וח"כים במטרה לחדש את העלייה. מאמציו נשאו פרי כשבאוקטובר 2012 החליטה הממשלה פה אחד לחדש את עלייתם, כאשר בדצמבר 2012 ובינואר 2013 עלו 274 בני המנשה לישראל – כאשר כולם השלימו את הליך הגיור ומתגוררים בעכו ובמגדל העמק. לאחר מכן, חזר פרוינד לממשלה והצליח להשפיע ולהביא לכך שבאוקטובר 2013 900 בני מנשה נוספים יובאו באמצעות הארגון. כאשר הקבוצה הראשונה עם 160 עולים נחתה בארץ בינואר 2014 ו-740 נוספים צפויים להגיע במהלך השנה הקרובה. זוהי הקבוצה הגדולה ביותר של עולים מבני המנשה שעשו עלייה לישראל בטווח זמן כל כך קצר, וחזונו של פרוינד להביא עד שנת 2020 את יתר 7,000 בני המנשה שעדיין חיים בהודו.
לצד הישג מרשים זה עומד הארגון בעיצומו של קמפיין נוסף מול הממשלה לפתיחת שערי המדינה לכ-15,000 יהודים סובוטניקים החיים ברוסיה – צאצאיהם של איכרים רוסים שהתגיירו לפני מאתיים שנה ושמרו על יהדותם זאת על אף רדיפות חוזרות ונשנות מצד הצארים והקומוניסטים. עלייתם הופסקה בשנת 2005, אך משרד הקליטה והסוכנות היהודית נענו להפצרותיהם של הארגון לשיתוף פעולה, ובחודשים הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה שתאשפר את עלייתה של קבוצה ראשונה בת 100 נפשות.
בנוסף מחזיק הארגון בפולין שלושה שליחים המשרתים כרבני קהילה בערים קראקוב, קטוביץ' וורוצלב, ופועלים מול פולנים בעלי שורשים יהודים המחפשים לשוב אל העם היהודי. בתוך כך, בשנה שעברה, קיים הארגון בעיירה אושוויצם (אושוויץ) בפולין שבתון מיוחד לפולנים צעירים שגילו רק לאחרונה את שורשיהם היהודיים. זו הפעם הראשונה מאז המלחמה שאירוע מהסוג הזה מתקיים שם.
בקולומביה -מסייע שבי ישראל בהקמת ארגון גג וקירוב 20 קהילות של בני אנוסים ליצירת פדרציה ארצית של קהילות אנוסים, הכוללת יותר מ -2,500 בני אדם. רובם רוצים לעשות עלייה לישראל.
ד"ר גבי ברקאי
ארכיאולוג ישראלי, מוביל הועד נגד הריסות עתיקות הר הבית
ד"ר גבי ברקאי נולד בשנת 1944 בגטו בודפשט שבהונגריה ועלה ארצה בשנות החמישים. הוא ד"ר לארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב משנת 1985 ומשמש כמרצה אורח לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן ובמכון לנדר. חתן פרס ירושלים לארכיאולוגיה לשנת 1996.
ד"ר ברקאי השתתף במשך 15 שנה בחפירות תל לכיש והיה אחראי על שטח חפירה. בראשית שנות השבעים חפר קברים מתקופת בית ראשון בשטחי בית הספר הצרפתי למקרא וארכיאולוגיה בירושלים.
משנת 1975 החל ד"ר ברקאי בחפירות בכתב הינום, בתחילה בקנה מידה מצומצם ולאחר מכן בחפירות מסודרות בשנים 1979-1980. בשנת 1988 גילה ד"ר ברקאי בחפירות אלו קבוצה של שבע מערות קבורה ובהן ממצאים קרמים רבים מסוף תקופת בית ראשון. מבין אלו פורסמו בעיקר ממצאי לוחיות ברכת הכהנים, שתי לוחיות כסף קטנות ומגולגלות ששימשו קמע ועליהן חרוטות ברכות הדומות בנוסחן לברכת הכהנים.
בשנת 2005 יזם ד"ר ברקאי עם הארכיאולוג יצחק צויג פרויקט להצלת עתיקות, תוך סינון העפר שהוצג באופן בלתי חוקי על ידי הווקף המוסלמי מהר הבית בשנים 1996-2001. פרויקט סינון עפר הר הבית נולד לראשונה מתוך הצורך להציל את העתיקות, זאת לאחר שאנשי הוואקף אפשרו חפירות עומק בתוך הר הבית. ד"ר ברקאי הוביל את הזעקה הציבורית, זאת למרות התנגדות עמיתיו. הוא ממשיך במאבק על זכותו של העם היהודי על ההר המקודש.
לפני מספר שנים אירע לרב אירוע מוחי שבעקבותיו אושפז. לאחר שהתאושש, ובעצם ימים אלו, ממשיך הרב ללמד את תלמידיו הרבים את תורת ארץ ישראל וממריץ את הצעירים להקים נקודות התיישבות חדשות ומהווה גם בימים אלו דוגמה חיה למסירות נפש.
הרב יוסף צבי רימון
מייסד עמותת תעסוקטיף ותעסוקתי, חוזרים למעגל העבודה
הרב יוסף צבי רימון, רב קהילת היישוב אלון שבות דרום שבגוש עציון, מייסד מרכז הלכה והוראה, ר"מ בישיבת הר עציון ומלמד במדרשת מגדל עז. הרב רימון חיבר ספרים רבים בגמרא ובהלכה, כאשר רבני קהילות ברחבי העולם פונים אליו בשאלות על מנת לקבל סיוע בפסיקת הלכה בעניינים שונים.
הרב רימון קיבל את אות הנשיא להתנדבות בשנת 2008 עבור פועלו בקרב מפוני גוש קטיף ובעקבות הקמת עמותת תעסוקטיף. כתוצאה מעדותו בוועדת החקירה הממלכתית בשנת 2009, החלה ממשלת ישראל לשנות ולתקן את מדיניותה באופן הטיפול במפונים. אחת מהחלטות הממשלה הייתה לשתף פעולה עם עמותת תעסוקטיף, ולמנותה לזרוע המבצעת בטיפול בבעיות התעסוקה בקרב המפונים.
תעסוקטיף נוסדה על מנת לסייע לאנשי גוש קטיף וצפון השומרון שבשנת 2005 נעקרו מבתיהם ואיבדו את קהילתם ומקום עבודתם לשוב ולבנות מחדש את חייהם בכבוד. תעסוקטיף מאמינה כי הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זו היא באמצעות הבטחת היכולת להתפרנס בכבוד, כאשר בנייה מחודשת של המבנים והקהילה תגיע בעקבות כך.
לצד זה ייסד הרב רימון את ארגון תעסוקתי הנותן מענה להעסקת כל נצרך במדינת ישראל מתוך מעורבות ממשלתית וארגונית. התכנית מיועדת לאוכלוסייה עובדת שיצאה ממעגל העבודה וחווה קושי זמני במציאת תעסוקה באופן עצמאי או דרך מסגרות רגילות. תהליך ההשמה הינו בליווי אישי ספציפי לכל דורש עבודה בהתאם למשאבים ולחסמים שלו בדרך לעבודה מפרנסת. בתהליך ההשמה מבצע דורש התעסוקה תהליך מודרך על ידי צוות מקצועי של "ג'וב ישראל" המכין אותו להשתלבות חוזרת למעגל העבודה ובמקביל מסייע הארגון בהשמת הפונה לעבודה בפועל.
זוכי פרס "רוח מציון" תשע"ד:
סרן (במיל') יוסף הבטאמו – ראש תוכנית צידה לדרך לשירות משמעותי
יוסף הבטאמו עלה ארצה בשנת 1991 מאתיופיה עם הוריו בהיותו בן 5. התחנך בישיבת בני עקיבא שבאופקים, למד במכינה הקדם צבאית בקריית מלאכי, שירת ביחידת הצנחנים כלוחם ומפקד.
במהלך שירותו הצבאי של הבטאמו כקצין ליווה וחינך קבוצת חיילים יוצאי אתיופיה, כאשר נתקל לא פעם בקבוצה של נערים המגיעים ממצב סוציו אקונומי חברתי וכלכלי נמוך, באמצעות העצמה אישית והכוונה הצליח להחדיר להם תחושת גאווה ולעלות להם את המוטיבציה כאזרחים המשרתים במדינת ישראל.
הבטאמו הקים את תוכנית "צידה לדרך לשירות משמעותי" במטרה ללוות ולהכווין בני ובנות נוער יוצאי אתיופיה לשירות משמעותי, תוך הסרת חסמים ובכדי למצות את הפוטנציאל הגלום בהם. התוכנית משרישה את ההבנה כי מרכיבים אלו מהווים מפתח להשתלבות מיטבית בחברה הישראלית ואף מבטיחה הצלחה בחיים הבוגרים. תוכנית צידה לדרך לשירות משמעותי מקנה ארגז כלים, ידע ומיומנויות לשיפור מיצוי השירות בקרב אוכלוסיית היעד. התוכנית שואפת לשיבוץ בתפקידי איכות, הגדלת היקף המשתלבים בתפקידי פיקוד וקצונה. התוכנית אף מחזקת מעגלי תמיכה בקהילה ובמעגל המשפחתי הקרוב. לצד זה היא מעלה את אחוזי השרידות ומצמצמת את תופעת הנשירה וההסתבכות במהלך השירות. ולבסוף – תורמת להשתלבות מיטבית באזרחות לאחר השירות.
נתנאל אלינסון
מחבר הספר 'המדריך למטייל בשומרון'
נתנאל אלינסון יוצר פרויקט 'המדריך למטייל' שהחל לפני כשש שנים בעקבות נפילתם של חיילי צה"ל דוד רובין ואחיקם עמיחי בפיגוע בנחל תלם. אלינסון וחברו דביר רביב החליטו להוציא טיולים קבועים ללא תשלום במרחבי יהודה ושמרון מתוך החשש כי לאחר האירוע בו נפלו חבריהם איש כבר לא יטייל באזורים אלו.
ההיענות לטיולים הלכה וגברה, כאשר מעשרות הפכו המטיילים למאות, ובמשך שנים יצאו טיולים אלו ללא כל תשלום סביב הדרכה ברמה גבוהה, אישור צבאי מסודר וסיור באתרים מרשימים בעלי משמעות היסטורית עמוקה. בשורת הטיולים הלכה ופרשה כנפיים ובעקבות ההצלחה הגואה נפתחו קבוצות נוספות ברחבי הארץ, מה שהפך לדבר שבשגרה.
מידי יום שישי התמידו אלינסון ורביב להדריך ולקיים את הטיולים, תוך מפגש במגוון רחב של מטיילים מכל קצוות הקשת הישראלית. מטיילים רבים הגיעו וגילו כי ניתן להניח את המחלוקות בצד ולהסכים על דבר אחד – האזורים היפהפיים טומנים סיפורי מורשת של העם היהודי. עשרות הטיולים אפשרו מפגש מרתק בין קצוות שונים בעם, אפשרו שיח פתוח ורבגוני ובעיקר – יצרו מציאות חדשה לפיה עשרות מסלולים חדשים נפתחו ברחבי יו"ש באישור ובשיתוף הצבא.
בשלוש השנים האחרונות, עמלו אלינסון ורביב על הוצאת שני כרכי "המדריך למטייל בשומרון" הכוללים למעלה מ- 650 עמודי תוכן מרהיבים עבור המטייל הפשוט והמטייל המעמיק. הפקת הספרים כללה בחירת תצלומים מתוך אלפי תמונות, הפקת מפות טיולים מיוחדות לכל מסלול בספר, רכישת תצלומי אוויר וצילומי מסוק, תמונות פנורמיות לצד כיתוב מכל תצפית בשומרון ורכישת זכויות פרסום למאות מוצגים ארכיאולוגים.
כרכי 'המדריך למטייל בשומרון' הם חלקה הראשון של סדרת שבעה ספרים שתקיף את כלל אזורי ההר הישראלים. בימים אלו עומל אלינסון לצד רביב על כתיבת "המדריך למטייל בחבל בנימין" ובשנים הקרובות צפויים להוציא כרכים העוסקים בבקעת הירדן, גוש עציון, הר חברון ומדבר יהודה.
הספרים יגובו באתר אינטרנט המציע ללא תשלום ידע רב ומקיף על האתרים הנפלאים ביהודה שומרון ובקעת הירדן. אתרים אליהם הגיעו מטיילים רבים בעקבות הטיולים שופצו על ידי המועצות והוקמו בהם מצפורים, שבילים וסימוני שבילים. לצד זה, התיירות באזור מתעצמת ובעקבות כך מוקמים צימרים, יקבי תיירות ועוד.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
