היום כ' במרחשון מציינים את יום פטירתו של אחד מהוגה הדעות הגדולים שחיו בנינו עד לפני שנתיים, וכוונתי לרב, לורד ופרופ' יונתן זקס זצ"ל (1948-2020). מכלל תאריו ביכר הרב זקס את התואר 'רב'. הרב זקס הוא הוגה דעות יהודי דתי, שכיהן בתפקיד הרב הראשי של בריטניה למעלה משני עשורים (1991-2013). הרב זקס שימש כאחד מדובריה המובהקים של היהדות במאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.

הרב זקס ממרום ראייתו עמד כמגדלור וידע להניח את האצבע את הבעיות והאתגרים שהאנושות בכלל היהדות ועם ישראל בפרט. בכתביו הרבים, שחלקם אף תורגמו לעברית, ניתן למצוא את הרב זקס שמצליח לטפל בפצעיה ותחלואיה הכואבים של המציאות ברגישות אינסופית. לא ניתן לטעון עליו שהוא מתפשר, ולא ניתן לקרוא לו ליברליסט, שמבקש להתאים את עמדותיו לדעת הקהל. מנגד הוא כן עומד וקורא לשינוי, הוא כן עומד ומבקש להניח מרשם פילוסופי כיצד יש 'לרפא עולם שבור'. הוא כן מבקש להתמודד עם בעיית הגלובליזציה, וכן מניח מצע כיצד אפשר למנוע את התנגשות התרבויות.

לכבוד יום פטירתו של הרב זקס, נבקש לשוב אל כתביו כדי ללמוד איך הרב זקס מתמודד עם הקוטביות החברתית שאנו מצויים בה היום, את ניתן להנמיך את גובה הלהבות בין הקצוות השונים בחברה הישראלית. ואיך בסופו של דבר על אף השוני אין לנו עם אחר, ולא ארץ אחרת.

על הפלורליזם כותב הרב זקס בספרו "לרפא עולם שבור" את הדברים הבאים: "הפלורליזם מניח שערכים (כמו אמת ושלום), ויותר מכל תרבותיות וציביליזציות, עשויים להיות מנוגדים זה לזה במהותם, ועדיין להתקיים זה לצד זה". בהמשך מוסיף הרב זקס ומבהיר: "כל ניסיון לכפות השקפה אחת על העולם, או אפילו על חברה אחת, הוא התעלמות מהמציאות האנושית וסופו לגרוע מהחירות במידה שאינה מתקבלת על הדעת".

בניסיון להתמודד עם האתגר שמניח הרב זקס בספרו 'לכבוד השוני' האם אנו באמת יכולים לתת מקום לשוני. בניסוח הקולח של הרב זקס הוא מנסח את הדברים בצורה הבאה: "זהו ספר על הגלובליזציה; על האתגרים שהיא מציבה, על הטוב שהיא מחוללת, על הסבל שהיא גורמת, על ההתנגדות ועל הכעס שהיא מעוררת". הפתרון של השלום על אף היופי וההדר הגלומים בו עדיין אינו מוחלט, כמו שכותב הרב זקס: "השלום בעידן המודרני מעולם לא היה מוחלט, ובמאה העשרים לבדה נהרגו יותר ממאה מיליון בני אדם בשל מלחמות; אולם אפילו אז היו כללי משחק, אמנות בין-לאומיות, דרכי פעולה דיפלומטיות וחישובים של סיכון, הפסד ועלות. המלחמה הייתה טרגית, הרת אסון והרס, אך עדיין היה בה שמץ מן הרציונליות".

המתכון שמניח הרב זקס לגלובליזציה חפצת חיים, הינה "כבוד, איפוק, ענווה, הכרה בגבולות, יכולת להקשיב ולהגיב למצוקת אנוש: מידות אלו אינן מיוצרות בשוק, אך אלו הסגולות שנזדקק להן אם התרבות הגלובלית שלנו חפצת חיים היא, וכולם חלק מהמחשבה הדתית". עוד מוסיף הרב זקס וכותב: "ההשקפה שלי, שעל פיה כתבתי את הספר, היא שבתנאי חוסר הוודאות שאנו מצויים בהם, שבעה עקרונות מוסריים פשוטים יכתיבו לאנושות את ההדרכה המיטבית: שליטה, תרומה, חמלה, יצירתיות, שיתוף פעולה, שימור, ופיוס. שבעה אלו יוליכו לעיקרון השמיני, הברית".

הרב זקס מציע הסתכלות מעמיקה ומפוקחת, ואשר במרכזה מונח רעיון הפלורליזם, וכך כותב הרב זקס: "הרעיון שהאחדות נעבדת ברבגוניות. הדרו של העולם שברא אלוהים מצוי בריבוי המרהיב שבו: אלפי השפות השונות המדוברות בפי המין האנושי, שלל התרבויות ומגוון הבעותיה של היצירתיות של הרוח האנושית – שברובן נוכל, אם נטה את אוזנינו, לשמוע כיצד קולה של החוכמה מספר לנו משהו שעלינו לדעת. לכך אני מתכוון באומרי כבוד השוני".

בספר 'מוסריות' דן הרב זקס בכוחו של ה'אנחנו'. הסכנה הטמונה בהזנחת 'האנחנו' ובטיפוח ה'אני' הוא פצצה חברתית מתקתקת. וכך כותב הרב זקס: "אם נתמקד ב"אני" ונאבד את ה"אנחנו", אם נפעל על פי האינטרס העצמי בלי מחויבות לטוב המשותף, אם נתמקד בהערכה העצמית ונאבד את האכפתיות לזולת, נאבד הרבה יותר מכך. אומות יחדלו להיות חברות ויהיו לאוסף של קבוצות זהות. נאבד את הרגשת האחריות המשותפת שלנו, ובמקומה נגלה תרבות של תחרות בהתקרבנות. בעידן של אפשרויות חסרות תקדים, אנשים ירגישו פגיעים ובודדים. השוק יהיה חסר רחמים. הפוליטיקה תהיה מוליכת שולל, פלגנית, מסוכסכת וקיצונית. אנשים ירגישו חרדה, אי־ודאות, פחד, תוקפנות, ערעור, ניתוק וניכור. הם יתרכזו בקידום עצמי במקום בדבר האחד שייתן להם אושר בר-קיימא: שיפור חייהם של אחרים. הם יהיו, בהשוואה לבני הדורות הקודמים, עשירים בכסף אך מרוששים שית. החופש עצמו יהיה נתון לאיום מן הימין הקיצוני ומן השמאל הקיצוני: הראשון חולם על תור זהב שלא היה מעולם, והאחר על אוטופיה שלעולם לא תהיה".

הרב זקס מבקש להחזיר את הסדר הנכון לכנו, ואת החשיבה הרווחת המנציחה את המעבר מאנחנו לאני, לשנות למחשבה שמ'אני' ל'אנחנו'. זאת ניתן לעשות באמצעות מושג שמבקש הרב זקס לשוב אליו, והוא מושג 'הברית'. לגישתו של הרב זקס מונח ה'ברית' הוא "מושג בעל כוח כביר מחולל תמורות" ברית אינו חוזה במובנו הרווח, אלא הוא נושא עמו משמעות פנימית עמוקה יותר, על ההבדל שבין שניהם עומד הרב זקס ואומר: "חוזה הוא עסקה. ברית היא מערכת יחסים. חוזה עניינו אינטרסים. הברית עניינה זהות. משום כך חוזים מועילים, ואילו בריתות משנות את מהותנו".

"העניין בברית איננו גודל הקבוצה הכלולה בה, אלא המחויבות לב הברית הוא קבלת האחריות על אחרים, מתוך ידיעה שהם מקבלים אחריות עלינו. לא העושר ולא הכוח חשובים בברית, אלא התמורה המתחוללת בי כשנפשי נקשרת בעולם הגדול מן העצמי שלי".

ואולי זו ההבנה האמיתית של המחלוקת התנאית בין ר' עקיבא לבן עזאי בשאלה מה הכלל הגדול ביותר בתורה. "בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול בתורה, רבי עקיבא אומר: ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה". לשיטתו של בן עזאי גישתו של ר' עקיבא יכולה להוביל למחשבה שאהבה צריכה להיות רק כלפי 'רע' זולת שהוא כמוני, זה ספר תולדות האדם מייחס את כל האמור בתורה לאדם.

פוליטיקה של ברית תדגיש את האחריות ההדדית שלנו. אנו זקוקים לה. אזורי מצוקה צריכים סיוע, וקהילות מקומיות – חיזוק. על כל איש ואישה להרגיש שיש להם כר למימוש יכולותיהם. יש למצוא דרכים לעודד מצליחנים לתרום ליצירת הזדמנויות לאלה שהכלכלה המודרנית שכחה בדרך. הברית כשלעצמה אין בה משום קריאה ממשלה גדולה או לממשלה קטנה. היא אינה נוגעת לפוליטיקה של וימין. היא מציעה לנו מחשבה חדשה על תוכנה של הפוליטיקה".

כדי לחתום את דיונינו אבקש לעשות שימוש במדרש שמביא הרב זקס בתחילת ספרו 'לכבוד השוני' והמתאר את צעדיו הראשונים של אדם בעולם, כאשר האל מלווה את האדם בצעדיו הראשונים, ביקום שלנו, וכך מתאר לנו המדרש: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, קלקלת אין מי שיתקן אחריך". הפלורליזם, ההכרה בשונה הברית היא היסוד שמבקש הרב זקס להניח כדי שהאדם לא יקלקל את עולמו של האל וכדי שאנו כחברה נדע להכיל את ריבוי הדעות, וההכרה בזכותו של האחר לקיום בכבוד.

==

אלישי בן יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט', ובעלים של משרד עורכי דין