הרב נתנאל אלישיב, מרבני המכינה בעלי, מתייחס לטענות שהועלו נגד רבו בעשרות השנים האחרונות, הרב צבי טאו, ומעניק את נקודת מבטו לסיפור כתלמידו.

בפוסט ארוך שפרסם הרב אלישיב, הוא כתב בין היתר: "את מו"ר הרב צבי טאו פגשתי לראשונה בגיל 16, כלומר לפני קצת יותר מ-30 שנה. נכנסתי לביתו עם חבר כדי לשאול שאלה, ומיד חשתי שאני מבין מהי הדרת פנים של תלמיד חכם, ואת פשרם של המדרשים על אלו שהבית התמלא אורה מפאת קדושתם. למרות גילי הצעיר כבר הכרתי אז לא מעט רבנים, אך היה ברור לי שהפעם זכיתי לפגוש מישהו מסדר גודל שונה. כעבור שנה הגעתי ללמוד בישיבת 'מרכז הרב', שאליה הוא עדיין היה שייך, ומאז דבקתי בו".

הרב אלישיב המשיך וכתב: "אני מחזיק מעצמי אדם ביקורתי, אך הרב עמד בכל המבחנים הפנימיים שהצבתי לעצמי כדי להחליט באיזה מתלמידי החכמים הרבים שפגשתי ברצוני לדבוק. מסור בכל מאודו לתורה בכלל ולתורת הרב קוק בפרט, ועם זאת – בעל השכלה רחבה ועמוקה, גם אם לא פורמלית. שמרן ומחויב, איש אמת שאינו מתפשר, ועם זאת – בעל גישה עצמאית, ממלכתית ומאוזנת. מלמד בעמקות, אך גם ניתן לנהל אתו שיחה "רגילה", בה הוא יכול להסביר את דבריו במילים פשוטות ומובנות. לא מחזיק מעצמו, ביתו פתוח לכל פונה, אדם שכמעט ואין בו שום דבר פרטי, לעצמו, אלא כולו מסירות – לכלל ישראל, לתורת ישראל בכלל ובפרט למה שנהוג לכנות בבית מדרשנו "התורה הגואלת". וכל זאת מתוך התבטלות מוחלטת לדברי רבותינו, מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה".

"עם השנים, הקשר הלך והתהדק. איני מחזיק מעצמי תלמיד חשוב של הרב, למיטב ידיעתי גם הוא לא רואה אותי ככזה, אבל אני כן מעריך שיש מעט מאוד אנשים ששהו במחיצתו ולמדו מפיו במשך מספר השעות המצטבר שאני הקדשתי כדי לעמוד על סודו. למעשה, חלק גדול מחיי הבוגרים הוקדש כדי להבין לעומק את משנתו וכדי לספוג מאישיותו וממידותיו. כשהגיעה השעה להקים בית, ואבי ז"ל כבר לא היה אתנו, היה ברור לי שאבקש מהרב ללוות אותי לחופה, ואף נימקתי זאת באוזניו בדברי חז"ל על כך שאבדת רבו קודמת לאבדת אביו, שכן אביו הביאו לחיי העולם הזה, ורבו מביאו לחיי העולם הבא. גם כשזכינו בלידת בן ראשון, היה ברור שהוא יהיה הסנדק. אפילו שקלתי לקרוא לאחד מבניי על שמו בחייו, אף שלא נהוג לעשות כן בעדתי".

"במשך השנים הופעתי בביתו ללא התראה, לפעמים בבוקר, לפעמים בצהריים ולפעמים בלילה. אף פעם לא ראיתי שום דבר חשוד, אף פעם לא לקח לו זמן לפתוח את הדלת, זמן שבו ניתן להסתיר איזו התרחשות משונה. להפך, בין אם זה בביתו הפרטי ובין אם בחדרי שיעורים שבהם לימד, תמיד מצאתי אותו באותו המצב: לומד ומלמד, או בשיחת ייעוץ אישית, או עוסק בענייני כלל ישראל. כמה פעמים חזיתי בדמעות נושרות מעיניו כשהוא דיבר מעומק לבו על תשובת הדור וכיוצא בזה. לא פעם ולא פעמיים ישבתי אתו סביב השולחן בחבורת לימוד בשעה מאוחרת, וראיתי איך הוא מכה את עצמו ברגל כדי לא להירדם, או הולך רגע למטבח ובולע כדורי אקמול כדי להתגבר על כאב ראש, אבל העיקר – ממשיכים ללמוד".

"זכיתי להביא את דבריו לדפוס, ובשנים שעסקתי בכך הייתה בינינו קרבה מיוחדת. לא אחת הוא הזמין אותי להצטרף ל"ארוחה" שלו, בדרך כלל איזשהו צנים או מצה, מרוח בגבינה לבנה פשוטה ופרוסת עגבנייה. ביום טוב היו גם לימונים במטבח. זו רמת הנהנתנות שראינו לאורך השנים אצל הרב. בדקתי עכשיו. 1,943 אנשי קשר יש לי, ואילו הייתי צריך לדרג אותם לפי הסיכוי שהם חטאו בדברים האיומים שמבקשים עתה לייחס לרב טאו, ככל הנראה הייתי מציב אותו במקום האחרון, כלומר כבעל הסיכויים הקטנים ביותר שהוא עשה מעשים מן הסוג הזה".

"לא אכחיד שבמשך השנים, בייחוד בשנים האחרונות, גם התעוררו אצלי שאלות, אם זה ביחס לעמדות שבהן הוא נוקט, לדרך שהוא מוביל ובכמה מקרים גם ביחס להנהגתו האישית. כבר אמרתי – אני אדם ביקורתי. עם זאת, אפילו לא פעם אחת הייתה לי סיבה לחשוב שהשאלות האלו מצביעות על פגם עמוק באישיות או צד אפל סמוי מן העין, אולי לכל היותר על נוקשות אידיאולוגית או חשדנות-יתר. כמוני יש להערכתי כמה מאות אנשים, ויש עוד אלפים רבים שנחשפו במשך שנים ארוכות לתורת הרב, גם אם לא בעצימות שניסיתי לתאר כאן. מעגל שלישי כולל רבבות לומדים, שזכו לקבל ממנו משהו, גם אם הוא לא היה עבורם הדמות הרוחנית המרכזית בחייהם".

"ומול כל זה לא עומדות האשמות על מעידה בעלמא או על איזה כישלון נקודתי, אלא האשמות במעשים מחרידים, לאורך שנים ארוכות. אין כאן דרך ביניים, זה לא משהו שניתן להסביר כאי הבנה, אלא מדובר בשני קווים מקבילים שבפשטות אינם יכולים להיפגש. לכן, אני מציע שאף אחד לא ישפוט אנשים שנמצאים במצבנו, הדבקים ברב טאו ויונקים מתורתו".

"איננו תמימים, גם אנחנו בוגרי כל הפרשות הקודמות, גם אנחנו חרדים על בנינו ובנותינו ועל קדושת המחנה לא פחות מאף אחד אחר, גם אנחנו יודעים שלפעמים מה שנראה יפה ונוצץ מבחוץ עלול להיות רקוב, לפחות חלקית, מבפנים. אבל כאן מדובר בסיפור שונה – מצד אחד גדלות האישיות שאותה חווינו ישירות במשך כל כך הרבה שנים, ולמול זה האשמות נוראות יותר מכל מה שידענו. וכן, אם מישהו שמכיר את המתלוננת הראשית מקרוב מעיד שהיא מדמיינת ומעורערת ובכך מציע לנו הסבר הגיוני להאשמות הללו, אזי לפחות בשלב הראשון זה יישמע לנו הרבה יותר מתקבל על הדעת מאשר לחשוב שהמלאך שאנו מכירים אינו אלא שטן".

בהמשך כותב הרב אלישיב על החובה לברר את הטענות לטובת כל הצדדים: "ואחר כל זאת, ברור שהסיפור הזה לא יכול להישאר כך כפי שהוא. אף פעם לא ניתן לשלול על הסף אפשרות שתלונה על פגיעה מינית היא מבוססת. וחלילה לנו מלקבוע בפסקנות שכל אדם בעל רקע פסיכיאטרי הוא בהכרח שקרן או בעל דמיונות, הרי בכך פשוט נתיר את דמם. כל מתלוננת זכאית שקולה יישמע ותלונתה תיבחן, ברצינות, ביראת שמיים וללא הטייה או דעה קדומה. זה לא משנה אם נעריך את הסיכוי שזה נכון כאחד מאלף, אחד מעשרת אלפים או אחד ממיליון. כל תלונה צריכה להיבדק ברצינות. ככל שהסיפור נשמע יותר מופרך, רף הראיות שנדרוש יהיה גבוה יותר, אבל חלילה לנו מלשלול מראש את האפשרות שיש אמת בתלונה".

"ואם יש מי שיודע להפריך או לחזק את החשדות, יש לקרוא לו להתייצב ולעשות זאת. כי לא מגיע לרב (או לכל אדם אחר) ששמו יוכפש כך, כשם שלא מגיע למתלוננת לעמוד לבדה אם אכן יש מקרים נוספים. ואפילו אם הייתי יודע בוודאות גמורה שבתלונה הנוכחית אין ממש, האופן שבו נגיב למקרה זה יקבע הרבה גם ביחס לתלונות עתידיות. עלינו ליצור חברה שבה האשמות מסוג זה יכולות להתברר ללא כחל ושרק".

בסוף הדברים הארוכים כותב הרב אלישיב: "אנשים נוטים לומר במצבים מסוג זה ש"הלוואי ויתברר שזה לא נכון". אני מסתייג מאמירה זו, כי היא דומה לתפילת שווא, על דבר שכבר אירע, אלא יש לומר "הלוואי והאמת תתברר באופן ודאי, שלא יותיר מקום לספק". כי אולי הדבר הגרוע ביותר הוא שזה פשוט יישאר כך, כשחלק מאמינים בכל לבם וחלק אחר משוכנע לחלוטין שמדובר בהאשמות שווא. אתם מוזמנים להאזין לשיעורים שלי, נדיר למצוא שיעור שאין בו דברים ששמעתי מהרב או סיפור שאירע לי אתו או ששמעתי מפיו. אני לא רוצה שמעתה ועד 120 אצטרך לחשוב פעמיים, לאור הקהל שאני פונה אליו, לפני שאזכיר את שמו של מורי ורבי".

"נהוג לומר בבית המדרש – "האמת תורה דרכה", ומחוץ לבית המדרש אומרים שאין מחטא טוב יותר מאור השמש. אני לא צריך להעריך מראש מה תהיה תוצאת הבדיקה הזאת, גם אחרים לא. יש כבר מספיק פרטים שמאפשרים חקירה יסודית, יש מספיק שאלות שניתן לבחון כדי לאשש או להפריך את החשדות הללו. רק אל תשאירו אותנו כך".