בשנים האחרונות מתקיימים שינויים מרחיקי לכת בנוף של פני הרבנות בישראל. בעקבות בחירתם של רבנים המקורבים לחוגים החרדיים לרבנות הראשית, הוקמו ארגונים, שהינם וולונטריים, המאגדים רבנים שאינם מסתפקים בארגון הממלכתי ומתיימרים להוות אלטרנטיבה לרבנות הראשית. ארגונים אלה מקדמים יוזמות כלל ארציות בשירותי הדת והקהילה, תחילה בין חברי הארגון, ולאחר מכן באמצעות קידום חקיקה (ושימוש בלוביסטים), הם מבקשים להרחיב את הפעילות לכלל הרבנים בישראל.
בעקבות ההצלחה המסחררת, קמו ארגונים חדשים אשר מאוגדים תחת השקפת עולם עצמאית והשתייכות פוליטית וחברתית. בארגונים אלו חברים גם רבנים עתירי זכויות בתחום רבנות הקהילה, הקמת מוסדות חינוך, והכשרות. רבנים אלו לא מסתפקים בפעילות לשיפור שירותי הדת, אלא מבקשים לעצב – כארגון – את פסיקת ההלכה, ואת התפיסות הדתיות של הציבור הדתי בישראל.
עיצוב דעת קהל הינו אמצעי הלקוח מן התחום הפוליטי. השימוש באמצעי מלאכותי זה, בתוך התחום הדתי וההלכתי, מוביל לתוצאות נלעגות, אשר אינן מוסיפות כבוד לעולם הרבנות. כרב יישוב ורב קהילה, אשר אמור לייצג את כלל ציבור הרבנים, אני עומד לא פעם בוש ונכלם אל מול ציבור אינטליגנטי, הבז לפרסומי הארגונים אשר מתיימרים להשפיע על פסיקת הלכה וחיי הדת על ידי שימוש בטקטיקות זולות, בין היתר על ידי שימוש באמצעי התקשורת, והרשתות החברתיות.
בין הארגונים, ישנם כאלה המשותפים לרבנים ולנשים אשר אינן בעלות הכשרה והסמכה הלכתית. ארגונים אלה מתיימרים לפרסם פסקי הלכה מטעם הארגון, בשעה שהארגון – כארגון – הוא ארגון של הדיוטות.
כידוע, אחד ההבדלים הבולטים בין היהדות האורתודוקסית הנאמנה לתורה שניתנה למשה רבנו בסיני, בתפוצות, לבין ארגוני תרבות העושים שימוש בשם הדת, לצורך הקמה של מועדון חברתי לבני הגזע היהודי, הוא הסמכת רבנים בלבד – ולא נשים. לא כאן המקום להתעכב בטעמי המצוות. הנקודה ממנה מתחיל הדיון ובה הוא מסתיים, היא הנאמנות המוחלטת להלכה כפי שניתנה בסיני, הועברה דרך חכמי ישראל לדורותיהם ונפסקה בשולחן ערוך, עד ימינו אלה.
הרי"ד סולובייצ'יק, מגדולי רבני ארה"ב, התייחס אף הוא לעניין זה. "אינני מאמין שארגון רבני כגון הסתדרות הרבנים דאמריקה צריך להפיץ חומר כלשהו שעניינו בנושא דתי ואשר הוכן בידי ארגון אחר, במיוחד כזה המורכב מהדיוטות. הראשונה שבסמכויותיה הייחודיות של הרבנות היא שליטה מוחלטת ובלתי מוגבלת בכל העניינים הקשורים להלכה ולשמירת מצוות. מתחת לכבודנו הוא לשמש בתפקיד של סוכנות דיוור עבור קבוצה כלשהי, בלא כל קשר לזכויותיה הברורות ולהישגיה."
הלך רוחם של הארגונים מדגיש את חובת הציות למדינה ולחוק, על חשבון ההלכה, כפי שנפסקה על ידי הרבנים הראשיים לישראל מאז הקמת המדינה. למרבה הפלא, ארגונים בעלי אוריינטציה דומה בתפוצות, נוטים, בהשפעת הזרמים הפוליטיים והחברתיים בחו"ל, להדגיש את חירות האזרח וזכויות האדם, על פני חובת הציות הטוטליטרי למדינה המודרנית. חוששני שבתנאים המיוחדים למדינת ישראל, פולחן הצבאיות הישראלית, המשותף עם השכבות הלא משכילות של החברה הסקולרית, בא על חשבון עבודת האלוקים.
אנו חיים בתקופה בה נתקיים בנו מאמר הנביא: "והאלילים כליל יחלוף", ואנו זוכים ורואים בעיננו את התנצנצות הנבואה: "הנה ימים באים והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם, ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דבר ה'". תהיה זו טעות מצד ציבור הרבנים בדור שכזה, לעמוד מנגד לדרישה – לשמוע את דבר ה' – ולחצוב להם בורות נשברים, מאידיאולוגיות זרות ורחוקות מן התורה.
==
הרב אליעזר שמחה וייס הוא רב המועצה המקומית עמק חפר ורב הישוב כפר הרא"ה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
