לקראת המעבר לשעון חורף במוצאי השבת הקרובה, והזזת המחוגים שעה אחת אחורה, קורא היום נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, להחיל את שעון הקיץ לאורך כל השנה, בשל התועלת הכלכלית והאנרגטית הגדולה שלו למשק.
"החלת שעון הקיץ לאורך כל השנה תחסוך למשק כ- 400 מיליון שקל ותשפר את איכות החיים של כולנו. שעון הקיץ לאורך כל השנה יקפיץ את התפוקה במשק ויחסוך באנרגיה וכל תושבי ישראל יזכו לעלייה ברמת החיים בהתאם. גם הפרלמנט האירופי של האיחוד, אישר ב-2019 מעבר לשעון קיץ תמידי במקום החלפת השעון המסורתית, בשל התועלות הגדולות הגלומות בו״.
"שעון החורף" הוא השעון "הרגיל" של השנה. במלחמת האזרחים האמריקנית הציעו להזיז את השעון בקיץ, כשהימים ארוכים, שעה אחת קדימה, כדי לנצל את שעון התאורה ולחסוך בנרות. כיום, התאורה היא מלאכותית וההוצאה עליה שולית. ודווקא מערכות המיזוג הן הצרכניות הכבדות של אנרגיה. יש לציין כי במדינות רבות ביטלו את הזזת השעון בגלל הבלבול שהוא יוצר פעמיים בשנה, ונשארו על שעון קבוע בחורף ובקיץ.
שעון קיץ חוסך 90 מיליון שקל
התועלת הכלכלית של שעון הקיץ הנה תוצאה של כמה פרמטרים- ראשית, החיסכון באנרגיה בזכות שעון הקיץ, שעומד על כיום על עד 90 מיליון שקל. אם שעון הקיץ היה מיושם לאורך כל השנה, החיסכון באנרגיה היה עומד על כ- 155 מיליון שקל. שנית, השיפור בפריון העבודה ובכושר התחרות של המשק לצד גידול במכירות ענפי הבילוי, פנאי ותיירות, עומד על עד 240 מיליון שקל. על כן אם ניישם את שעון הקיץ לאורך כל השנה, החיסכון המשותף של סך כל הפרמטרים יעמוד על כ- 400 מיליון שקל בשנה.
זאת כמובן לצד תועלות נוספות מהמעבר לשעון קיץ- התאמת השעון מהווה צעד חשוב בשיתוף הפעולה ובעבודה המשותפת אל מול מדינות אירופה ויש בה משום תרומה לפעילות הכלכלית של המשק הישראלי במגוון ענפים. בנוסף שעת האור הנוספת מעודדת פעילות תרבות ופנאי משפחתית וקהילתית בקרב כלל הגילאים ובדגש על ילדים ובני נוער. כמו כן מתוך עמדת משרד הבריאות, עולה כי להרחבת משך החלתו של שעון הקיץ עשויה להיות השפעה חיובית על בריאות האדם – גופנית ונפשית.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
