שילוב נפלא בין שלושה מוזיקאים מצוינים- שלומי שבן, שולי רנד ורביד פלוטניק, מתגלם בסינגל החדש של שבן: "כנען". הלחן המדויק מבוסס על הניגון "צמאה נפשי", על פי ההרמוניות של דניאל זמיר, שלימד את שבן את הניגון.

"המשפט ״זאת דרך ארוכה לכנען״ מלווה אותי שנים רבות", כותב שלומי שבן על השיר, ומספר על תהליך הכתיבה המואץ שלו: "לילה אחד בתקופת הסגר הראשון, נכנסתי לאחד החדרים בבית עם גיטרה ומחשב, כתבתי בס״ד בקצה הימני של הדף (למה? אף פעם לא עשיתי את זה בעבר) והתחלתי לכתוב שיר.

צפו:

כתבתי כמעט את כולו בלילה הזה, והלכתי לישון. באמצע הלילה התעוררתי שוב, והמשכתי לעבוד עליו. ידעתי שאסור לי לחכות". שבן שלח את השיר בהקלטה ביתית למפיק המוסיקלי תמיר מוסקט, והשניים הבינו שהדמויות בשיר זקוקות לזמרים שונים.

ראשון, שלח את השיר לשולי רנד. " שולי, בשבילי, הוא סמכות עליונה בכל מה שנוגע לשירים, להגשה, מילים ומוזיקה. אמרתי לו תקפוץ לאולפן, נשב קצת, ושדדתי ממנו טייק נפלא".

עבור הדמות השנייה, שלומי שבן ידע כי רביד פלוטניק הוא הבחירה המתאימה. "אני עוקב אחריו שנים, מתפעל מהדרך המסעירה שלו, אבל אף- פעם לא באמת דיברנו. ואולי הוא בכלל לא ירצה. השארתי הודעה. חזר. שלחתי השיר. אמר שהוא בפנים. הוא הגיע לאולפן ובנון שאלאנט כריזמטי, נעץ את הטייק. התאהבנו.

"בשלב הזה נותר רק להרכיב את הפאזל הזה. תמיר מוסקט, אחי, המאסטר המחויך, טווה אותו בידיי אמן ובאהבה שמרגשת אותי באופן העמוק ביותר". אחרי שהשיר היה מהודק, הגיע הזמן לעשות את הקליפ. "אני שונא לעשות קליפים. אף אחד, לדעתי, לא אוהב. על הקליפ לשיר עבדנו קרוב לשנה, ובוא נאמר שהיו רגעים שהמילים ״דרך ארוכה״ התחילו להרגיש כעול הרובץ על השיר".

לקראת סוף השיר מופיע משפט שאומר: ״אני רק יהודי נודד/ נולדתי כדי להיפרד״. הגיעה העת להיפרד מהשיר הזה. אני משחרר אותו לעולם, מאחל לו הצלחה, ומקווה שתאהבו אותו, לפחות כמוני. בס״ד".

מילים:

המקום: אי-שם בנגב המדבריות של צין
שלושה עשר גברים הולכים בחושך בחמסין בשיירה, בלי מטרה ברורה
כמעט בלי נשק ובלי מים

כלום לא קורה
וכעבור זמן מה קולו של י' שובר את הדממה מ' מתנהג כאילו לא שמע, ורק מאט קמעה
לבינתיים

שלושים ימים ושלושים לילות
מטרטרים אותנו סתם,
אומר ובקולו -שנים של עבודות קטנות מטעם ולמען

זאת דרך ארוכה זאת דרך ארוכה זאת דרך ארוכה לכנען.

(הא, יא)

שלושים ימים ושלושים לילות מן ההרים אל תוך הוואדיות נפשי צמאה, לא להתגלויות, אלא ליין

דבר עכשיו עם הפיקוד ואם אתה פוחד תגיד להם שי' אומר שלא אכפת לו אם רזה הארץ או שמנה
אם יש בה עץ, או אם אין

יפה מאוד, עונה לו מ'לא בלי לרעוד
אבל בלי לגמגם אם יש עוד משהו על לבך
דבר עכשיו, דבר איתי
שאל בני ונען

זאת דרך ארוכה זאת דרך ארוכה זאת דרך ארוכה לכנען

(הא, יא)

כאילו לא הרגיש מספיק מותקף
י' מסיים וכבר מופיע כ'ועל פניו חיוך לא חף מתענוג, של כוח
מתקרב לכוח

כל מה שי' בסך הכול אומר מנהיג גדול צריך לדעת לוותר לסגת כדי להיזכר בתור מה שכל חייו
ירצה לשכוח

מ', בלי תנועה, אומר לו שמע פניי אמנם לא לשלום, אבל לא למלחמה ואם אינכם נותנים דבר הנה דבר מה אשר אולי תוכלו לקחת

זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה זאת דרך ארוכה לארץ המובטחת

מובטחת למי? אומר לו י'
הרי כולם יודעים שבפיקוד הם מחזיקים עליך תיק, וזה עניין אבוד
הצמרת לא שוכחת

אתה עיוור אם עוד אינך תופס
גם אם נעפיל להר באורח נס הם לא ייתנו לך להיכנס לארץ כנען
שמתחת

מ' כמו מתוך חלום לפתע מתקרב
אבל אין שום כנען, כנען היא בלב אם ניכנס, לא ניכנס זה היינו הך והך בסלע פעמיים

אני רק יהודי נודד נולדתי כדי להיפרד
מקדמת דנא ועד לשנה הבאה בירושלים.

(הא, יא)

זאת דרך ארוכה  לכנען
זאת דרך ארוכה זאת דרך ארוכה זאת דרך ארוכה  לכנען
זאת דרך ארוכה
זאת דרך ארוכה
זאת דרך עקובה
זאת דרך עצובה זאת דרך ארוכה לכנען.