לקראת דיוני הפסילות בוועדת הבחירות המרכזית מפרסמת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את עמדתה, המתנגדת לפסילת המפלגות הערביות רע"ם ובל"ד.

בעמדה שהוגשה מטעם המדינה לוועדת הבחירות המרכזית, נאמר כי יישום פסיקת בית המשפט העליון ביחס לפסילת מפלגות מלמדת כי אין במסד העובדתי הניצב בבסיס הבקשה שהוגשה לוועדת הבחירות כדי להקים סעד של פסילת רשימה המתמודדות בכנסת. במלים אחרות, לא נאספו מספיק חומרים כדי להכריע בעד פסילה של שתי המפלגות.

בהרב-מיארה עמדה בתגובה שהגישה על הקושי הגלום במצעה של בל"ד ועל הראיות שהצטברו ברבות השנים לעניין התקיימותה של העילה בדבר שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יחד עם זאת הבהירה היועצת המשפטית לממשלה כי ״הגם שבל"ד עודה קרובה לתחום האסור שרשימה החוצה אותו אינה יכולה להתמודד בבחירות לכנסת, הרי שלא הובאה ראיה לכך שבשנים האחרונות בל"ד פעלה כדי להוציא את החלקים המוקשים במצעה מהכוח אל הפועל".

לפיכך אין די בראיות שהובאו בבקשת הפסילה כדי לעמוד באמות המידה הקפדניות והמחמירות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, לשם הוכחת אחת מעילות הפסילה שבחוק. לאורך השנים הוגשו מספר בקשות לפסול את בל"ד, ולאחר שביהמ"ש העליון בחן את מצעיה של המפלגה ביחס ל"מדינת כל אזרחיה", הוחלט שאין בכך די כדי למנוע ממנה להתמודד בבחירות.

בנוסף לכך, היועצת המשפטית לממשלה סבורה שגם דין הבקשות לפסילת רע"מ להידחות, משום שלא ניתן להסיק מהראיות שהוצגו בהן כי רע"מ תומכת תמיכה חומרית, תמיכה פוליטית או אחרת במאבק מזויין של ארגון טרור.

עמדתה של היוע"משית, לא אמורה לשנות הרבה בוועדת הבחירות המרכזית, שם הגורמים הפוליטיים – נציגי המפלגות – הם אלה שדנים ומצביעים. אבל לעמדתה יש משקל בדיון ההמשך. אחרי ההצבעה בוועדת הבחירות, הגורם הדן בערעורים הוא בית המשפט העליון, שעד היום הפך את החלטות הפסילה של המפלגות הערביות והתיר להן להתמודד, ומנגד הפך את ההחלטות של ועדת הבחירות לאשר את ההתמודדות של בן ארי, מרזל וגופשטיין, ופסל אותם מהתמודדות, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה.