אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

קצרים לסופ"ש: מחשבות על חדשות השבוע

כל השבוע אנחנו קוראים את החדשות, ולקראת שבת מוסיף לנו אור יזרעאלי תובנות משלו על האירועים המרכזיים. והשבוע: מתקפת הטרור מעזה, הקרקס בכנסת, הקרע בבית היהודי והקריסה של מעריב

קצרים לסופ"ש: מחשבות על חדשות השבוע
  תוצאות ההצבעה על חוק השוויון בנטל (צילום מסך)

עזה כמוות

עזה שוב רועמת בטילים על אזרחים חפים מפשע. והיא תזכורת כואבת לחלום הבורגני של המרכז שמאל. הם כאן ואנחנו שם ושלום על ישראל. אז בעזה עשינו זאת. התנתקנו כך אמרו לנו. ויצרנו גבול חדש התמרכזנו, התכנסנו, השתבללנו ועוד כל מיני התב… למיניהם. הרמנו גבול לתפארת, חיץ בינינו לבינם. "גבול שמת בל יעבורון". ופתחנו רשמית ענף ספורט בינלאומי של משטי חופש, שלום, קץ המצור ואספקת תחמושת קטלנית ובנוסף חרמות בינלאומיים.

הסיבה הרשמית לדידם היא כי לא עיגנו זאת בהסדר. נו שוין. מי שחולם על הסכם, על פתרון זבנג וגמרנו, שתי מדינות לשני וכולי, צריך להתעורר משעון המעורר של פיצוצי גראדים ליד בתי ספר. צר לי לאכזב אבל זאת המציאות. אנחנו וערביי הארץ צריכים לדעת שאנחנו תלויים זה בזה לעוד הרבה זמן, כשחלום המדינה הנקייה מיהודים הולך ומתחזק את עצמו בפרץ איסלמי ולאומני תדיר. עוד לא אבדה תקוותם. ועד אז ילדינו יאחזו בנשק, לא כפרץ מיליטריזם ילדותי, אלא ככורח קיומי.

תזכורת

ואולי הרקטות בדרום באו להזכיר שלא החרדים הם האויבים?

הטונים עולים

מאבק השוויון בנטל (עלאק) מעלה רפש של התבטאויות מכל הצדדים. כל צד מגיב לשני. זה מכנה עמלק, ונברח לחו"ל וזה יאללה תברחו כבר יהודים גלותיים. ואין מי שיכבה את תבערת השנאה. גם ככה יש שוני וחשדנות. ומקרה הבחירות בבית שמש לא מוסיף לאיבה בין הצדדים. אנשים אחים אנחנו. אנשי קיצון שמונעים משנאה שמתחזקת את האינטרסים שלהם מלבים את האש, בלי שיקום אחד שייקח אחריות ויגלה מנהיגות.

ואם כבר בית שמש

אז עכשיו אבוטבול יכול להגיד בכוונה, "לא המתים יהללו יה".

שטבון

חוץ ממה שכבר כתבתי על שטבון, נראה שאלו שממש כועסים עליו זה לא בגלל שהוא הפר את ההסכמים שהיו בתוך הסיעה, או עם יש עתיד ובכך פגע בקואליציה. אלו שכועסים עליו נפגעו מכך שבעיצומה של מלחמת השמצות עם החרדים והיעלבויות על איך הם מכנים את הגדוילים של הציונות הדתית, הלך שטבון וחבר למחנה היריב לכאורה. בעיצומו של קרב בו כל הפער האידיאולוגי, תיאולוגי, סוציולוגי שתמיד היה שם, יצא החוצה בפרץ גועש. על גביו הולבש גם הפער בתוך הבית היהודי בין הליברלים יותר לתורניים יותר. או חרדלים, קטשופים ואלף האיים.

משילות

תרגיל הקואליציה הראה שבאמת ישנה בעיה של משילות. הם נראו כמו חבורת נופשים מוזרה שמתחבקת יחדיו בקפיצה למים. מים לא צלולים במיוחד. כתגובה גם האופוזיציה החליטה לחבוק יחדיו כילדים נלהבים שהחליטו על חרם, וזהו! או שאולי ילדות נפחדות ממקק חבוקות על גבי כיסא הוא הדימוי הנכון. בכל אופן קמרון זכה להכיר קצת מקרוב את המאבקים הפנים פרלמנטריים שלנו. ואולי גם הבין שכשבאים מקרוב רואים שחוץ מהחור של הסכסוך הישראלי פלסטיני יש לנו מאבקים פרלמנטריים לתפארת ולדיראון, ולא יעלה על הדעת! ואיך אתה מדבר! וחבורת צבועים! וזעקת הקוזק הנגזל! מדינת ישראל..

משילות2

דמוקרטיה אינה שמיכה אחידה איתה אפשר לכסות כל מדינה ואז תיקרא היא דמוקרטיה. אינה דומה הדמוקרטיה של ארה"ב לזו בבריטניה ואין שניהם דומים למתרחש בצרפת, וכן הלאה. בשל כך שהדמוקרטיה המערבית היא שלטון העם (ורק על משפט זה יש להתפלמס הרבה) על ידי נציגיו, הדמוקרטיה מתאימה למבנה החברתי של אותו עם. במדינת ישראל הקטנה שקיבצה גלויות ואידיאולוגיות רבות לתוכה, יש חברה משוסעת ורבת קבוצות. אי לכך הרכב הפרלמנט שלה משקף זאת בריבוי הסיעות בתוכה. הניסיון לעלות את אחוז החסימה כדי ליצור פחות סיעות, הוא מלאכותי וכוחני. וזאת מלבד מה שראינו שלא בהכרח הסיעות הקטנות הן הסחטניות.

יהי זכרו ברוך

השבוע הלך לעולמו השופט בדימוס אדמונד לוי ז"ל. לוי לא זכה לראות את הדו"ח שלו מיושם, דו"ח שמסובב את כל ההסתכלות הישראלית על שטחי יהודה ושומרון בזירה הבינלאומית ומציב מחשבה חדשה לדרך שהליכוד והמחנה הלאומי דבק בו כל הימים. דו"ח לוי לא זכה ליישום על אף שליטתו של הליכוד בשל אקלים הפולטיקלי- קורקט והשיח שהתקבע על ידי האליטה. דווקא לוי עצמו לא חשש ללכת כנגד האליטה כשדעתו הייתה שונה. בתוך חברת השמנת של בית המשפט העליון, לוי יליד בגדד, היה לנציג המזרחי בבית המשפט העליון וייצג את דעותיו גם כשהלך הרוח נשב בעוז כנגדו. כך הצביע לוי כנגד ההתנתקות וקבע שהיא אינה חוקתית כדעת מיעוט. ובאומץ הלך עם ערכיו כנגד כל המלייה ששידר על אותו גל וכנגד קיתונות של השמצות בתקשורת. מי ייתן וירבו כמותו בישראל.

ועוד על המלייה ועל עיתונות

כשבן צבי קנה את מעריב רוחות החופש הזדעזעו איך הפשיסט עם האג'נדה הזה קנה את מעריב. כולם התחלחלו מכך שעכשיו יתחילו לשמוע ברחבי ארצנו חלילה דעות אחרות מהבון טון מתוצרת האליטה הישנה והידיעות אחרונות- הארץ- מעריב של פעם. אממה? בראיון שנתנו יעל פז מלמד ובן דרור ימיני הם מציינים את הפלורליזם שאפף את העיתון עם מו"לתו של בן צבי. "מעולם", כך אומרת יעל, "לא היה לי כל כך הרבה חופש בכתיבה כמו בתקופה הזאת שבן צבי המו"ל של העיתון. בעבר היו נושאים שהיה אסור לדבר וצנזורים של טקסטים שנגעו בנושאים שלא עולים בקנה אחד עם קו העיתון. אני בטוחה שמה שאני כותבת לא מתיישר עם האג'נדה הפוליטית של בן צבי ובכל זאת הוא נתן לי חופש מלא".

אפשר לנחש שהקושי של מעריב היה עם תיוגו כעיתון ימני המשתווה אחד לאחד למקור ראשון. קוראי מקור ראשון הוותיקים העדיפו אותו על פני מעריב בעיקר בגלל ענייני הנגשה של צניעות וענייני המגזר הדתי לאומי שם, וגם בשל נאמנות לעיתון המוכר ולכותבים שם. שאר הקוראים מרחבי הארץ קיבלו אזהרות חמורות שלא כדאי לקרוא את דברי הפשיזם הנוכחי וכדאי להם לקרוא את הדברים הנכונים שאיתם אפשר להיכנס למועדון האקסקלוסיבי של המשכילים, יודעי העיתים. אלו שיודעים באיזה צד מרוחה החמאה על ראשו של נתניהו.

חבל כי הייתה הזדמנות לעיתון פלורליסטי אמיתי עם פתיחות ואפשרות לקבל על גבי אותו גיליון דעות שונות ומגוונות. עיתון שנותן במה לדעות שונות מאמין בקוראים שהם ישכילו לגבש דעה לבד. חבל שמעריב שהעניק הזדמנות כזו נקלע לקשיים כאלו. נאחל בהצלחה לטובת העיתונות והפלורליזם בישראל ולטובת עובדי מעריב. ובינתיים נשאב גם מקור ראשון לסחרור שהכניס אותו בן צבי. ימים עצובים לתקשורת.

יש גם יתרון

תמיד תוכלו לספר שבדיוק רצו לעשות עליכם כתבת שער אבל בגלל הקיצוצים והעתיד המעורפל זה לא יצא לפועל..

אינפנטילי

ביתד נאמן נכתב בכותרת מלחמה בתורה ובסמיכות מלחמה בדרום. חברים אפשר גם לכתוב עבר חוק השוויון בנטל והנה לנו סוף סוף גשם. אז אל נא, עברנו את הגנון

אגב

קמרון זו מדינה באפריקה וגם סוג של עז בר סתם נזכרתי בזה לטובת מי שמשחק בטריוויה.

וללא קשר אקטואלי

לא מובן לי למה שמו של האיש שהמציא את קסמי האוזניים אבד ונשכח ככה סתם, ומה עשו עד הגיעו לעולם. אבל אנחנו מעדיפים לזכור את גרהם בל, או איזק ניוטון, סתם בגלל שליטה של אליטה כלכלית. ואת ממציא הסקוץ'? מברשת האסלה? מגבונים לחים? ובעיקר את ממציא הבויילר- בעברית דוד? לכו תציינו אתם את היארצייט של רות הנדלר (ממציאת הברבי) אני בטקס מאה שנה להולדת- מה שמו שהמציא את המגב לכיור.

שאלת השבוע

קרא לכם שמרחתם חומוס על הלחם והוא נפל על הצד של החמאה?

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו