היועצת המשפטת לממשלה גלי בהרב מיארה הבהירה היום (חמישי) לבג"ץ כי היא עומדת מאחורי מינויו הקבוע של מני מזוז כיו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים, ומתנגדת למינויו הזמני רק לצורך מינוי רמטכ"ל כפי שנדרש בעתירה.

בהודעה ששלחה לבג"ץ נכתב כי "עמדת המדינה היא שיש לדחות את העתירה המבקשת לחייב את הממשלה למנות את יו"ר הוועדה כמינוי ״אד הוק״ לבחינת איוש משרת הרמטכ״ל בלבד, תוך סטייה מהכלל המהותי שקבעה הממשלה עצמה. יובהר, כי אין מחלוקת כי יש צורך במינוי יו״ר לוועדה לשם השלמת הליך מינוי הרמטכ״ל".

לדבריה, "הוועדה הוקמה ע"י ממשלת ישראל לאחר פרשת 'בר-און חברון', כדי שתייעץ לה בנושא טוהר המידות בנוגע למספר מצומצם של מינויים רגישים במיוחד בשירות הציבורי. בשל היותה של הוועדה שומרת סף מובהקת, קבעה ממשלת ישראל בשנת 2018, כלל מהותי לפיו חברי הוועדה יכהנו בכהונה קשיחה, חד פעמית ובת 8 שנים".

"בכך, ביקשה ממשלת ישראל לנתק כל זיקה בין חברי הוועדה לבין הדרג הפוליטי ולשלול כל חשש אפילו למראית עין כאילו חברי הוועדה מבקשים לרצות את הדרג הפוליטי במסגרת בחינת המינויים הרגישים" הסבירה היועמ"שית. "שיקול זה מקבל משנה תוקף ביחס לתפקיד יו״ר הוועדה, שבהעדרו הוועדה לא יכולה להתכנס, ואשר מחזיק בקול כפול במקרה של התפלגות שווה של הקולות בין חבריה".

"עוד קודם להגשת העתירה, משעה שהתברר כי קיים צורך חיוני ודחוף במינוי רמטכ"ל, נדרשה היועצת המשפטית לממשלה לשאלת משך כהונת יו"ר הוועדה" הזכירה. "בהקשר זה נדונו בייעוץ המשפטי לממשלה שתי אפשרויות:
אפשרות אחת, סטייה מהכלל המהותי המסדיר את הנושא, היא החלטת הממשלה משנת 2018. היינו, להמליץ לממשלה למנות את היו"ר החדש לתקופה קצרה. ואפשרות שנייה, להמליץ על מינוי בהתאם לכלל המהותי שקבעה הממשלה".

"משום שאנו מצויים בתקופת בחירות, כל אחת מהאפשרויות אינה אופטימאלית וכל אחת מהן מעוררת קשיים אחרים. לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או "אד הוק", הגם שהוא עשוי לעלות בקנה אחד עם שיקולי ריסון ואיפוק בתקופת בחירות, מהווה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף".

השופט מני מזוז (יונתן זינדל/פלאש 90)

מיארה הזכירה כי "כרגע מכהנים בוועדה שני חברים שמונו על ידי ממשלה קודמת ויכהנו משך תקופות של ארבע ממשלות לפחות ונציב שירות המדינה שמונה מכוח תפקידו. משך תקופת הכהונה, שהוא חריג גם בימים שאינם ימי בחירות, נקבע במכוון בשנת 2018 על ידי הממשלה ה-34, על מנת להגשים את התכלית החשובה של שמירת עצמאות הוועדה כשומרת סף מובהקת, ולנתק את זיקת חבריה מהממשלה. תקופה זו מטבעה מביאה לכך שכל מינוי כובל את ידיה של ממשלה אחת לפחות.

על רקע זה, נכתב בתשובת המדינה כי "משעה שאין מחלוקת על כך שמינוי יו"ר לוועדה המייעצת בעת הזו הוא הכרחי, בנסיבות המינוי הקונקרטי שנבחן, דווקא היצמדות לנורמות המהותיות שקבעה הממשלה עצמה בשנת 2018 באשר למשך הכהונה של חברי הוועדה המייעצת, היא שעולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה בנושא מינויים בתקופת בחירות".

(צילום: חיים גולדברג\סרוגים)

"מבלי להתעלם מהקושי הכרוך במינוי יו"ר לוועדה לכהונה ממושכת בתקופת בחירות, ומבין שתי האפשרויות שהיו על הפרק – מינוי קבוע או מינוי זמני – דרך המינוי שנבחרה היא המגשימה בדרך הנכונה ביותר את התכליות שביסוד החלטת הממשלה ואת אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה היא מצויה במתחם הסבירות".

לביא: בהרב מיארה נאבקת לשימור הסטנדרטים הכפולים

מעו״ד יצחק בם המייצג את ארגון לביא שהגיש את העתירה נגד מינויו של מזוז מסר בתגובה: מצער לראות את היועצת המשפטית לממשלה נאבקת למען שימור הסטנדרטים הכפולים ביחס למינויים בממשלת מעבר. בעוד שבעבר היועץ המשפטי לממשלה מיוזמתו מנע כל מינוי של בכירים בתקופות ממשלת מעבר הרי בממשלת לפיד כאשר המתמנה הוא השופט בדימוס מזוז, לפתע הכל מותר. אנחנו נבקש מבג״צ להכיל ביחס למינויו של מני מזוז את אותן הנורמות שהוא קבע בשבתו על כס השיפוט. הדין צריך להיות דין אחד לכולם ומצער שהיועמשי״ת אינה מבינה זאת.