"לישמעאל תשלח": הוחזרה תעודה נדירה מימי המקדש

במבצע מודיעיני ושיתוף פעולה של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, פרופ' שמואל אחיטוב חתן פרס ישראל למקרא, משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת, הוחזרה לאחרונה לישראל תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון.

התעודה, כתובה על גבי פפירוס מימי בית המקדש הראשון שבאוצרות המדינה היו קיימים עד כה רק שני פפירוסים מאותה תקופה, כתובה בכתב עברי קדום, שמקורה המשוער באחת ממערות מדבר יהודה.

התעודה כוללת ארבע שורות קטועות, ובראשיתה מופיעות המילים "לישמעאל תשל[ח]…".

ברשות העתיקות הסבירו כי לפי הכתוב נראה כי מדובר בשריד של מכתב ובו הוראות לנמען. הוצע לתארך את 'פפירוס ישמעאל' למאות 7–6 לפסה"נ, ובכך, התעודה מצטרפת לשתי תעודות בלבד המצויות בידי מדינת ישראל מתקופה זו. מקור כל השלוש במדבר יהודה, המאופיין באקלים יבש, שאפשר את השתמרות הפפירוס.

לאחר פטירתה של חוקרת הכתב העברי ד"ר עדה ירדני ז"ל, ביוני 2018, כתב יד שלא הספיקה להשלים והועבר לידי פרופ' שמואל אחיטוב לצורך קידום הבאתו לדפוס, נבדק על ידי אחיטוב שהופתע לגלות כי מופיע בו תצלום ופענוח ראשוני של תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון, שלא הייתה ידועה.

בעקבות זאת, החל מאמץ משותף של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ופרופ' אחיטוב לאתר את מחזיק התעודה ומיקומה.

מחזיק הפפירוס אותר בעקבות המאמץ המודיעיני – ומדובר היה בתושב מונטנה בארה"ב.

הוא סיפר שהפפירוס ניתן לאימו בשנת 1965 בעת ביקורה בישראל ע"י יוסף סע'אד, אוצר מוזיאון רוקפלר בירושלים, וחליל איסכנדר קנדו, סוחר עתיקות מוכר מבית לחם, שמכר בעבר אלפי קטעי מגילות מדבר יהודה. כשחזרה התיירת מביקורה בישראל לארה"ב, התעודה הונחה במסגרת זכוכית.

על מנת לשכנע את מחזיק התעודה להעבירה לידי ישראל, כך שזו תחזור לידי המדינה ותשמר בתנאים נאותים המתאימים לממצא כה עדין, הוזמן מחזיק התעודה להתרשם ממעבדת השימור של יחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים. בסיום הביקור, השתכנע כי אכן, כאן המקום הראוי ביותר לשימור ולמחקר של התעודה הנדירה, והוא מסר אותה לרשות העתיקות.

פרופ' שמואל אחיטוב אמר: "השם ישמעאל, הנזכר בתעודה, היה שם נפוץ בתקופת המקרא, שמשמעותו "ישמע האל". השם מופיע לראשונה בתנ"ך כשם בנו של אברהם והגר, ולאחר מכן נזכר כשמם הפרטי של אישים שונים במקרא, ובהם גם ישמעאל בן נתניהו, שרצח את גדליהו בן אחיקם".

"השם מופיע בממצא הפליאוגרפי של ימי בית ראשון, בין היתר, כשמם של פקידים במנהל ממלכת יהודה, על גבי בולות (טביעות חותם על פיסות חומר) אשר חתמו תעודות ממלכתיות, כדוגמת בולת "לישמעאל בן המלך".  נראה, כי תעודה זו שימשה כאישור משלוח מישמעאל או אליו".

"בשלהי ימי בית ראשון, ידיעת קרוא וכתוב היתה דבר נפוץ", אמר ד"ר ג'ו עוזיאל, מנהל יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות. "אנחנו מכירים ממצאים רבים המעידים על כך, בהם אוספי אוסטרקונים (תעודות שנכתבו על גבי חרסים) וטביעות חותם שהתגלו במרכזים עירוניים שונים – כולל ירושלים, בירת הממלכה. אולם תעודות, העשויות חומרים אורגניים –כגון פפירוסים, לא השתמרו כמעט בכלל".

"כדי לסבר את האוזן – מימי בית שני, יש לנו  אלפי קטעי מגילות. אבל מימי בית ראשון – יש אך ורק שלוש תעודות, כולל זו האחרונה. כל תעודה כזו, שופכת אור נוסף על האוריינות והמינהל של ימי הבית הראשון."

ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות אמר: "החזרת תעודה זו לידי מדינת ישראל, היא חלק מהמאמץ המתמשך בו נוקטת היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, להגן ולשמור על נכסי המורשת התרבותית של מדינת ישראל, השייכים לכל אזרחי המדינה, ומספרים את סיפור המורשת ההיסטורית של ארץ-ישראל ותושביה לאורך התקופות".

"מקומו החוקי והראוי של פריט זה, הוא ביחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות, ואנו עושים כל מאמץ על מנת לשים ידינו על קטעי מגילות נוספים המצויים בחו"ל ולהחזירם לידי מדינת ישראל."

שר התרבות והספורט חילי טרופר מסר: "רשות העתיקות, בשיתוף משרד התרבות והספורט, ומשרד ירושלים ומורשת, מובילה מבצעי גילוי עתיקות מרשימים, ומפתיעה כל פעם מחדש בהצלחותיה לאתר אוצרות עבר אבודים. היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות פועלת במרץ על מנת למגר את תופעת שוד העתיקות. זאת, כדי שנוכל להתרשם כולנו מהנכסים הלאומיים של הארץ, ללמוד, ולהעמיק את שורשינו."

שר הבינוי והשיכון ירושלים ומורשת, זאב אלקין התייחס לתגלית המיוחדת ואמר: "התגלית החשובה מצטרפת לשורת תגליות ארכיאולוגיות וממצאים רבים שנמצאו בשנים האחרונות באזור מדבר יהודה, כמו מגילות מדבר יהודה".

"אנחנו במשרד ירושלים ומורשת  מתקצבים במיליוני שקלים את יחידת שוד העתיקות, מאז כניסתי לתפקיד לפני שנה וחצי, השקענו ביחידת שוד  כ- 4 מיליון ש"ח ויזמנו יחד עם רשות העתיקות את סקר המערות במדבר יהודה, הקימנו וועדה בין משרדית לטיפול בנושא הרס אתרי המורשת ביהודה ושומרון ואנו פועלים בכל עת לפיתוח, שימור והצלה של אתרי מורשת בכל רחבי הארץ במאות מיליוני שקלים. נמשיך לחזק ולחבר את הציבור לסיפורי המורשת הלאומית של עם ישראל שנחשפים במערות המדבר, בסלעי הגולן ובכל פינה בארץ".

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "החזרת התעודה הנדירה לידי ישראל,  היא חלק ממהלך כולל שמובילה רשות העתיקות, שנועד מחד – למנוע סחר במגילות שנשדדו בעבר ממדבר יהודה, ומאידך – לעצור את שוד נכסי המורשת כיום במדבר. כחלק מאמץ זה, יזמה רשות העתיקות את סקר מערות מדבר יהודה, שהחזיר את המשילות הישראלית באזור, ופורס מטריה אכיפתית ומחקרית על פריטי המורשת התרבותית המצויים במערות מדבר יהודה".