פחות משבועיים על מועד סגירת הרשימות לכנסת, והמערכת הפוליטית מתעסקת בדבר אחד – אימת אחוז החסימה.
מה שהיה אמור להיות צעד שמגביר את היציבות השלטונית, הפך תוך כמה שנים לסוכן כאוס פוליטי, שייתכן וימנע שוב הכרעה בנובמבר הקרוב.
בשביל להבין את הסיפור, צריך קצת לחזור אחורה בזמן.
בעבר הלא רחוק, רף המעבר בבחירות לכנסת עמד על 2% בלבד, כזה שהספיק להביא לייצוג פרלמנטרי בכנסת.
כמה זה במספרים? בבחירות 2013 לדוגמא, מפלגת קדימה גרפה רק 79,000 קולות שהספיקו לשני מנדטים, המינימום שהיה עד שהוחלט להעלות את אחוז החסימה ל-3.25% כחלק מחבילת "חוקי המשילות" שאושרה ע"י הכנסת בשנת 2014.
המטרה המוצהרת של העלאת אחוז החסימה לארבעה מנדטים הייתה לייצב את המערכת הפוליטית, להקשות על רסיסי מפלגות להיכנס לכנסת ובכך להפסיק את הסחטנות הפוליטית.
אחרי שלוש שנים של ברדק פוליטי ולקראת מערכת בחירות חמישית אפשר לקבוע שהמהלך התברר ככישלון חרוץ.
הסחרור עצמו החל בגלל הכישלון של "הימין החדש" לצלוח את המשוכה, אחרי שחסרו להם 1,400 קולות, וכמובן שיש עוד אחרים כמו "זהות" של פייגלין, "עוצמה יהודית" של בן גביר.
זוכרים את 79 אלף הקולות שהספיקו לקדימה בשנת 2013? אז בנט ושקד גרפו עם הימין החדש 138 אלף קולות, אך שבריר אחוז מנע מהם להיבחר והוביל בעקיפין לפלונטר הפוליטי שטרם נגמר.
לא מדובר רק בבזבוז הקולות, שהיו יכולים להכריע את סבבי הבחירות האחרונים, אלא גם בבעיות שנוצרות בגלל איחודים שמטרתם רק לצרכי הישרדות.
סקר: הציונות הדתית רביעית; 3 מפלגות בחוץ
חיבור ערכי או הישרדות?
התקווה הייתה שאחוז חסימה גבוה יביא לצמצום המפלגות, ובפועל זה לא קרה. לדוגמא: לכנסת היוצאת נבחרו אמנם 13 רשימות, אבל הן מורכבות מנציגים של 19 מפלגות חלקם רק עם ח"כ בודד.
במקום לדבר על ערכים, מהות או פתרונות לבעיות ציבוריות, הפוליטיקאים עסוקים בתקופה הזו רק בחישוב הסיכויים לעבור את אחוז החסימה, ומה הדרך האופטימלית להיבחר.
ניהול מדינה? לפיד מתאמץ בכל כוחו להדביק את מיכאלי וגלאון יחד, נתניהו עסוק מהבוקר ועד הליל בחיבורים בימין, וגנץ מחפש עוד תת-מפלגה לגבש סביבו רשימה גדולה.
כאשר רסיסי מפלגות כמו הרוח הציונית והבית היהודי מכריזים על ריצה עצמאית אבל מפלרטטים על איחוד, הבדיחה על חשבון הציבור.
פתאום אלי אבידר הליברלי שוקל להתאחד עם רע"מ האיסלמית או עם "המפלגה" של המטרילה הראשית הדר מוכתר, והכל בשם הישרדות פוליטית.
סקר ראשון ומפתיע: כמה מנדטים שווה הדר מוכתר
אחוז החסימה הפך למכשול פוליטי
ברקע כמובן נמשכים קולות הפילוגים של המפלגות הערביות והחרדיות, ובינתיים הדימוי הציבורי של המערכת הפוליטית רק מתדרדר.
לבחירות 2022 זה כבר לא יהיה רלוונטי, אבל אחד הצעדים הראשונים שנדרשים מהממשלה הבאה – ולא משנה מה תהיה ההרכב שלה – הוא להוריד חזרה את אחוז החסימה.
בכל מקרה, העלאת הרף לא ייצבה את המערכת, וגרמה לכפייה של איחודים הזויים וריבים מגוחכים בין המפלגות הקטנות.
תנו לציבור להחליט למי מגיע להיות בכנסת, מבלי ליצור מחסום מלאכותי, שבינתיים רק פוגע ביציבות השלטונית.
תגובות
ביבי קבע אחוז חסימה גבוה כדי לחסל את המפלגות הערביות אבל הן התאחדו ומי שנדפק זה הימין
מי שקבע את אחוז החסימה הגבוה הזה הוא ליברמן זה הרעיון שלו והוא נלחם עליו.
ממש לא נכון. צריכים להעלות את הרף כדי שיהיו מינימום מיפלגות. הרי אין באמת הבדל בין ימין ושמאל היום .בשוליים יש הבדל שזה סמרטוטריץ ומרץ . הם צריכים להתחרות על מקומם במפלגה אחת שמייצגת אותם (מפלגת ימין ומפלגת מרכז). כך גם נתפטר מחברי כנסת ערבים או יהודים שהם לא בעד מדינת ישראל .
בין לשמאל מפרידה כיום תהום, יותר מתמיד. מי שטוען שאין הבדל - מטומטם ובור או איש זדון, שמנסה לטשטש ולהטעטע.
הסיפור האמיתי זה החרם על נתניהו חף מפשע עד שלא יוכרע אחרת אבל מפלגו השמאל מתנהגות כמו בגן ילדים עושות חרם מה המסר שלהם לילדים? לעם? שהם השופטים בנתיים התיקים רק קורסים והעם ברובו מבין שלא דובים ולא יער. אבל הם מחרימים הלוואי ואנשי השמאל הבוחרים באמת יהיו משכילים
אכן אני משוכנע שלביבי תפרו תיקים אבל גם הוא לא מכחיש את היותו חזיר נהנתן מזן נדיר. קבצן בלתי נלאה - הויכוח היחיד בינו לבין שונאיו האם החזירות חוקית או לא... בכל מקרה, המדינה לא מענינת אותו - אחרת היה מאפשר לאחר מהליכוד להקים ממשלה ולא מעביר את השלטון לממשלה המחורבנט.